שנה להתנתקות: המפונים עורכים ארועי זיכרון, אך ללא פוליטיקאים | 2668 | ||||||||
|
שנה להתנתקות: המפונים עורכים ארועי זיכרון, אך ללא פוליטיקאים | 2668 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
ההִמנעות מפוליטיקה, ובמיוחד על רקע האירועים בצפון (וההתבטאות האומללה של אולמרט היום1), מעוררת כבוד בעיני. |
|
||||
|
||||
ולציין "יום זיכרון"<אולי בשנה הבאה צפירה?> ולהביא תקוות ש"עוד נחזור לשם" זה לא פוליטי בערך כמו שהפגנה נגד המילחמה לא פוליטית. שיהיה. |
|
||||
|
||||
הכתבה ב-ynet שאליה קישרת עוסקת במעשה של יחידים ולא במשהו "רשמי". אני בהחלט יכול להבין אותם. מה שיפה בעיני הוא העובדה שהטקסים ה"רשמיים" נמנעים, כמעט לגמרי, מלעסוק בפוליטיקה באופן ישיר. אני לא חושב שבצער על חורבן היישובים יש משהו פוליטי. זה אמור להיות בקונצנזוס. |
|
||||
|
||||
אני לא יודעת מה ''אמור להיות'' בקונצנזוס, אבל הצער על פינוי גוש קטיף ודאי איננו נמצא שם. |
|
||||
|
||||
לא הצער על הפינוי אלא על חורבן היישובים (שימי לב למילה ''אמור''). |
|
||||
|
||||
אין בי שום צער, אפילו לא קצת, על חורבנם של ישובים. כן צר לי, מאוד, על סבלם של האנשים. -זה- מה שאמור להיות בקונצנזוס, וכנראה גם באמת שם. |
|
||||
|
||||
אין בי שום צער, אפילו לא קצת, על חורבנם של ישובי גוש דן(העתיד לבוא בעזרת שם הקטיושה). כן צר לי, מאוד, על סבלם של האנשים ו ארבע הצ'יוואות . -זה- מה שאמור להיות בקונצנזוס. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כמי שהתנגד לעקירה ולגירוש, אני חייב לומר לך שכדאי לך להתסכל על העתיד ולא על העבר. אלא אם כן יקרו דברים קיצוניים (למשל השתלטות מחדש על מזרח הנגב וסילוק הפולש הערבי לחלוטין), לא נחזור לשם, ולא נקים את יישובינו מחדש. כדאי לכם (המגורשים) לקחת את הפיצויים שקיבלתם ולבנות את בתיכם בשטחים שעוד בידינו, כמו הגליל, יהודה, שומרון והנגב, במקום לשקוע במרה שחורה ולחשוב על הבתים שהיו. זה רק יביא אתכם למצב הפתטי של הערבים, שכבר שלושה דורות מקפידים להתקרבן ולשמור על סטטוס של ''פליטים'', למרות שאם היו משקיעים קמצוץ מהמשאבים שהשקיעו בהרס ובחורבן, בבנייה - מצבם היה היום טוב לאין שיעור. |
|
||||
|
||||
מזרח הנגב? אתה מתכוון לבדואים? |
|
||||
|
||||
אני מתכוון לאותה רצועת צרה במזרח הנגב, הנושקת לים התיכון, שנכבשה ע"י הצבא המצרי הפולש בעלותו צפונה לכיוון תל אביב, ממנה גורש רק 19 שנים לאחר מכן. |
|
||||
|
||||
הבנתי. *מערב* הנגב. |
|
||||
|
||||
וכשאמרתי אנחנו התכוונתי למדינת ישראל |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
את מנהטן כבר לקחתם. מה עם ברלין? |
|
||||
|
||||
בשלב זה נסתפק בדמשק. |
|
||||
|
||||
לא יכול להיות שאהוד אולמרט לא ידע, או לפחות אמור היה לצפות, שדבריו לסוכנויות הידיעות הזרות, שהמלחמה בלבנון תיתן תנופה להתכנסות, יעוררו כאן מהומת אלוהים. לא יכול להיות שראש הממשלה לא לקח בחשבון שעכשיו, באמצע המבצע, הדבר הכי פחות נכון הוא לשחרר הצהרות מעוררות מחלוקת ומלבות קרעים פנימיים. לא יכול להיות שהאיש הממונה מטעם העם כולו למגר את האוייב הצפוני, יניף, כך סתם בזמן הכי לא מתאים, את נס ההתכנסות, כאילו זה הדבר הכי דחוף לכולנו לעסוק בו. כאילו להכעיס, ההתבטאות המיותרת באה פחות מיממה אחרי שהמפונים נהגו ממלכתיות מעוררת כבוד באירוע לציון שנה להתנתקות. הם נתנו לו כבוד ולעומתם אולמרט היה כיתתי, פוליטי וקטנוני בהתבטאותו. קשה להשתחרר מההרגשה שההתבטאות מוכיחה שוב כי לאהוד אולמרט יש משהו רהבתני, ראוותני ושחצני להחריד, הטבוע עמוק עמוק בהווייתו. אחרת איך ייתכן שאחרי שעמל כה קשה על מנת להתרומם לדרגת מנהיג לאומי ברגעים קשים אלה, גבר עליו ייצרו, ובמחי משפט נמהר אחד הוא נעץ, שלא לצורך, את פיגיון ההתקפלות העתידית בלב כחצי מהעם שהנסיגה היא סדין כתום בשבילו. האם זה הזמן להכביר צרות על ראש אפי איתם שבנו נלחם עתה בלבנון? כולנו מצווים עכשיו להניח למחלוקות עד לכתישת כל הנסראללות, אז למה, לכל הרוחות, דווקא לאהוד קשה כל כך להתאפק? |
|
||||
|
||||
אהוד זה אהוד, בין אם הוא מכת ברק או למרט. |
|
||||
|
||||
"קשה להשתחרר מההרגשה שההתבטאות מוכיחה שוב כי לאהוד אולמרט יש משהו רהבתני, ראוותני ושחצני להחריד, הטבוע עמוק עמוק בהווייתו." למה הוא מדבר כמו שהוא מדבר? הוא לא יכול לדבר כמו נסראללה? כמו בן אדם אחד אל בן אדם שני? הוא מדבר לאט, הוא מדבר הרבה, והוא לא אומר כלום, שום דבר ממש. הוא מטריף אותי. אף פוליטיקאי, לא ישראלי, לא ערבי, אף פוליטיקאי ממש, לא הצליח לעלות לי על העצבים כמוהו. איך הוא הגיע לראשות הממשלה? אני היחיד שהוא מורט לו את העצבים? |
|
||||
|
||||
''הוא מדבר לאט, הוא מדבר הרבה, והוא לא אומר כלום, שום דבר ממש'' - לפני שנעשה עסקן פוליטי, היה לו מקצוע... |
|
||||
|
||||
זהו מיקצוע שהדברת הלא תמיד רלוונטית היא עמוד התווך שלו. |
|
||||
|
||||
כן, לכל השאר הוא מורט גבות ושפם. |
|
||||
|
||||
א. מבדיקה מהירה בין מכריי, האלרגייה הזו שלך היא *ממש* לא ייחודית. ב. מצד שני, כשהוא לא אומר שום דבר זה מצב טוב יחסית למקרים הבודדים שהוא אומר משהו. |
|
||||
|
||||
אין ולא יהיה מקום לאזרחים באזורים שהם לא חלק מהמדינה. יש להוציא את כל האזרחים מהשטחים ואז לנהל את הלחימה, לא כבשנו את השטחים כדי לחיות בהם אלא כדי להגן על המדינה שלנו. |
|
||||
|
||||
מה ההבדל בין אריאל (שאת השטח עליו היא יושבת שחררנו ב67) לבין כרמיאל (שאת השטח עליו היא יושבת שחררנו ב48)? |
|
||||
|
||||
באופן כללי אין הבדל. באופן חוקי ההבדל שכרמיאל זה בשטח מדינת ישראל ואריאל זה בשטח כבוש(לפי החוק הישראלי). אז למה שלא נצרף את שטח אריאל? לי אין התנגדות אידאולוגית לעניין, מותר לצרף שטחים שנכבשו ב-67. רק צריך לשמור על 3 כללים- אי אפשר להכניס את הפלסטיניים לגטאות ולהגיד אנחנו שולטים בכל השטח, חוץ מהערים הפלסטיניות. זאת כי גם לפלסטיניים יש זכות להתקיים בכבוד. 2.צריך לשמור על האינטרסים של ישראל שכוללים א.תמיכה בין לאומית ב.גבול סביר להגנה. 3.להשאיר רוב יהודי במדינת ישראל. אם היה אפשר לצרף לישראל את אריאל תוך שמירה על שלושת הכללים הנ"ל זה היה לגיטימי וחוקי כמו צירוף כרמיאל למדינת ישראל. |
|
||||
|
||||
הרי כבר הוסכם מהם השטחים שבשליטת הערבים (שטחי A), בשליטה משותפת (שטחי B) ובשליטה ישראלית (שטחי C). כל שנותר הוא לגדר סביב לשטחי C, וחלק משטחי B אשר הם מעוטי ערבים, ולספח את השטח הנ"ל. אריאל והכביש המוביל אליה נמצאים כמובן בשטח C. |
|
||||
|
||||
כמה הכל פשוט! אז למה הפוליטיקאים האלה מסבכים כל כך את המצב? בין הפוליטיקאים היו אנשי שמאל מובהקים וחסידי חזרה לגבולות 67 כמו מנחם בגין. |
|
||||
|
||||
יש הבדל מהותי ופשוט: ערבי שחי בעיר הסמוכה לאריאל, נניח שכם, הוא חסר זכויות אזרח בישראל, בעוד שערבי החי בסמוך לכרמיאל, נניח בסכנין, הוא אזרח (כמעט) שווה זכויות במדינת ישראל. אף פעם לא הבנתי מדוע יש רבים כ"כ שממאנים להבין שהאנשים הנמצאים תחת שליטה הם הרלוונטיים, ולא השטח עצמו. עכשיו, אתה יכול כמובן להכיל את חוק רמת הגולן על שטחי איו"ש, או לחילופין לבצע טרנספר לכל/רוב ערביי הגדה. השאלה היא האם הצעדים הללו חכמים, אני נוטה לחשוב שלא. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. מה עם ערבי שחי בגבול לבנון ליד מטולה? לו יש זכויות בישראל? (המטרה: שתסביר לי באיזה מובן עזה כן הייתה בשליטתנו שמבדיל אותה מלבנון). |
|
||||
|
||||
ערבי שחי בגבול לבנון ליד מטולה הוא בעל זכויות אזרחיות במדינת לבנון. אם ניתן יהיה להעביר קו גבול שישמור על רצף טריטוריאלי סביר ובר-קיימא וכמו כן יכלול את אריאל בפנים, לא אתנגד לרעיון כזה (ואפילו קיימים כמה כאלו). מכל מקום, כרגע זה לא המצב. כרגע אריאל היא עיר ישראלית בלב אוכלוסיה לא ישראלית. ההקבלה שלך היתה טובה אם הגבול הצפוני היה עובר מדרום למטולה. |
|
||||
|
||||
וערבי שחי ברשות הפלסטינית הוא בעל זכויות אזרחיות ברשות הפלסטינית (נכון שדי מסריח שם כיום, אבל גם בלבנון). כלומר, נשארנו עם הרצף הטריטוריאלי. נסה להסביר לי למה הוא הכרחי - ליתר דיוק, מה לא מוסרי/הגון/צודק/נכון/רצוי/ראוי באי קיומו. |
|
||||
|
||||
ערבי שחי ברשות הפלשתינאית הוא בעל מספר מצומצם של זכויות בגוף אמורפי שנקרא ''הרשות הפלשתינאית'', ובעיקר נתון למרות צה''ל וישראל. זו הבעיה העיקרית, לא הרצף הטריטוריאלי. בנוגע אליו - אני חושב שאסטרטגית, כמו הרעיון להחזיק רצועת ביטחון בשטח אויב המנוסה בלחימת גרילה, כך החזקת מובלעת ישראלית בלב שטח פלשתינאי נשמעת לי כמו דבר מאוד לא חכם. החלופה לכך היא כליאת הפלשתינאים במובלעות משלהם, מה שיזכיר יותר את דרא''פ מאשר את גיברלטר, כפי שהמגיב מתחתי הציע. |
|
||||
|
||||
נסה לפרט קצת איך באה לידי ביטוי המרות המדוברת ולמה אזרח בלבנון של ימינו לא סובל מהמרות הזו. |
|
||||
|
||||
בעיקר בכל הנוגע לחופש התנועה, אי אפשר לקרוא לרשות הפלשתינאית אוטונומיה בשום אופן. אין כמעט צירים באיו''ש שלא נשלטים על ידי צה''ל, ונסגרים חדשות לבקרים מכל מיני טעמים (בד''כ מוצדקים). זוהי רק דוגמא אחת, שאותה אני במקרה מכיר באופן אישי. אני מניח שהשליטה הישראלית בפלשתינאים ניכרת בעוד הרבה מאוד תחומים אזרחיים. ההבדל בין האזרח הלבנוני לזה הפלשתינאי הוא שבעוד אצל הראשון מדובר במלחמה, עבור השני זוהי שגרת חייו. |
|
||||
|
||||
הייתי מסכים איתך לחלוטין אלמלא חשתי שבשש השנים האחרונות אנחנו נמצאים במצב מלחמה תמידי עם הפלסטינאים, ולכן טיעון ה"מלחמה" תקף גם עבור הפלסטינאי שלנו (בשנים האחרונות בלבד, אבל אין לי מושג מה היה מצב הסגרים לפני שנת 2000). |
|
||||
|
||||
כבשנו את הגדה המערבית ב-67'. מאז ועד לשנת 93' (או 94', למעשה) הפלשתינאים היו ללא ספק נתונים לשליטה ישראלית כמעט מוחלטת. בשש השנים שבאו לאחר מכן היה ניסיון לשים סוף לשליטה, ניסיון שהעלה חרס (בעיקר באשמת הפלשתינאים) ובשש השנים שלאחר מכן שוב איבדו הפלשתינאים את רוב סממני העצמאות שלהם. אתה מתייחס לדברים כאילו עשרות שנים נהנו הפלשתינאים מאוטונומיה ורק בשנים האחרונות, עקב מלחמה, הדברים השתנו, ואין זה כך. אני גם לא בטוח אם המילה "מלחמה" היא לא חזקה מדי כדי לתאר את מה שמתרחש כרגע בשטחים (בגדה המערבית, כלומר, ברצועת עזה אכן מתנהלת מלחמה). |
|
||||
|
||||
לא, אני פשוט מנסה להימנע מדיון על מה שאינו חלק מהשנים האחרונות. אם לדעתך זה יוצר את ההבדל - בבקשה, אבל לא על זה דיברת עד עכשיו. עד כמה שידוע לי יש (עדיין) רשות פלסטינית אחת. אם אנחנו במלחמה איתם ברצועת עזה, אנחנו במלחמה איתם, נקודה. זה כמו לומר שבצפון לבנון (או בתל אביב) אין מלחמה. |
|
||||
|
||||
זה היה נכון אילו הרשות הפלשתינאית היתה גוף מונליטי, מרוכז ובעל סמכויות כשל ממשלה או לפחות מועצה מקומית. במציאות, הרשות הפלשתינאית נותנת מענה רק לחלק קטן מאוד מהצרכים האזרחיים של הפלשתינאים, ונציגיה בכל מחוז הם לעתים בעלי אג'נדה שונה לחלוטין. הנקודה היא שצה''ל נמצא בעומק השטח הפלשתינאי בגדה, ומתעסק בעיקר בחופש התנועה והעיסוק של הפלשתינאים, על אף שרוב הגזרות שקטות לחלוטין רוב הזמן. |
|
||||
|
||||
1967 היתה השנה שבה היתה לנו עליונות צבאית ואז שחררנו את ירושלים, יהודה שומרון וחבל עזה. 1948 היתה לנו חולשה צבאית ונסוגנו משטחי ארץ שלא הצלחנו להגן עליהם. אבל הרבה לפני ב-1918 אאל"ט או בסמוך בהסכם שנחתם בין עבדאללה (אביו של חוסיין) מלך ירדן דאז לבין ויצמן (הראשון) סוכמה תכנית החלוקה שכמובן גם היא לא כובדה - ומאז אף תכנית לא כובדה תוך כרסום מתמיד עד לעצם הימים הללו בהם אני מגחך ורואה איך הישראלים הולכים מדחי אל דחי. לאחר גירוש היהודים מגוש קטיף על ידי הישראלים החיזבללה מגרש ישראלים (דה פקטו) מצפון הארץ וזה הסנריו לגבי מרכז המדינה לאחר הנסיגה הבאה עלינו לרעה. עדיין לא מאוחר לישראלים לחדש את בריתם עם היהודים העברים בארץ ובמדינה במקום כל ההסכמים עם הערבים המוסלמים הסכמים שלא מחזיקים את הזמן הדרוש לייבוש הדיו. או לחלופין אמצו מייד את תכנית 1936 (ויתור מלא על יפו חיפה נצרת עכו וכו') זה יתן לכם בין 5 ל 10 שנות שקט לפני שהכל ייתם. כאמור האלטרנטיבה היא ברית עם היהודים עדיין ניתן ואפשר לתקן. |
|
||||
|
||||
אתה יכול לגחך רק על הדברים שאתה כותב. ב-1948 כבשנו הרבה יותר ממה שהקצה לנו האו"ם. חוץ מגוש עציון, בית הערבה, כפר דרום והעיר העתיקה- לא נסוגנו משום מקום. להיפך; מלחמת השחרור היתה נצחון עצום. היינו חזקים מאויבינו. כל "המגורשים" מהצפון יחזרו עוד שבוע, שבועיים, שלושה לכל היותר. מצפון לנו יש הרבה יותר פליטים והרבה יותר בתים הרוסים. מגוש קטיף יצאנו כי מלכתחילה לא היינו צריכים להיות שם והשהייה שם גרמה לנו רק נזק. בתפיסתך הפסימית אתה מזכיר לי תלמידים שלי, שמרוב חרדה ניו מציבים לעצמם רף כל כך גבוה ומנוגד למה שהם באמת צריכים- שהיו מראש חותמים על כשלון אך הופכים אותו ללגיטימי. לך כמו להרבה אנשי ימין, אין ממש אמונה במדינת היהודים כאן. לכן אתה מציב לנו רף- או מדינה על כל שטחי ארץ ישראל או חידלון. |
|
||||
|
||||
דיון 551 דיון 228 הדבר הכי הכי באייל הקורא הוא הארכיון. בסופו של דבר לא חשוב כמה השמאלני הממוצע ישמיץ את בן שיחו "הימני" על חרדות ושאר ירקות עד כה מה שקורה בפועל הותרע במפגיע ומלכתחילה. לי יש אמון מלא במדינת היהודים, אפס אמון בישראלים. אני לא מציב שום רף - אין שום ברירה אחרת, זו עוד תתחוור לכולנו בסופו של דבר. עד אז נכביר מילים - ונקבור מתים. |
|
||||
|
||||
באופן עקרוני, אתה נוטה לא להגיד כלום ולהשתמש בטרמינולוגיות משונות ("על הישראלים לכרות ברית עם היהודים") ופרובוקטיביות-לכאורה. החלק התוכני ביותר בהודעתך מצוי, באופן מפתיע, בדברים שאדם אחר כתב ואני יכול להבין שאתה מצדד בו. האם, אם כך, לדעתך היה עלינו להשאר בלבנון? מספר החיילים ההרוגים בלבנון עמד על ממוצע של 25 לשנה, היות ואין סיבה להניח שמספר זה היה עולה או יורד, אניח לצורך העניין שהוא היה נשאר. מכאן שאלמלא היינו יוצאים מלבנון, היו נוספות עוד כ150 אמהות שכולות, מבלי שניתן לומר מה היה הרווח. זאת ועוד, דמיין לך שבשיא הלחימה עם הפלשתינאים, באפריל 2002 למשל, או בספטמבר של אותה שנה, היינו נאלצים להילחם בשתי חזיתות (או אפילו שלוש, אם נפריד את רצועת עזה מיו"ש), כשבאחת מהן אנחנו מתמודדים עם צבא לוחמי רגילה מאומן ומצויד היטב. האם צה"ל היה יכול לעמוד במשימה הזו? אולי, אבל במחיר כבד. מקומם של חיל התותחנים, חטיבת גולני ויחידת אגוז בלחימה בשטחים היה נפקד, מכל מקום. האם השארות בדרום לבנון היה מונעת את התחמשות החיזבאללה? לא, אלא לכל היותר מאטה אותה. נכון, היא בוודאי היתה מקשה על ירי קטיושות "גראד" לעבר נהריה וקריית שמונה, אבל ספק אם היה לאל ידינו למנוע שיגור רקטות לטווחים בינוניים וארוכים מאיזור צור, למשל. אין ביכולתנו למנוע את התחמשות יריבינו, לפחות לא באמצעים צבאיים (אלא אם מדובר במשהו נקודתי כמו הכור "תמוז" בעיראק). מה שעלינו לעשות הוא ליצור את התנאים המדיניים בהם לא משתלם לתקוף אותנו. המתקפה הנוכחית, או תקיפת המכ"מ הסורי לפני כמה שנים הן דוגמאות טובות לכך. מספיק עם "האמרנו לכם". טעיתם. הקונספצייה החד-צדדית לא נכשלה, אלא בסה"כ הוכיחה את מה שהיה ידוע מזמן - מאחר ונסיגה פוגעת בהרתעה, עלינו להפגין את כוחינו ואת הנכונות שלנו להשתמש בו. זה לא משנה את העובדה שרוב הנסיגות, במקרה שלנו, הן בסופו של דבר נחוצות. |
|
||||
|
||||
שלך פיסקה 1 אין פרובוקציה - יש עובדות. לפני שנה גורשו י ה ו ד י ם מביתם ע"י ממשלה ישראלית בתמיכה של מתנגדים למדינה יהודית וישראלית כאחת. כפר דרום היה "חוקי" ב-1948 מה עשה אותו ללא חוקי ב-2005? האם מהלך זה קידם בטחון או שלום? מה לדעתך ישביע את רעבונו ורצונו של האוייב מנגד? עוד ויתור והרס או עמידה נחושה ובנייה של הארץ והמדינה? אמור לי אתה למה אתה ערב (ערבות) ואסכים עימך אפילו אין בי אמונה, ירושלים, עכו, חיפה אני מסכים ואף ליותר מזה מהו קו פרשת המים שהצר מנגד יקבל ויסכים? אין לי שום אתר קדוש הכל מותר. שלך פיסקה 2 אכן מר רבינוביץ הביא דברים בטרם התרחשו זו אינה נבואה זהו ניתוח הגיוני שכלתני שהתברר כנכון. דיון זה קיבל מספר נמוך יחסית של תגובות למרות שהתוכן היה אמור לעורר את בלוטות החשיבה של אלו עם המונופול על האמת הצדק והשלום, מה שלא קרה ועוד טפח מערומים נחשף בפגר הקונספציה מעלה הצחנה. מלבנון היה צריך לצאת - השאלה האם כפי שנעשה תוך הפקרת שותפים "ואחים" לנשק? הנסיגה בריחה הייתה גרועה מהשהייה - מה שגרם בהמשך להתפרעויות ופרעות ברחבי מדינת וארץ ישראל ומאוחר יותר למלחמת ארבע האימהות ושאר הסהרוריים, מי שהוא נתן את הדין? על הכשלון אף אחד פרט לאותם חלכאים שלא יכולים לטוס לשוויץ עד עבור זעם. ומה יהיה בגורלה של מלחמה זו - בדיוק אותו דבר רק עם יותר הרוגים או שתיכנס בינה בקדקוד או עופרת בלב. שלך פסקה 3 באשר ללבנון - ארתמטיקה על גופות ניחא, הנה בעצם היום הזה מקץ 30 ימים איזנת את החוסרים במלאי הפגרים ומה על מחר? לעזוב או להישאר - השאלה היא איך עוזבים או איך נשארים הקבעון חייב להשתנות . שלך פיסקה 4 ו-5 מאחר וזינבו בנו כצבא נסוג זהו המשך טבעי ומתבקש לדעתי זה לא היה קורה לפחות לא במתכונת זו. שלך פיסקה 6 נו שויין - אמרנו לא אמרנו אני לא יכול להתווכח עם העובדות בשטח אתה אולי כן אני אמשיך להמתין - בסופו של דבר כולנו נבוא להסכמה לא מרצוננו אבל נגיע. |
|
||||
|
||||
ד"ר רבינוביץ הביא דברים בטרם התרחשו, שעדיין לא התרחשו, ושחלקם הגדול כבר ודאי לא יתרחשו בעולמנו. הפירוט המלא של כל תחזיותיו של ד"ר רבינוביץ בתגובה 399761 וכמו שניתן לראות, כולן התבדו. |
|
||||
|
||||
טול קורה מבין עיניך - בן אדם. הנד"לן הפך לאפר ואבק אנשים שהולכו והלכו שולל אחר אחיזת עניים ושלום אך שווא הפסידו את רכושם וחלקם גם את חייהם. שש שנים של הורדת נטל המילואים - הבלותות בפרוטה הנה מגיעות שש השנים לגבות את ליטרת הבשר והדם. לא התאמנת לא יצאת מהקיבעון שש שנים רעות שעשו בנו שמות אאל"ט מניין החיילים ההרוגים הגיע ל-70 או 80 ועוד היד נטוייה. עובדתית הבריחה מלבנון כמו שנעשתה ע"י אהוד ב. תמשיך בגביית (בגוויית) הקורבנות מה שנותר הוא לראות אהוד א. יקדיח את התבשיל הנוכחי. משלך... " ממשיך ואומר הנביא: "לא זו בלבד שחזרתנו ללבנון היא רק עניין של זמן לא ארוך" אצלי בספר, שש שנים זה זמן ארוך, וגם עכשיו אנחנו לא חוזרים ללבנון. " ואיפה לדעתך המלומדת נמצאים חיילי צה"ל כעת? בשוויץ? זימבבוואה? או בלבנון! " ועוד נבואה שלא הייתי משביץ בה: "אוכלוסיה תהיה מחולקת לשניים: אלה השונאים אותנו משום שאנו כובשים, ואלה השונאים אותנו כי הפקרנו אותם לנקמות המוסלמים הקנאים." יש טעם לפרט כמה המבנה של החברה הלבנונית העכשווית שונה מהחברה אותה מתאר הנביא? " אנא המתן אתה ממש לא מעודכן " ועוד נבואה אחת: "תושבי הצפון נהנו באופן ישיר מההגנה שסיפקה רצועת הביטחון, והחזרה מלבנון הביתה הייתה תמיד עניין של שעות ספורות. אתמול עזבו מחצית מתושבי קריית שמונה את עירם, והערב היו כבר יריות בשער פאטמה." והנה, מתברר שאת אותה "הגנה" שסיפקה רצועת הביטחון יכול חיל האוויר לספק ביעילות רבה יותר. " נו אחרי חודש של הפצצות ח"א מטר הקטיושות לא נתדלדל אפילו במעט מזעירץ " וגם זאת נבואה: "בשלב שאחרי ההתארגנות ניווכח שהמרנו את הלוויות החיילים בהלוויותיהם של אזרחים" כנראה שהשלב הזה עוד מחכה לנו. " לא המרנו כלום רק נוספו עוד יותר מזה ויותר מזה גם כן. " ושואל הנביא: "כמה זמן תישמר נדיבות זו?" ואפשר לענות לו, שלפחות שש שנים היא נמשכת. " נדיבות? מה שתואר כהסכם ובא שלום לגבול הלבנון ושאר הבלותות מבית ארבע אמהות וחי נפשי ארבע מאות אלפי שמאלנים <גיחוך> אז מן הראוי שהמתהדרים אז יתנו את הדין היום. מאמרו המלומד דיון 228 של מר (פרופ'?) רבינוביץ אינו נבואה אלא הקשה הגיונית של אדם המהלך ורגליו על הקרקע הייתי מציע לכבודו לקרוא שנית ושלישית עד כי תבין אם תצליח אבל זה רק תלוי בך בן אדם. אני לכשעצמי ממתין בניחותא לי כבר אין ספק. |
|
||||
|
||||
בפשטות, היה עלינו להשאר בלבנון עד אשר הממשלה הלבנונית היתה מוכנה לחתום עמנו על הסכם שלום בתמורה לנסיגה. היה לנו הקלף הכי חזק בארסנל - החזקה בפועל של שטח ניכר מהטריטוריה של האוייב, במחיר פעוט (לשם השואה, ממוצע ההתאבדויות בצה"ל עומד על 35 בשנה, ומס' הנפגעים מתאונות אימונים בצה"ל עומד על בין 40 ל 80 בשנים האחרונות)) , וויתרנו עליו ללא מחשבה (או יותר נכון מתוך מחשבה שמאלנית, תבוסתנית ומוטעית בעליל) |
|
||||
|
||||
בפשטות, חתמנו על הסכם שלום עם המשלה הלבנונית... בפשטות, ה"קלף" החזק הזה לא עזר לנו במשך 20 שנה. |
|
||||
|
||||
רגע, אז אם במדינת ישראל מתים מדי שנה יותר מ500 בני אדם בתאונות דרכים, זה אומר ש500 הרוגים ישראלים בשנה כתוצאה מפעולות טרור זה מחיר פעוט? |
|
||||
|
||||
בשביל פרס ורבין זה היה מחיר פעוט בעבור ''הסכם אוסלו'', ע''ע ''קורבנות השלום''. |
|
||||
|
||||
לא ברור לי כיצד זה קשור. זה שרבין ופרס השתמשו בדמגוגיה כדי לשווק את ההסכם שלהם (ע"ע "שלום עושים עם אויבים", או "עם מי אתם רוצים שנעשה שלום? עם האמריקאים?") זה לא סוד, בדומה לכל פוליטיקאי שמנסה לשווק לעם תוכנית שנויה במחלוקת. שאלתי שאלה, בתגובה להערה תמוהה למדי, ולא קיבלתי תשובה. אם היה מדובר בך או באייל אלמוני אחר, לא אוכל לדעת לעולם. |
|
||||
|
||||
הנקודה היא שיש קורבנות (אפילו בחיי אדם) ששווה להקריבם עבור מטרה כלשהי, בין אם היא השגת הסכם שלום (שהיה אפשר להשיג עם לבנון כבר לפני שנתיים, אלמלא הנסיגה של ברק) או שמירה על דרך חיינו. לשם השואה, דמה לעיניך שמופז יחליט שכדי למנוע הרג של 500 ישראלים בתאונות דרכים בשנה, הוא אוסר על נהיגה ברכב פרטי מהיום והלאה. ברור שמס' ההרוגים יפחת באופן משמעותי, אבל זה יחזיר את מדינת ישראל למאה ה19. אם זה תמוה בעיניך - זבש"ך. |
|
||||
|
||||
סלח לי שאני קטנוני, פשוט העלית טענה שמצאתי אותה, אם יורשה לי לומר, די מגוחכת. אין ספק שיש מחירים הגיונים שאנו נדרשים לשלם. למשל, הדוגמא שהבאת. מכל מקום, אתה אמרת דבר אחר - אמרת שאם צה"ל סופג X הרוגים מסיבה מסויימת, אזי X הרוגים הוא מחיר פעוט, לא משנה מה סיבת המוות. אני שאלתי אם, ע"פ אותו היגיון, זה לא אומר שאין לישראל כל בעיה לספוג 500 הרוגים כתוצאה מפעולות איבה, אם בין כה וכה היא סופגת כל שנה מספר דומה בתאונות דרכים. והאמת, סלח לי על היהירות, אני באמת מתקשה למצוא סולם אחר לירידה מהעץ הזה זולת הודאה בכך שהטיעון הזה הוא שגוי לחלוטין. |
|
||||
|
||||
מה שהבנת הוא לחלוטין לא מה שכתבתי. אני אסביר בפשטות: המחיר שצה"ל שילם על החזקת קלף המיקוח שנקרא "דרום לבנון", של כ20 הרוגים בשנה (והמספר הזה ירד ל בהדרגה עד , פעוט לעומת התועלת שיכולנו להשיג אם היינו משתמשים בקלף הזה נכון (הסכם שלום עם לבנון, ואולי אפילו שיקום הפליטים בשטחה) בכדי להדגים עד כמה המחיר הזה היה פעוט, השויתי אותו למס' החללים השנתי של צה"ל מסיבות אחרות, שאינן מביאות תועלת ברורה כמו החזקת דרום לבנון. עכשיו הבנת? |
|
||||
|
||||
אזרח תחת הרשות הפלסטינית סובל מסגרים/כתרים שמונעים ממנו לצאת לעבודה כשאחד מהפלסטינים בסביבתו חשוד בפיגוע, לאותם אזרחים מפקיעים קרקעות לעיתים קרובות ( ללא שום סיבה בטחונית, אלא בגלל ההתנחלויות) ,מאגרי המים ששייכים להם מופקעים לעיתים קרובות ויש עוד הרבה הרבה דוגמאות לעובדה שהערבים ביהודה ושומרון לא נמצאים תחת ישות עצמאית אלא תחת כיבוש ישראלי ששולט בהם. בלבנון אף אחת מהדוגמאות שהבאתי לא באה לידי ביטוי. |
|
||||
|
||||
מקובל. |
|
||||
|
||||
אפילו אם כל מה שכתבת מתרחש, זה בגלל שערביי יש"ע הכריזו עלינו מלחמה ב2000, בדיוק כפי שאזרחי דרום לבנון סובלים היום בגלל ש"מישהו" בסביבתם הכריז עלינו מלחמה. |
|
||||
|
||||
השאלה לא הייתה למה ערבי יש''ע נמצאים תחת כיבוש אלא במה הזכויות האזרחיות של הלבנונים שונות מאלה של ערביי השטחים. |
|
||||
|
||||
יש בעולם עשרות, אם לא מאות, דוגמאות של מובלעות (= חוסר רצף טריטוריאלי). בין הדוגמאות הידועות קלינינגראד, גיברלטר ודוברובניק. אפילו בישראל היתה תקופה לא קצרה מובלעת: הר הצופים מה כל כך קדוש ברצף טריטוריאלי? |
|
||||
|
||||
גם ערבי החי בעיר הסמוכה לכפר סבא, נניח קלקיליה, או למעלות, נניח בינת ג'ביל, או לאילת, נניח עקבה, הוא חסר זכויות אזרח בישראל, אז מה? הערבי בשכם מצביע לפרלמנט הפלשתיני, כמו שהערבי בבינת ג'ביל מצביע לפרלמנט הלבנוני. אני יכול להחיל את חוקי ישראל על אריאל (ולמעשה על כל שטח C, שהערבים הסכימו כבר לוותר עליו בהסכמי אוסלו), בלי לספח ולו ערבי אחד. זה יגרום לערבים מצב לא נוח? בעיה שלהם. היו צריכים לחשוב על זה לפני שהפרו את ההסכמים ויצאו נגדנו למלחמה. |
|
||||
|
||||
אבל לו יהודי היה גדל בבינת ג'בייל, גם הוא היה לבנוני. יהודי שגדל בחברון, למשל, הוא כן. |
|
||||
|
||||
''הוא כן'' צ''ל ''הוא ישראלי'', כמובן. |
|
||||
|
||||
בדוק מחדש את העובדות. |
|
||||
|
||||
אז הסכמי אוסלו היו נכונים במידה מסוימת? (חלוקה לשיטחי א ב ג בתור התחלת תהליך ) |
|
||||
|
||||
הם לא היו נכונים לנקודת הזמן שבה הם נחתמו. הם יצרו מצב רע לישראל, אבל זה מצב נתון. |
|
||||
|
||||
לפני כמה אלפי שנים שלח משה רבנו את שנים עשר המרגלים לתור את הארץ. בתשעה באב הם שבו עם פירותיה היפים, אבל אמרו שאנשי הארץ חזקים מידי ואי אפשר יהיה להלחם בהם. בכך הם המסו את לב העם. יהושע בן נון וכלב בן יפונה, שהיו במיעוט, ניסו לערער על הקביעה הזאת וטענו בלהט "עלה נעלה כי יכול נוכל לה". אבל הם לא שכנעו את העם, ואלו בכו בכייה גדולה בלילה ההוא. המדרש מספר שהקב"ה, בתגובה, הבטיח- אתם בכיתם בכייה של חינם, ואני קובע לכם בכייה לדורות. התחושה שלי, בתקופה הזאת של המלחמה בצפון, היא הדהוד של המשפט הזה: אתם הרסתם את בתי אחיכם לחינם- תקבלו עכשיו הרס בתים אמיתי על ידי האוייב, אתם הפכתם את אחיכם לפליטים לחינם- עכשיו הפליטים האמיתיים בורחים מאימת האוייב. צבאנו שעשה "מבצע צבאי מזהיר" מול בכי וקינות של בני עמנו, צריך עכשיו להיות מזהיר לא פחות, ובמחיר כבד, מול טילי הנ"ט של החזבאללה. ערי האוהלים בהם משוכנים הפליטים מהצפון, שברחו מאימת הפצצות, מקבילות לערי האוהלים בגוש קטיף של הכתומים, שהיו מוכנים להכנס אל סכנת הפצצות כדי להגן על הארץ. אז המגוייסות התקשורתית היתה לגיבוי דורסנות השלטון כלפי אזרחיו, ועכשיו התקשורת מתגייסת להרמת המורל ותחושת הפטריוטיות מול אוייב מרושע ואמיתי. בשני המקרים בכיית החינם היא עקב ה"מאיסה בארץ חמדה"- כלומר ההתנכרות לארץ ישראל, וחשש מפני היושבים בה. והכל מתרחש שוב, כמו לפני אלפי שנים, בתקופה של תשעה באב. אין בתחושה הזאת כדי להוציא אותי מהכלל- אחי והרבה מקרובי מגוייסים, והלב שלי חרד מכל ידיעה, אבל אני חשה שהזדמנות התקופות הללו דווקא בתאריך הזה מהווה מעין מסר. |
|
||||
|
||||
והשואה, למה? |
|
||||
|
||||
לא יודעת. למה אתה שואל? (זה בסדר, הבנתי את השאלה. אני חושבת שהבהרתי שמה שאמרתי קודם הוא אסוציאטיבי ותחושתי. כשארצה להראות את הקשר הסיבתי בין שני האירועים (ויש קשר כזה), אשתמש בטיעונים אחרים לגמרי) |
|
||||
|
||||
מחוסר זמן לא אסרוק עכשיו ביסודיות את תגובותייך, אך לפי זכרוני טענת כאן לא פעם כי לדעתך הפלסתינים ישמחו להגר לכל מיני ארצות תמורת הצעות כספיות מתאימות. מדוע פלסתינים שהוריהם, סביהם ולעיתים קרובות גם הורי סביהם ועוד דורות אחורה - נולדו כאן, והם עצמם, כמובן, נולדו כאן וחיו כאן את כל חייהם - מדוע הם ישמחו להגר בהמוניהם לארצות זרות שלא היו בהן מעולם, ואילו מפוני גוש קטיף שהוחזרו הביתה, אל המדינה אותה עזבו לטובת רצועת עזה רק לפני עשר-עשרים שנה - הם פליטים, עקורים, מגורשים, הרוסים ונדרסים? מה ההגיון כאן? האם המתנחלים הם אנשים נעלים בעלי רגשות עמוקים, והקשר שלהם אל הבית בן העשר-עשרים שנה יצר אצלם פגיעות שלמעלה מהשגת אנוש, ואילו אצל הפלסתינים הכל רק עניין של כסף? |
|
||||
|
||||
קשה לי להבין את העמדה הנפשית ממנה אתה שואל את השאלה שלך (בהנחה שאתה יהודי). אבל לא משנה. ההבדל בין הפלשתינים ליהודים הוא שהקשר של היהודים אל הארץ הוא ראשוני. היהודים התפללו וקיוו להגיע לארץ אלפיים שנה מידי יום ביומו. ארץ ישראל מהווה חלק מהותי מאוד מהיהדות ומהתפיסה העצמית של היהודים. כמו שאמר הרב נחמן מברסלב "לכל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ ישראל". היהודים חשו זרים בכל מקום אחר (וגם הגויים חשו כך..). היהודים גם אם לא חיו כאן כלל, חשים שזהו ביתם כאשר הם מגיעים הנה. הקשר הזה אינו תלוי במי נמצא כאן ומה מצבה של הארץ. הפלשתינים, לעומת זאת, פיתחו את הקשר שלהם לארץ באופן שיניוני- כתגובת נגד לנוכחות היהודית כאן. התנועה הלאומית הערבית התחילה בד בבד עם התנועה הלאומית היהודית, וכתגובה לה. עד אז האוכלוסיה הערבית היתה ברובה ניידת וההשתקעות שלהם כאן היתה בהתאם למצב הכלכלי. הדוגמא הכי טובה לדעתי לשניוניות של היחס של הערבים לארץ ישראל היא היחס להר הבית. עד מלחמת ששת הימים לא נראו עשרות אלפים שמגיעים להתפלל שם, ירושלים היתה מוזנחת ועלובה, ואף אחד לא חשב לעשות אותה בירה של מישהו. מאז שהר הבית נכבש, הוא הפך ל"אל אקצה המקודש" מגיעים אליו עשרות אלפים לתפילות, וירושלים היא משאת הנפש של הפלשתינים. אני לא חושבת שאני אשכנע בטיעון הזה ערבי, שחושב היום שהוא קשור לארץ בצומוד ענק. אבל הנקודה היא לא השכנוע שלו, אלא המציאות. כיוון שה"צומוד" אינו ראשוני, אלא מופיע במטרה להוציא אותנו מכאן, אני חושבת שכאשר הערבים יבינו שאין שום סיכוי לנצחון במלחמה שלהם נגדנו, ותהיה להם אפשרות מכובדת לעזוב, הרי רבים יעשו זאת. (בינינו, אם היית מציע הצעה כזאת ליהודים שארץ ישראל אינה בראש מעיניהם, האם אתה חושב שלא היתה היענות? אז למה אתה חושב ש*כל* הערבים קשורים לארץ הזאת בקשר חזק? מבחינתי, גם אם רק הערבים שלא כל כך קשורים לארץ ילכו מכאן, זה יהיה טוב ושווה להשקיע בזה) |
|
||||
|
||||
א. מדובר לא ברטוריקה "היסטורית", "עמוקה", "ראשונית", ברסלבית או מה שלא יהיה, לא בתפילות ולא בטיח. מדובר באנשים שמשפחותיהם היו כאן ב*פועל* כאשר משפחתך היתה בצפון אפריקה ומשפחתי היתה במרכז אירופה. את מרבה במילים, ובסך הכל אינך אלא מנפחת את מה שאני אמרתי בקיצור ומאשרת באריכות רבה את מה ששיערתי לגבי אורח מחשבתך - אלה יצירי אנוש נשגבים ועמוקים ולעומתם אלה, אצלם זה רק עניין כלכלי. ב. מדוע הקשר בן עשר-עשרים השנים אל רצועת עזה הוא עמוק מן הקשר אל שטחי ארץ ישראל שבתחומי מדינת ישראל? אשמח לתשובה עניינית, אם אפשר. תודה. |
|
||||
|
||||
א. "אלה יצירי אנוש נשגבים ועמוקים ולעומתם אלה, אצלם זה רק עניין כלכלי" לאורך שנים רבות, המגורים בארצות גלותם היו ליהודים רק עניין כלכלי. ברגע שהיתה להם אופציה להשיג יותר במקום אחר (או היה איום על חייהם..) הם עברו ממקומם. לפי הפרשנות שלך את דברי, מסתבר שאני חושבת שהיהודים הללו הם יצורים נחותים לעומת נשגבותם ועומקם של הפולנים/רוסים/צרפתים שהיו קשורים לאדמתם באופן ראשוני ולא עזבו אותה. זו כמובן שטות מוחלטת. אנשים קשורים באופן ראשוני למולדתם, ובאופן תועלתני למקומות אחרים- לא משנה כמה דורות הם חיים שם. היהודים חיו בפולניה ובתוניסיה יותר מאלף שנים וגרו בבתים שאבות אבות אבותיהם בנו, ובכל זאת הרגישו זרים במקומות אלו, ועזבו את הבתים הללו כדי להגיע לארץ ישראל (לפחות כך היה בתוניסיה. בפולין לא ממש נתנו להם הזדמנות). ארץ ישראל אינה מולדתם של הערבים מבחינה לאומית, גם אם הם גרים כאן עשרה דורות, כמו שתוניסיה לא היתה מולדתם של הורי, ומרכז אירופה לא היתה מולדתם של הוריך. הרגש הלאומי העז כלפי האדמה הזאת אצל הערבים התעורר רק כתגובת נגד להתקבצות היהודים כאן. זמן המגורים כאן (שאצל רבים הוא לא ארוך יותר מאצל היהודים, בגלל ההגירה המאסיבית לארץ של הערבים במאה העשרים, מסיבות כלכליות וכדו') לא הופך אדמה למולדת. א. הקשר לרצועת עזה לא עמוק יותר, או פחות, מהקשר לכל מקום אחר בארץ ישראל. אם תנסה לעקור יהודים מתל אביב כדי למסור אותה לערביי יפו, קול הזעקה שישמע יהיה באותם דציבלים. |
|
||||
|
||||
את לחלוטין טועה לגבי המניעים של יהודים בארצות השונות לאורך הגלות. רוב ההגירה היהודית נעשתה לא כדי לשפר את המצב הכלכלי אלא כדי לצאת ממצוקה קשה. כך היה עם האיטלקים, האירים וכד'. במקום בו לא היתה מצוקה נטו היהודים לפתח רגשות פטריוטיים למקום. |
|
||||
|
||||
הניתוח ההיסטורי שלך אינו נכון, וה"לאומי" אינו שייך לכאן ולא עליו שאלתי. גם היהודים לא נחשבו ללאום. שאלת מה לאומי, מהו רגש לאומי, מהו לאום ואיך הוא נוצר - נדונה רבות ולחוקרים המעמיקים בה עדיין אין תשובה מוחלטת (אבל לך יש, כמובן. כמה טוב לאדם שעולמו הוא ברור כל כך). מעבר לתגובה זו אין בכוונתי להמשיך את הפתילון הזה ואסיים ואומר: ערפול הנושא באמצעות רוב מלל, המאפיין את תגובותייך, אינו מחפה על הבעיה המרכזית: לשיטתך, בפשטות, אלה החיים כאן - ה*חיים* כאן, בלי שום בלבולי ביצים - המקום הזה אינו שייך להם, ואילו אלה שחלמו על המקום הזה מרחוק - המקום הוא שלהם. צר לי, גם לו יכולתי להתעלם מן האטימות המופלאה מהבין, מחוסר האנושיות ומזדון הלב שבגישה זו - ה*הגיון* שבה אינו מתקבל על דעתי. אנחנו כאן שניים, זו עובדה, אלו שחיו כאן ואלו שחלמו לחיות כאן, וככל הנראה נצטרך להמשיך כך, אלה ואלה. |
|
||||
|
||||
איך שניים? אנחנו כמה מיליונים. (אי אפשר לאחוז את המקל בשני קצותיו באותה תגובה). |
|
||||
|
||||
הפחתת מה בצדקנות ובזעם הקדוש היו אולי עוזרים לפזר את הערפל מהמלל שלי:) לפי הגישה שלך אני מבינה שהתנגדת חריפות להתנתקות. כי אם עצם החיים במקום כלשהו מקנים זכות עליו, זה וודאי נכון גם לגבי אנשים שחיים שלושים שנה במקום שהם לא גזלו מאיש, וכבר מגדלים שם את נכדיהם- בטוח שחשבת שגם שם אפשר לחיות ביחד, וצריכים להמשיך כך, אלה ואלה..... |
|
||||
|
||||
מדובר בצאצאי פולשים, כובשים, ומשמידי עמים. |
|
||||
|
||||
עם ישראל פלש, כבש והשמיד הרבה לפניהם. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מהתנ''ך. |
|
||||
|
||||
אם אתה מתבסס על התנ''ך כראיה לטענתך לגבי יציאת מצרים, אני יכול להתבסס עליו כראיה להבטחה האלוהית על הארץ לישראל. |
|
||||
|
||||
ואם הוא היה עונה "מספרי הברית" (כולל החדשה)? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אתה משוה בין עם עבדים שברח מאדוניו וחיפש נחלה בטוחה לשבת בה, לבין עם של רוצחים ובוזזים אשר פלש ממולדתו לרחבי המזרח התיכון, והשמיד בפרץ של אימפריאליזם איסלמו-פשיסטי, עשרות תרבויות שחיו כאן ולא עשו לו שום רע. |
|
||||
|
||||
עשרות תרבויות? איזה עשרות? |
|
||||
|
||||
אשמח לדעת, ובהרחבה, על מה אתה מדבר. ברשותך, אבקש גם תיאור סיפורי-כרונולוגי של הנראטיב ההיסטורי שאתה מתאר, וגם, במידת האפשר, את המקורות עליהם אתה מסתמך. אני נרגש ומשתוקק ללמוד מדבריך. |
|
||||
|
||||
ואינו ראוי לתשובה. אך בכל זאת, ניתן לך ליהנות מהספק. תשאל את וואפה סולטן |
|
||||
|
||||
איזה כיף. נותנים לי להינות מהספק. קראתי את הקישור שנתת. הוא לא ממש קשור למה ששאלתי. |
|
||||
|
||||
ערי האהלים של הכתומים מגוש קטיף הם מגורים מפגינים; הם יכלו לגור בבתי מלון או בדירות שכורות. |
|
||||
|
||||
בסך הכל, הפינוי כנראה מיטיב את כולנו |
|
||||
|
||||
גם הפינוי שלך יטיב עמך. ויפה שעה אחת קודם. לארוז אותך עם הרגליים למעלה? |
|
||||
|
||||
תגיד לי שלא הפכת, בשנה האחרונה, מאוהד לאומיות לספקן לגבי מערכות שלטון באשר הן (?) |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |