בג"ץ דחה הבוקר (ב') את עתירתו של יונתן פולארד להכיר בו כאסיר ציון וקבע כי הוא לא עומד בקריטריונים המעניקים מעמד זה.
בעתירה פירט פולארד את התעללויות שעבר בכלאו מצד הסוהרים האמריקאים, שכללו מכות חשמל ובדיקות פולשניות, כמו גם סיפר על התנאים הקשים בהם הוחזק במהלך כל השנים.
פולארד, שקיבל אזרחות ישראלית והוכר על ידי מדינת ישראל כסוכן ישראלי (ובעקבות כך מימנה המדינה את ייצוגו המשפטי), טען כי יש להכיר בו כאסיר ציון מכיוון שנכלא בארצות הברית רק בשל העובדה שביצע פעולה ציונית שאסורה שם. חוק התגמולים מגדיר אסיר ציון כ"מי שהיה במאסר בגלל פעילותו הציונית בארץ שבה פעילות זאת היתה אסורה...". המדינה ענתה כי פולארד אינו נופל תחת הקריטריון כיוון שארצות הברית אינה מדינה שבה אסורה פעילות ציבורית ואינה מדינת אויב. על כך השיב פולארד כי יוצאי ברה"מ לשעבר הוכרו כאסירי ציון למרות שברה"מ לא הוגדרה כמדינת אויב. כמו כן הדגיש פולארד כי אינו מבקש רק את הסיוע הכספי הנובע מהכרה בו כאסיר ציון אלא את המשמעות הערכית הנלווית להכרה כזו.
בפסק הדין כתבו השופטים: "פולראד נכלא בשל עבודת הריגול שביצע ... אין מחלוקת כי העותר פעל כסוכן בשליחותה של מדינה ישראל ולמענה. פעילותיו שירתו את מדינת ישראל. עם זאת, אי אפשר לקבוע כי פעולת הריגול שביצע הינה פעילות ציונית בארץ שבה פעילות זו היתה אסורה ... פעולת הריגול, ובכלל זה ריגול לטובת ישראל, אסורה בארצות הברית כשם שהיא אסורה בכל מדינות העולם ... ארצות הברית אינה ארץ אויב. בין ארצות הברית וישראל אין יחסי איבה ואין יסוד להניח כי העותר נכלא בשל יהדותו או בשל העובדה שריגל לטובת ישראל דווקא ... העותר נכלא משום שמסר מידע סודי. העוברים עבירה זו עומדים לדין בארצות הברית אף אם אינם יהודים".
עורכת הדין ניצנה דרשן–לייטנר, שייצגה את פולארד בעתירה, אמרה הבוקר: "בפועל, אין ספק שפולארד הוא אסיר ציון מבחינה עובדתית ... בית המשפט העליון הפקיר את פולארד ולא סייע לו על אף שידו יכולה היתה לעשות זאת. פולארד נזנח על ידי ממשלת ישראל, על ידי כנסת ישראל והיום – גם על ידי הרשות השופטת בישראל".
|
קישורים
|