כתבי ''במחנה'' הודחו לאחר שסיקרו פינוי בתי הקברות בגוש קטיף | 2443 | ||||||||
|
כתבי ''במחנה'' הודחו לאחר שסיקרו פינוי בתי הקברות בגוש קטיף | 2443 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
אז מה היה לנו כאן? הכתבים הפרו את הפקודה שאומרת "אסור לצלם קברים" . לא ניתנה שום פקודה האוסרת *פירסום* של תמונות כאלה, ולכן קצין חינוך ראשי לא מודח. כשר, אבל מסריח. |
|
||||
|
||||
זה לא נשמע כל כך כשר אפילו. זו הצורה *הכי* בוטה של האשמת הש"ג. |
|
||||
|
||||
זה הקטע המסריח. נניח ש''במחנה'' היו מפרסמים תמונות שהושגו ממקור אחר (נניח, מגוגל). זה היה בסדר. יתרה מזאת, לו העיתונאים היו ''משיגים'' את התמונות, מבלי לצלם בעצמם, זה עדיין היה נחשב בסדר ( הכל על פי הפרשנות המוגבלת שלי לאירועים) ואולי הם היו מקבלים צל''ש. |
|
||||
|
||||
אם אני מבין נכון את התרחיש, הרי שראש אכ"א לא העניש את מפירי "חוק אי-פרסום", אלא בחר להעניש את החיילים בשירות (ובשם) המדינה שפלשו לצנעת הפרט האינטימית של חללי ישראל בעצם כך שצילמו אותם בבושתם. ובדיוק על כך מגיעה לחיילים-הצלמים-הכתבים עונש ההדחה מתפקידם הרגיש כפי שקיבלו. וכך לע"ד מן הראוי שיעשה ולו "למען יראו ויראו" הצה"לי המוכר והנדוש. עיתונאים החושפים מידע לציבור הרחב והנמצאים תדיר בתוון שבין הפרט לכלל, נדרשים להיות רגישים לאותם "אמות המידה המוסריות-הערכיות-האנושיות הבסיסיות" שבין "זכות הציבור לדעת" לבין "צנעת הפרט". ואילו על עצם דבר פרסום התמונות הפולשניות לציבור בעיתונות (הצה"לית), טרם ניתנה החלטת הגורמים הממונים (ממתיישבי הקריה הממוזגת)... ומן הראוי שיודחו מתפקידם הרגיש הקצינים הבכירים לירידה בדרגות הקצונה. לטיפולו של הפרקליט הצבאי הראשי, תת-אלוף אביחי מנדלבליט* ועוד נקודה, לדעתי יש קשר לתרחיש הטרי "ברנבוים-כתבת צה"ל". ראו: * שהוא עו"ד חרדי! ועוד אתם מלינים על היעדר חרדים בצבא, שלא לדבר על עמדות מפתח בכירות ולאו דווקא רבניות: |
|
||||
|
||||
תיקון טעות: "...והנמצאים תדיר *בתווך* שבין הפרט לכלל, נדרשים להיות רגישים *לכל אותן* "אמות המידה המוסריות..." |
|
||||
|
||||
לקצינים שאישר את ההדפסה יש *קצת* יותר סמכות בהפעלת שיקול דעת, מן הסתם שהדחתם היא אירוע חמור בהרבה מהדחת החיילים (אינני יודע אם קצין חינוך ראשי בכלל כפוף לראש אכ"א). בתור צופים מן הצד אין לנו מושג מה ההשלכות של הפרשה על הקצינים והדחתם תהיה חסרת פרופורציה למעשה (אישור כתבה אחת מתוך רבות), לעומת זאת התעלמות מהפקודה שניתנה בשתי הזדמנויות שונות מהוות בהחלט סיבה להדחת חייל, במיוחד אם יש נסיבות תורמות (כמו בעיות קודמות). בתור צופים מהצד אני לא מאמין שיש לנו הזכות להעביר ביקורת, במיוחד לאור העדר אינפורמציה בנושא. |
|
||||
|
||||
גם אם לא מדיחים את הקצינים הבכירים, יש אפשרויות בין זה לבין כלום: למשל, לרשום הערה בתיקם האישי. |
|
||||
|
||||
תמיד איימו בבית הספר שהערה בתיק האישי תשפיע על שיבוצנו בצה"ל. מה תגרום הערה בתיק האישי של מי שכבר נושא בתפקיד בכיר צה"ל? (כן, אני יודע, זה ישפיע על קידומם, ויאפשר להגיש בג"צים לרוב) |
|
||||
|
||||
איזו השפעה על הקידום ואיזה ציפורים. כידוע, קצינים בצה''ל מקודמים על פי כל מיני קריטריונים, שהערות בתיק האישי אינן נמנות עליהם. |
|
||||
|
||||
''כידוע'' איילים אלמונים משתתפים בכל ישיבות המטה הבכיר ומכאן הידע המעמיק (יש הערות שהן כיסוי תחת ברור, יש הערות שפרושן סוף קרירה). |
|
||||
|
||||
זה מסביר למה לא התקבלתי לקורס טייס. חבל שאותנו לא הזהירו על ההשלכות של תכולת התיק האישי. |
|
||||
|
||||
ממה שאני זוכר, אתה גבוה מכדי להיות טייס (יש מגבלת גובה אא''ט). |
|
||||
|
||||
אתה כנראה לא זוכר טוב (או את הגובה או את המגבלה). בכל מקרה, אם להאשים תכונה פיזית בכשלון, הייתי הולך על הראיה. |
|
||||
|
||||
הערה בתיק האישי של מי שכבר נושא בתפקיד בכיר בצה"ל תשפיע על שיבוצו בבית הספר, כמובן! |
|
||||
|
||||
והחלטת שזה לא קרה/יקרה על סמך ? |
|
||||
|
||||
אני מנחש שאילו זה היה קורה, או אילו לפחות היה מתחיל הליך שיפוטי שעדיין לא הסתיים בעת פרסום הידיעה, זה היה מדווח באותה ידיעה על הדחת הסדירניקים. זה ממש מתבקש; אם זה באמת קרה ולא דווח, הייתי חושב שמנסח הידיעה מנסה בכוונה להוציא את המערכת עם ריח רע. |
|
||||
|
||||
הדברים האלו לוקחים זמן, מה גם שפרטים כאלו על קצינים בכירים לא נוטים להתפרסם (רק אם הם הרגו מישהו ויש צורך בנזיפה פומבית). |
|
||||
|
||||
סליחה, הם הרי לא הרגו כאן, בסיפור הזה, אף אחד... שומו שמים! מה כבר קרה, הם הרי בסה"כ ביזו את כבוד המת, בעצם של עשרות מתים, חלקם חללי צה"ל. |
|
||||
|
||||
אני לא מזלזל בחומרת המעשה, רק אומר ש''כביסה מלוכלכת'' יוצאת החוצה רק כשיש דרישה ציבורית שמישהו ישלם (וגם אז לא תמיד, כפי שהוכיחה מח''ש). דרישה ציבורית לא יכולה לקום כי אותו ציבור קנה עיתונים שפירסמו את אותן תמונות ממש בלי להזדעזע. אני לא חושב שעניינים פנימיים של צהל צריכים לצאת לתקשורת יותר מענייניה הפנימיים של חברה זו או אחרת, לאדם יש זכות לפרטיות וזה ממש לא מעניינך במי נזפו (אם כי נראה שזכות זו אינה מקודשת כשהדבר נוגע לחיילים פשוטים). |
|
||||
|
||||
הדרישה הציבורית המתבקשת שמישהו ישלם את מחיר ''מצעד האיוולת'' הזאת אינה בנמצא בסיפור זה, מאחר וציבור קוראי ''במחנה'' אינו עולה על מספר מזערי של קצינים (על עצמם כאשר מתפרסם משהו) וקומץ עיתונאים מתפרנסי הבאת חדשות לעיתונם, ואולי עוד כמה טירונים המקבלים עיתון לאוהל... לאדם בהחלט ישנה זכות לפרטיות, אולם אדם המשמש בתפקיד ציבורי, שחטא ופשע, מן הראוי שיתן על כך את הדין במלוא חומרת הדין המגיעה על המעשה. אין זהו עניין פרטי (חדירה לרשות הפרט), כי אם עניין ציבורי (השפעה על דעת הקהל של רשות הכלל, גם אם הקהל מזערי, המדובר בעיתון הרשמי של צה''ל). |
|
||||
|
||||
כשאני הייתי בצבא (לא רק בטירונות) נמניתי על קוראי ''במחנה'' ואני לא חשוד בקציניות, וכך גם רבים מאלו ששירתו איתי. אף פעם אל תזלזל בכוחו של השעמום הצבאי. |
|
||||
|
||||
אוקיי, ומהי בדיוק אותה "הדרישה הציבורית" המתבקשת במקרה דנן, כאשר מדובר בחיילים לא-קצינים במסגרת הכפופה לפיקוד הגבוה מהם ואהלה? כמה פעמים כחיילים ויתרנו על תלונות למפקדים או על המפקדים השונים, אל אף שהיו בעינינו מוצדקות בהחלט? |
|
||||
|
||||
אני לא כל כך בטוח שהבנתי את הדיאלוג בינך ובין קהלת. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
גם אני. וגם לפני שהתגייסתי נהגתי לקרוא את ''במחנה'' שאבי קיבל כל שבוע (אא''ט). |
|
||||
|
||||
אב'ש'ך היה בצבא קבע? |
|
||||
|
||||
בעיות קודמות? יש מצב שאתה יודע משהו שאחרים לא יודעים? אולי תעשיר את כולנו במידע הבלעדי הזה שיש לך? ברור שיש לנו זכות להעביר ביקורת כצופים מהצד כי אנחנו היחידים שלא משוחדים. זה כל הקטע של תקשורת וביקורת ציבורית. כפי שיש לך זכות להעביר ביקורת על החלטות ממשלה, על אף שאינך חבר ממשלה |
|
||||
|
||||
כתבי "בבועה"1 הודחו לאחר שסיקרו שתית קולה. __ 1 ביטאונם של יצרני הסודה |
|
||||
|
||||
יש איזו מסקנה, אם מקשרים בין הסיפור הזה לעימות של דניאל ברנבויים וכתבת גל"צ? |
|
||||
|
||||
שלא יפה לפרסם ידיעה באייל בלי לבקש תגובה מפורטת מדובר צה''ל ומקצין החינוך הראשי. אולי יש להם תגובה קצת יותר רצינית ממה שהוצג כאן. |
|
||||
|
||||
מה פירוש הדחתם של חיילים בחובה מעבודה בעיתון? האם הם עוברים לשריון? האם הם משוחררים מצה"ל ועוברים ישר לעיתונות האזרחית? האם הם יעברו לתפקיד הש"ג? לדעתי צריך להדיח את העיתונאים שהביאו לנו את הידיעה הזאת בלי להבהיר לנו מה פירושה של ההדחה? |
|
||||
|
||||
ידוע לי על מג''ד שהודח והפך להיות סמח''ט, אבל יש לי תחושה ברורה שזה לא קורה בדרגים נמוכים יותר. סביר להניח שהם ישובצו מחדש בהתאם לנתוניהם (החלטה שכנראה שטרם התקבלה, שכן הדבר לוקח זמן). |
|
||||
|
||||
באופן מסורתי, מודחי גל''צ ובמחנה הוצבו במפקדת קצין חינוך ראשי (מקח''ר) בתל-השומר. |
|
||||
|
||||
תודה רבה. ומה הם עושים שם? ש"ג? מטבח? בטן גב? חינוך? |
|
||||
|
||||
נפלת במלכודת האיילים האלמונים! |
|
||||
|
||||
יותר מדי פעמים. לפחות לא נתפסתי בקלקלתי. |
|
||||
|
||||
עובדי רס''ר. |
|
||||
|
||||
בגחמותיו של קצין המיון של החיל, אליו מגיעים לשיבוץ מחדש. בזמנו שובצה מודחת אחת (לא קשורה לסיפור ההדחה הנוכחי) במפקדת החיל כפקידה אצל אחד הסא''לים ו''קודמה'' לתפקיד רל''שית של אל''ם מיכל שקד, מפקדת מרכז חינוך דאז. בין היתר גם עסקה בחינוך פרופר, ברמות כאלה ואחרות. מודח אחר שובץ בשלישות החיילית, כמש''ק לכל דבר. למיטב זכרוני היתה עוד מודחת אחת לפני כמה שנים, אבל אין לי מושג מה היה תפקידה לאחר ההדחה. ''במחנה'' מאבד פרופורציות לעתים, ורני רביב, העורך הראשי דהיום, עדיין שם מסיבות שאינן ברורות. אלא אם ליקוק יהיה סיבה מספקת להצדיק את ההישארות שלו במערכת... |
|
||||
|
||||
"אלא אם ליקוק יהיה סיבה מספקת להצדיק את ההישארות שלו במערכת..." אתה מכיר סיבה טובה יותר? |
|
||||
|
||||
לפיתת אשכים |
|
||||
|
||||
ו/או בבה"ד החינוך (שהיה בזמנו בשערי אברהם, ואולי עדיין). |
|
||||
|
||||
המודחים הללו מגיעים אחר כך חדורי מוטיבציה לעבודה החדשה שלהם? |
|
||||
|
||||
חדורי מוטיבציה בפקודה, אחרת ידיחו אותם שוב. |
|
||||
|
||||
ידיחו? ישלחו אותם לחזית המזרחית! |
|
||||
|
||||
מישהו מבין את המבזק הזה שמופיע עכשיו בYNET? http://www.ynet.co.il//Ext/Comp/CdaNewsFlash/0,2297,... |
|
||||
|
||||
מוזר ומשונה, משונה ומוזר. חובבי הקונספירציות - חידה לתשומת לבכם! ב"הארץ" לא מצאתי שום תזכורת. |
|
||||
|
||||
זוכר את המשכן שפיל ממשלה? הידיעה נכתבה כדי להזהיר נהגים מפקקים שיגרום הגוף הרחב. |
|
||||
|
||||
נראה לי שלא זו השאלה. מטרת הידיעה הייתה ברורה. השאלה היא מה יכול להיות מטען חורג כזה המוסע מהדסה לנמל הקישון... |
|
||||
|
||||
משחן (superheater). הופך קיטור רווי לשחון. |
|
||||
|
||||
תודה על האינפורמציה. |
|
||||
|
||||
אנסה לתאר את הסיפור קצת יותר לפרטים (ובדיוק המירבי): בסיפור זה מדובר בשלושה עיתונאים בכירים (אם לא הבכירים ביותר) במערכת עיתון "במחנה". הראשון, רן ליאור, כתב צבאי, השנייה, ליאת שליזנגר, כתבת פיקוד דרום והשלישי, דן קינן - צלם. (שלושתם משרתים למעלה משנתיים בעיתון, ואף עושים זאת בהצטיינות - לשניים מהם הוצעה משרה במערכת העיתון עם תום השירות ולאחד המשך שירות בתנאי קבע) הכתב הצבאי, נכח בתדרוך של ראש אכ"א, שבו נמסר כי אין לסקר את פינוי בית הקברות. רן ליאור נאשם באי מסירת אינפורצמיה למערכת, ובכך בעצם - לא מילא את תפקידו - והודח. חשוב לציין כי במהלך שגרת עבודתם, הכתבים פוגשים קצינים בכירים, מנהלים שיחות טלפון ומשתתפים בתדריכים רבים, והם אינם נדרשים להעביר תמלול פרטני של כל שיחה או כל פגישה לעורכי העיתון. (אין נוהל עבודה רשמי והרגל זה לא קיים בשגרת העבודה במערכת). זמני מוגבל, על כן אמשיך לכתוב בהמשך. אשמח לקבל תגובות. |
|
||||
|
||||
ישנם מגיבים שתהו לגבי עושנים או פיטורין, או סנקציות שהוטלו על הקצינים המוערבים או העורכים הבכירים המעורבים. להלן שרשרת המזון של הגרומים המעורבים ופרטים נוספים: ראש אכ"א (אגף כוח האדם), האלוף אלעזר שטרן קח"ר (קצין חינוך ראשי), תא"ל אילן הררי עורך עיתון במחנה, רני רביב עורך חדשות במחנה, רכז כתבים כתבים וצלמים. קח"ר אכן קיבל לידיו את העיתון ביום הסגירה (כרגיל מאז כניסתו לתפקיד) ואישר את הגיליון. על קח"ר לא הוטלה אשמה כלל. מעמדם הרשמי של עורכי העיתון (רני רביב ועורך החדשות) לא נפגע. אולם על העיתון עצמו הוטלו סדרה של סנקציות ועוד יוטלו בהמשך. ראש אכ"א דורש מהעיתון לעבור דברור של דובר צה"ל, ובנוסף, את אישורו האישי עם יציאת כל גיליון. דרישה זו מסכנת את מעמדו של העיתון כגוף ביקורתי (ככל יהיה) בתוך צה"ל ותהפוך אותו כנראה לביטאון. |
|
||||
|
||||
לעיתון יש מעמד כגוף ביקורתי? אני חושב שהתחושה היחידה שיכול חייל לקבל מלקרוא את "במחנה" זה "איזה עיתון מלוקק". |
|
||||
|
||||
אמנם היכולת התחקירית והביקורתית של ''במחנה'' שקולה בעיני ליכולת של עיתון בית הספר במקרה הטוב (וגם אז רק יסודי), אבל לא מדובר בעיתון מלוקק (להוציא כל מני ידיעות, בעיקר על הצטיידות, שמופיעות כנראה בדיוק כפי שיצאו מהיחצן - דובר צהל). זכורה לי כתבת שער על איזה מג''ד שעסק באקדמיה בחרקים בהצלחה גדולה למדי, חלק ניכר מהראיון הוא הקדיש לנסיון להסביר לכתב שצהל זה באמת גוף חשוב ועבודתו כמג''ד לא פחותה מחוקר חרקים באוניברסיטה. מאוד משעשע. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |