 |
לראשונה: מושב מיוחד באו''ם לציון שחרור מחנות ההשמדה | 2232 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
1. נו טוף. אז היה מושב מיוחד. ובו, לפי התמונות, הרבה מאוד מושבים ריקים. לאן נעלמו מאות התומכים בקיום המושב הזה? 2. עד כמה שהצלחתי לשים לב, אנאן הזכיר את דארפור אך לא את רואנדה, אשר לרצח העם בה הוא אחראי אישית [כשהתעלם מאזהרות אנשי האו"ם שבשטח מפני מה שעומד להתרחש, ולא רק שלא ניסה למנוע, אלא עוד הוציא משם את כוחותיו]. 3. סילווננו צריך ללמוד שבנאומים- פחות זה יותר. [אבל יחסית לאורכם של נאומים פנים-ישראליים זה היה כמעט נסבל]. 4. הכי חשוב: שום טקסים ושום מלים יפות לא יעזרו, כל עוד שהאו"ם סובל קריאות גלויות מצד מדינה החברה בו (איראן) להשמדת מדינה חברה אחרת [נו, מי]. 5. שהאו"ם לא יחשוב שתפיסת טרמפ על השואה1 כדי להפגין הומניות מוחק את ההיטפלות הפתולוגית שלו לישראל בחמישים השנה האחרונות. הם יצטרכו לשנות את היחס לישראל ולהתמיד בכך במשך זמן רב, לפני שהחוב יימחק. 1 נושא INי ביותר בזמן האחרון, כאשר חלק ניכר מכותבי השמאל במערב עושה שמיניות באוויר כדי להיות נורא עצוב על השואה, כדי שכולם יראו שהם לא אנטישמים אלא רק אנטי-ישראל. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רשת הטלוויזיה הציבורית בארה"ב משדרת בימים אלו סידרה על בת 6 שעות על אושוויץ ועל השלבים שהובילו למנגנון ההשמדה. עדיין לא צפיתי בה אבל ראיתי בחטף כמה דקות מהפרק הראשון ושמעתי שם פרט מעניין בקשר לתעוד של הוראה או ביטוי של רצון מפורש להשמדת היהודים. פראנק, המושל של פולניה דיווח לפקודיו שבשיחה שהיטלר אמר בדיון שיש להשמיד את היהודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמה לנאמר ב-1: [צריך להירשם] "איך נעשיתי יהודי" מאת אנטוני ליפמן. הכותרת לא צריכה לבלבל: אמו של הכותב ניצולת שואה. אך הוא הוטבל לנצרות באנגליה, בגיל 6, גילה את מוצאו היהודי בגיל 16, אבל נשאר בכנסיה האנגליקנית ומתפלל בה עד עצם היום הזה. המאמר מכפיש את ישראל ע"י השוואת השואה למלחמה בשטחים, כאשר הישראלים=נאצים, והפלסטינים=יהודים. משפט לדוגמה: When on 27 January I take my mother’s arm - tattoo number A-25466 - I will think not just of the crematoria and the cattle trucks but of Darfur, Rwanda, Zimbabwe, Jenin, Fallujah. כלומר, ב-27 לינואר, יום השואה באנגליה, ה"יהודי" הזה יאחז בזרועה הממוספרת של אימו ויחשוב לא רק על המשרפות וקרונות הבקר, אלא על דארפור, רוונדה, זימבבווה, ג'נין, פאלוג'ה.אין מלים. [כלומר יש, ואני גם שלחתי כמה מהן ל"ספקטטור". ועדיין]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני חודשים אחדים שודרה בערוץ 10 סידרה על האוליגרכים שהצליחו להשתלט על נתח עצום מנכסי בריה"מ לשעבר. מתוך ששת (או שבעת) האנשים המדוברים, כולם פרט לאחד יהודים. ועכשיו לך תסביר לרוסי הממוצע שהכסף אינו האלהים של היהודי, וש"הפרוטוקולים" הם זיוף מרושע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיתי ללא הצלחה למצוא סיקור מקוון של הפרשה הזאת באנגלית. אם מישהו נתקל באחד, אני אשמח לקבל לינק. תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש את הגרסה האנגלית של הארץ (הקלקה בצד שמאל למעלה בדף הכניסה מביאה אותך לשם) ובינתיים מופיע שם גם עדכון לפרשה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועורכי הארץ דואגים להטיף לקברניטי האו"ם מוסר לחימה באנטישמיות הארסית: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יום לאחר המושב ההיסטורי המיוחד במליאת האו"ם – בגרמניה, צרפת ומועצת אירופה בשטרסבורג התקיימו אתמול טקסים רשמיים לציון 60 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יסלחו, כך אני מקווה, קברניטי האתר על ניצול הבמה, ואולם הנושא רלוונטי, אקטואלי, בנפשי, וקורה בעוד חמישה ימים מהיום. "האם העולם למד את הלקח" - אנו תוהים. האם *אנו* למדנו את הלקח, או שאנו אדישים ככול העמים? הנה לשון ההזמנה, כפי שהיא מופצת ברשת בימים אלה ממש על ידי ועל ידי חבריי: הועד הישראלי למען אסירי המחנות בצפון קוריאה מזמין אתכם: הזמנה לעצרת מחאה כנגד מחנות הריכוז וההמתה בגזים בצפון קוריאה הידעת? בימים אלו ממש, שישים שנה אחרי אסון עמנו באירופה, נרצחים ומעונים אלפי בני-אדם במחנות ריכוז ובתאי גזים בצפון קוריאה. בין הנרצחים והמעונים, משפחות שלמות כולל הזקנים והטף, בהם מבוצעים ניסויים בנשק כימי ושאר מעשי זוועה. מעשי צפון קוריאה נתונים לגינויים רשמיים מצידם של מדינות רבות וכן ארגונים מכובדים כיד-ושם ומכון ויזנטל, ואילו אחת נותרה אדישה ושתיקתה רועמת ? מדינת ישראל. משיקוליו הבלתי מוסברים מסרב משרד החוץ לגנות באופן רשמי את הנעשה. הפגנה ? לא נשתוק! זוהי חובתנו המוסרית שלא להניח לנושא. כישראלים, שמדינתם נוסדה על אודיה העשנים של השואה, כיהודים, כבני אדם בעלי מצפון, לא נוכל להחריש ולשתוק. עלינו לשבור את שתיקתה המבישה של מדינתנו ולקרוא קריאה גדולה, ולו למען מצפוננו, כדי שנוכל להישיר מבט לראי ולילד שלנו שישאל בעתיד מה עשינו אנו. עצרת מחאה בעוד 10 ימים, ביום שלישי ה-1.2.05, במלאות שנה לפרסום העדויות אודות השמדת אסירים פוליטיים ובני משפחותיהם בתאי גזים, נערוך עצרת מחאה ונדליק אלפי נרות לזכרם של אלפי הנרצחים במחנות הריכוז הצפון קוריאנים. העצרת תתקיים בירושלים מול משרד החוץ (דרכי גישה ומפה מצורפים למטה) החל משעה 16:00. בעצרת נקרא למשרד החוץ לשבור את שתיקתו המבישה לנוכח העדויות על השמדה בצפון קוריאה. יוקרנו על גבי מסך, בין השאר, קטעים מתוך כתבת ה- BBC אשר חשפה לראשונה את העדויות אודות ההשמדה בגז. עם רדת החשיכה נדליק אלפי נרות לזכר אלפי הנרצחים, גברים ונשים, זקנים וטף, בתאי הגזים ושאר מיתות משונות במחנות הריכוז הצפון קוריאנים. עשו מעשה מוסרי ? הצטרפו אלינו אנו קוראים לכם: תלמידים, חיילים, סטודנטים, בני תנועות הנוער, תלמידי הישיבות והמכינות הקדם צבאיות, וכל מי שנפשו נחמצת למשמע זוג המילים "תאי גזים" ? בואו, והביאו את חבריכם, והאנשים במסגרת בה אתם נמצאים. יחד נבקיע את חומות השתיקה. יהיה קריר ורצוי לבוא לבושים היטב. לשאלות ניתן לפנות אלינו בדוא"ל: info@korea-lo-lishtok.com ניתן גם לפנות בטלפון: 834022 0507 (ארז) האירוע מתואם ומאושר ע"י המשטרה וכוחות הביטחון. עם מה להגיע? אנו מבקשים, אנא הביאו עמכם, כל אחד, דבר מה מהפריטים הבאים: 1. שלטי מחאה מעשי ידכם סיסמאות מומלצות: "לעולם לא עוד!" "ישראל יודעת ושותקת!" "אדישות = רשעות" "די לשתיקה המבישה!" "תאי גזים - אסור לשתוק!" "הודעת גינוי רשמית - חובתנו מוסרית!" "קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ, צֹעֲקִים אֵלַי מִן-הָאֲדָמָה" "רבותיי ההיסטוריה חוזרת" "כי את הזוועה הזו אי אפשר להשתיק" "NEVER AGAIN !" "עברה שנה וכלום לא השתנה!"2. חבילת נרות גדולה (עדיפה שקית משפחתית של נרות מבער) וגפרורים. 3. כל תרומה כספית לקופת ועד המחאה תתקבל בתודה ובברכה. אנו גוף התנדבותי ומרבית עלות הפעילויות יוצאת מכיסנו הפרטיים. סיוע נוסף כל מי שרוצה לסייע לנו בהפקת העצרת מוזמן ליצור עמנו קשר. דרושים לנו אנשים שרוצים לנגן באירוע, אנשים שרוצים לשאת דברים, פעילים , אנשים עם כושר טכני,וכן, אנו פתוחים להצעות נוספות. דרכי גישה לנוסעים ברכב: ממערב: לבאים מכיוון תל-אביב, יש לפנות ימינה לשדרות הרצל, להמשיך דרומה ולפנות שמאלה בשדרות יצחק רבין לכיוון משרד החוץ החדש. ממזרח: לבאים מכיוון גן סאקר: משדרות יצחק בן-צבי יש לפנות שמאלה לשדרות יצחק רבין דרך המנהרה להמשיך עד חניון הלאום. מצפון: לבאים מהשכונות הצפוניות ניתן להגיע בציר בגין כביש 4 יציאה בשדרות רבין. לבאים מהתחנה המרכזית, הגישה דרך בנייני האומה. מדרום: לבאים מכיוון מוזיאון ישראל, הכנת וקריית הממשלה הגישה דרך שדרות הלאום או דרך צומת האוניברסיטה העברית בגבעת רם. למגיעים באוטובוסים מהתחנה המרכזית יש להשתמש בקווים הבאים: קוים מספר 9, 28, 24, 24א' תחנות האוטובוסים מוקמו בסמיכות למשרד: ברחוב בנק ישראל (יציאה משער דיפ', הצד המערבי של המשרד וליד בנין הג'ינרי השכן.) תחנה נוספת ברחוב זוסמן (שדרות הלאום) בין המשרד ובית המשפט העליון (יציאה משער הטקס.) אתר ועד המחאה: http://www.korea-lo-lishtok.com/ כתבה בנושא: דיון 2029 מצפים לראותכם, הועד הישראלי למען אסירי המחנות בצפון קוריאה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקריאה נרגשת ובוודאי פורטת על נימים רגישים של העם היושב בציון, אולם עדיין חייבת להישאל השאלה: למה אנחנו? האם בכלל יש לישראל יכולת להשפיע בכהוא זה? הרי אפילו בנושאי איום קיומי - כמו האיום האירני - אנו תלויים כמעט לחלוטין בשריף שהתנחל בעירק, האיחוד, הקוורטט ומה לא. להפגנה הזו אני לא אגיע, מאחר ויש מספיק דברים שיש בכוחנו להשפיע עליהם, וצריך לשמור להם את הזמן והמרץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טיעון מוכר; עיין בדיון 2029. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטעם הוא ערכי ומוסרי יותר משהו פרגמטי. כשם שאנו באים זה שישים שנה בטענות של "והעולם שתק" ובכך מצפים מגויי העולם שינקטו עמדה ויעשו מעשה, ולו מחאתי, כנגד מעשי הנאצים - כך גם אנו מחוייבים לכך מוסרית. ואנו מחוייבים יותר מכל העמים, משום שלמדנו זאת בבשרנו, גם את הזוועה וגם את האדישות העולמית לכאבנו, והשתמשנו באסוננו כקרדום לחפור בו ביחסינו עם מדינות העולם ("Haven't the jews people suffered enough"החמישיה הקאמרית). אם תרצה, מדובר במקרה קלאסי של לעשות את הדבר הנכון. אני מאחל לך הצלחה רבה וכנה בהשפעה על אותם הדברים להם אתה שומר את מרצך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מזועזעת כל פעם מחדש בקשר לסיפור הזה.. את האתר שניתן לחתום בו על העצומה כבר הפצתי לכל האנשים שקרובים אליי.. בבית הספר אני דואגת למודעות ומנסה לעשות כמה שאפשר. מקווה שיהיה טוב . לפחות אנשים מתחילים בלל להיות מודעים לזה לפני כן לא ידעו על מה אני מדברת.. שחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרבית הפעולה הינה על מנת לחשוף את הציבור לנושא, במקום בו התקשורת נכשלה לעשות. תודה לך על ההפצה. מקווה לראותך מחר עימנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארז, אשמח אם תיצור איתי קשר, הייתי בהפגנה ויש לי כמה רעיונות פרקטיים שיעוררו יותר מודעות (לדעתי..) מאיה. יתכן שיקח לי כמה ימים לחזור אליך (בגלל ניתוק זמני ממחשבים, אבל תיצור קשר) maya_hyman@hotmail.com
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההדים התקשורתיים להפגנה: תגובה 279406 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודעת אם זו רק אני או שהשנה היה סיקור נרחב בהרבה לכל הטקסים בנושא. חברה גרמניה שהזמינה אותנו למסיבה סיפרה לאחריה, בחשש מה, שבעלה גרם לה להתלבטות קשה באם להזמין את ''החברים הישראלים'' למסיבה שרוב אורחיה הם אזרחים גרמנים. לרגע אחד חשבתי שהיא מתכוונת לגריל הבשרי העשיר במסיבה, שענה על כל הציפיות, כמיטב המסורת הגרמנית, אך הסתבר שהיא לא יודעת דבר על מנהגי כשרות יהודים. הסתבר לבסוף שבכל שנותיה כתלמידת בית ספר בגרמניה (היא בסוף שנות השלושים לחייה), הרצו להם כל הזמן בשיעורי היסטוריה שהגרמנים אשמים וצריכים לחוש אשמים בגלל מעשי אבותיהם ואבות אבותיהם וצריכים לעולם להתנצל בפני כל היהודים בישראל. אולי מערכת החינוך של אותו דור (שלישי למעשה) היא אחת הסיבות לסיקור הנרחב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני נתקלתי לאחרונה באופן אישי בהכאה על חטא של הגרמנים ששומעים עליה מדי פעם. חבר גרמני וירטואלי שאני מכיר הרבה זמן אבל ניהלתי איתו כמעט אפס דיונים בעניין רציני כלשהו והערה (אגבית בעיני, במקור) לגבי העובדה שעדיין יש אנטישמיות מסויימת באירופה, גילויי אנטישמיות, וקשה לדעת עד כמה מה שכן נראה הוא קצה הקרחון (או לא). לא הייתי מוכן בעליל לאופן שבו כל זה התקבל. הבנאדם לקח את זה באופן אישי לחלוטין ונכנס למגננה אופנסיבית אגרסיבית, שבמהלכה התפלקו לו כמה יציאות פבלוביות מטופשות. לאורך כל הדרך הוא המשיך לחזור על המנטרה שאין אנטישמיות באירופה. שהמקרים המתועדים הם סתם חוליגניזם ושהחינוך נגד והמאבק בלאומנות חריפים ולא-מתפשרים בעליל (ניסוח שלי). אני לא בטוח כ''כ מה לחשוב על כל זה. אני גם בין השאר חושש שזו רק שאלה של זמן עד שדור כלשהו איפשהו במורד הדרך ישליך את הרסן, ימרוד בחינוך לתחושת האשמה, ומכוח האינרציה של העניין, הרגשות יגיעו לקצת יותר מהתנערות מתחושת האשמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההרגשה שלי היא שהשלכת הרסן כבר מתרחשת בקרב הצעירים יותר. קראתי לא מזמן את ''הברלינאי האחרון'' של יורם קניוק הרהוט והמעולה, שבכל זאת יצר אצלי תחושה חזקה מאוד של ''היהודי הבכיין שלעולם יחפש אשמים, גם איפה שאין''. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |