 |
ממצאים ארכאולוגיים נחשפו בחפירות הצלה ביפו | 2043 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
פשוט מדהים | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע מועברות העצמות למשרד הדתות, ולא נשארות ברשותה של רשות העתיקות? האם מתבצע מחקר אנתרופולוגי בעזרת עצמות אלו, או שרשות העתיקות החליטה לוותר מראש על אפשרות זו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגיירים אותן רטרואקטיבית במטרה להביאן לקבר ישראל | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי הגיור לא צריך להזיזן חו"ח, רק בונים מעליהן תעלות לניקוז הטומאה ושחרורה לחלל האוויר (כדי לאפשר לכוהנים לנסוע על הכביש) בעלות מזערית של כמה מיליוני שקלים למשלם המסים (היפואי?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אפשרות של שימור הממצאים, כלומר - גידור האזור והפיכתו לאתר הפתוח לציבור, במקום כיסויו (של אותו רחוב צלבני) נשקלת? אני מבינה מן העדכון כי חלק מן הממצאים ניתנים להעברה למוזיאון מבלי לפגום בהם, אבל אין זה נכון לגבי כולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרנסי ת"א-יפו אינם מעוניינים להזכיר לציבור בוחריהם שההיסטוריה של העיר לא התחילה במועדון הפינגווין או שהעיר היא ,רחמנא לצלן , חלק מארץ ישראל שנאמר בביתו של צלוי לא מזכירים שמן חס וחלילה עוד עלול להתברר שההבדל בינה לבין ירושליים הוא לא עד כדי כך גדול וששתיהן נמצאות באותה ארץ ואז מה? לכן העדויות יקברו כמה שיותר מהר וכמה שיותר רחוק מעין הציבור |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. פרנסי ת''א-יפו אינם מסתירים את ההיסטוריה העתיקה של עירם. ע''ע חפירות יפו ותל קסילה. ב. לעניין ירושלים, היה מוטב לכולנו לו היו שוכחים את ההיסטוריה של עיר מכוערת ואומללה זו שנהפכה לקדושה, שרק מגבירה את הקזת הדם ההדדית שאנחנו שרויים בה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
I would say: the problem is not with remembering, it's with interpreting and learning lessons (this from a huge Tel Aviv fan who also lived several years in Jerusalem and liked it well enough)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, לגבי ב', טוב לדעת שאני לא לבד. זאת אני כאן: תגובה 235063, אלא שבדומה להדר, אינני חושבת שצריך לשכוח, אלא שכדאי ללמוד ולהבין תהליכים - ובתוך כך גם להבין באיזו תבונה שטנית תוכנן מחול השדים המתחולל סביב העיר האומללה, שהביא אותה למעמד של קדושה יותר מכל חיי אדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש נשקלת. למיטב זכרוני (מלפני עשור) חפירות ההצלה מאופשרות כסוג של פסק זמן קצר שבו ניתן לחפור ולפנות ממצאים, אך אין אפשרות לשמר את המקום כפי שהתגלה. העובדה הפשוטה היא שכמעט בכל גבעה או מקום בישראל טמון מתחת לפני השטח אתר ארכיאולוגי ואין משמרים מקומות אלא אם כן מדובר בתל מבודד. מכל מקום, גם אם השטח לא היה מיועד לבנייה/סלילה/וכו' והיו מחליטים לנהל במקום חפירות נרחבות, אם לא היה מדובר במבנה צלבני חשוב מאוד, סביר להניח שהממצאים היו מתועדים ומסולקים, כדי להמשיך בחפירות לתקופה קדומה יותר. הרבה ארכיאולוגים שהכרתי (ואני לא מתיימר לטעון שהכרתי הרבה. הכרתי כמה ושמעתי דיבורים) מתייחסים לכל הממצאים מהתקופה הערבית, הצלבנית, הביזנטית, הרומית, וכו' כ"בררה" בדרך לדבר האמיתי: התקופה "הישראלית" – ובמיוחד זו של בית ראשון ולפניו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה נוגע במתח שקיים בין העניין ההיסטורי/תיירותי/תרבותי בשימור לבין הצורך לקיים חיי יום יום, בעיקר בערים גדולות ופעילות. מהבחינה הזו, היה מעניין לעקוב אחרי הארועים סביב הכרת אונסק"ו ב"עיר הלבנה" בתל-אביב: אחת מוועדות העירייה הרלבנטיות (בעוונותיי אני לא זוכר איזו) דחתה בהתחלה את הצעד של אונסק"ו, בשם הצורך לדאוג לחיי היומיום של הדיירים במבנים השמורים (או משהו דומה). ושאלת טריויה (כמובן, לא ברמה של "האייל ששאל"): באיזו מדינה יש יותר תלים ארכאולוגיים מאשר יישובים קיימים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבורותי כי רבה חשבתי כי רחוב שלם מן התקופה הצלבנית הוא ממצא מרעיש... לעיתים ממצאים קטנים בהיקפם הפיזי המצויים בלב שכונת מגורים עירונית, מגודרים ומגובים בשלטי הסבר הם ממש פנינה לעובר אורח. אני זוכרת שפעם, בעת ביקור במילאנו, בדרך ליעד כלשהו בלב שכונת מגורים הסתתרו שאריות של אמפי תיאטרון מן התקופה הרומית. האזור היה נראה כמעין חצר פנימית בתוך בנייני מגורים סטנדרטים (אם אני לא טועה בניינים בני עשרות שנים). האזור היה פתוח לציבור, וילדים שיחקו בין מבני האבן. לא היה מדובר בממצא ארכיאולוגי עוצר נשימה שלא ראיתי כמותו, אלא באזור של כמה עשרות מטרים מרובעים ששומר היטב ונתן פרספקטיבה על מה שהתרחש שם בעבר, מבלי לעצור או להפריע להתפתחות העירונית. אני נוטה להסכים כי אין לשמר כל דבר רק בגלל שהוא עתיק, אין ספק כי ישנם לא מעט שרידים שיש לקבור אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בורותך אינה רבה – גם בעיני זה ממצא מרעיש ומעניין הרבה יותר מעוד "בית ישראלי", במיוחד לאור טיב הממצא. ניתן להניח שהרחוב הצלבני שמור טוב יותר ומעניין יותר מאשר איזו בקתה חרבה מהמאה ה-12 לפני הספירה שכל שנותר ממנה הוא ציונים מעורפלים של מיקום קירותיה. מכל מקום, אני מנחש שהשיקולים היו פשוט שכביש חשוב יותר מהממצא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הרבה ארכיאולוגים שהכרתי מתייחסים לכל הממצאים מהתקופה הערבית, הצלבנית, הביזנטית, הרומית, וכו' כ"בררה" בדרך לדבר האמיתי: התקופה "הישראלית" – ובמיוחד זו של בית ראשון ולפניו" דברים אלו מחזקים מחקרים ועבודות רבות במגוון תחומים אשר טוענים כי הציונות ניסתה לבסס היסטוריה הקושרת את ראשיתה לתקופה הקודמת של ריבונות יהודית/עברית בישראל והתעלמה בהתאם מהגולה (הדוויה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שכל תנועה לאומית הייתה מנסה לבסס את ההיסטוריה המקשרת את ראשיתה לאותה פיסת קרקע בה היא שואפת להקים בית לאומי, אבל השאיפה הזו אינה בהכרח מביאה להתעלמות מממצאים אחרים. אני לא חושבת שניתן ''להאשים'' את הארכיאולוגים הישראלים בכך, לאור ריבוי האתרים הארכיאולוגים שחשפו ממצאים המעידים על נוכחויות שלטוניות שאינן עבריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המממ... כן ולא. אין ספק שברובד מסוים יש כאן מוטיבציה "ציונית" אבל בהתחשב בכך שרוב החוקרים אינם אוחזים בפלס ובמקושון מטעמי כי-לנו-לנו-ארץ-זו אפשר גם לקבל מניע פטריוטי פחות: התקופות שלפני הספירה הרבה פחות "ממופות" וכוללות הרבה יותר תעלומות מתקופות מאוחרות יותר. עבור ארכיאולוג, גילוי של רחוב צלבני שלם אינו שקול כנגד גילוי כתובת מהמאה העשירית לפני הספירה, שכן מתקופה זו יש לנו רק מעט תיעוד, וכל פרט קטן יהווה גילוי מרעיש. רק תאר לעצמך שמתגלה בחפירה בחצור חרס מהמאה העשירית לפני הספירה ועליו כתוב "מס עבד למלך שלמה אשר בירושלם" – שנייה אחרי אישור החרס צונחת חצי מקהילת הארכיאולוגים בעולם לתהום והחצי השני מתרומם לרקיע... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |