 |
אות נקלט מהחללית ''פיוניר 10'' | 1279 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
אם האות נקלט, הוא אינו יכול להיות ''חלש מכדי להעביר מידע''. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הניחוש שלי - בכל חבילת שידור ישנו רצף זיהוי שמזהה את מקור האות ואחריו משודר המידע. אלא מאי? חבילות המידע הן ארוכות יותר וסיביות הביקורת שלהן מראות על שגיאה בקליטת הנתונים כך שלא ניתן לחלץ נתונים ממשיים מהמידע שמגיע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שלפני שלושים שנה אף אחד לא קיווה שהחללית תחזיק מעמד כל-כך הרבה זמן, ולכן היא לא יודעת לשגר היום מידע. הנקודה היא שאם החללית היתה "רוצה" לשגר מידע (ומכיוון שהאות אכן נקלט), היא היתה יכולה. ועוד משהו: החללית רחוקה מן השמש כפליים מכוכב הלכת הרחוק ביותר, פלוטו. האות המשוגר ממנה מגיע אלינו רק אחרי 11 שעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מוכיח לנו משהו שידענו כבר ממזמן - פעם בנו מכוניות ומתקנים שיחזיקו מעמד לאורך שנים. היום בונים לטווח זמן קצר (ולכן כולם חייבים להחליף מכוניות חדשות אחרי שש שבע שנים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון גם עבור בנייה, ואתה מוזמן לבקר למשל בחורבת פרג בגולן ולראות מבני בזלת מרשימים עם קמרונות אבן, בני 1300 שנים ואולי יותר. ולמה להרחיק? המאוזוליאום בכניסה לאלעד עומד על תילו גם כן סדר גודל דומה (1600 שנים לערך): בעוד שאני לא מאמין שעזריאלי יעמוד על תילו בשנת 3500... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הפירמידות מחזיקות מעמד יפה כבר כמתאלפים שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך אתר מקסים וחשוב! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא אם זה רע. תאר לך שהיית צריך היום לסוע במכונית עם חלונות שנפתחים ידנית ועיצוב שהיה נורא אופנתי בשנות השמונים וחבל לך להחליף אותה כי היא בנויה כך שתחזיק מעמד לאורך שנים והמנוע שלה במצב מעולה (וחוץ מזה מכונית חדשה מאוד יקרה כי משקיעים המון באיכות החומרים ורמת ההרכבה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טיעון ממש יפה, באמת, אך בכל הקשור למבנים, חבל שלא בונים אותם בצורה שתחזיק מעמד כמה שיותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי בפעם האחרונה ראית מרצדס מודל 80 על הכביש? בדרך כלל המכוניות הללו ניראות כל כך רע שממש לא עושה חשק לנהוג בהן אלא אם מישהו משקיע את הנשמה ומשפץ אותן שזה כבר סיפור אחר לגמרי. בכל מקרה הייתי מעדיף איזה מוסטנג או טאנדרבירד מסוף שנות השישים, אבל זה רק כי אני טמבל שמתלהב מכל קלישאה מוטורית של נוסטלגיה אמריקאית של הדור של ההורים שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי כיצד ההסבר שלך סותר את מה שאמרתי. ההשערה שלי הייתה שאותות נקלטים, אבל רצפי מידע ארוכים שלמים (תמונות למשל) אינם נקלטים בשלמותם עקב רצפים שגויים שמתקבלים (שיכולים להתגלות על ידי בדיקות פשוטות - סיבית זוגיות למשל). כלומר מידע "קצר" (ובד"כ לא מעניין) נקלט בשלמותו, אולם מידע "ארוך" (ומעניין) לא. האם אנחנו חלוקים כאן על משמעות המילה "מידע"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכי פשוט ללכת לאתר של NASA ולבדוק :-) האות המדובר הוא שידור טלמטריה בקצב 15 ביטים לשניה שבוודאי אינו מעביר תמונה. הספק השידור ירד מתחת לסף בו יחס האות לרעש מאפשר דמודולציה תקינה (או כמעט תקינה), קצת בגלל המרחק, אבל בעיקר בגלל מצבם הרעוע של הממירים המספקים חשמל למערכות השונות. (לעומת זה, הדלק בו משתמשת החללית - אורניום 238 - לא יגמר בשנים הקרובות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי ממש *לסתור* את מה שאמרת. כמובן שאם החללית אינה משתמשת בערוץ שלה באופן מושכל, מאד יתכן שהאות נקלט כאן אבל אינו מכיל שום מידע מעניין. אילו היתה רוצה החללית להעביר מידע כזה, היא היתה יכולה להשתמש לשם כך במעט הסיביות שכן נקלטות. מבחינת תורת האינפורמציה המידע הוא פשוט רצף של ביטים, ולכן כל שידור שנקלט יכול (בעקרון) לשאת מידע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם עניין ההקשר. עצם זה שהגיע ביט אחד מהחללית מספק את המידע שהיא עוד שם ושחלק מהמערכות שלה עדיין פועלות. אם היו דואגים לכך מראש אפשר היה לענות על הרבה שאלות שתוכנתו מראש בעזרת ביטים בודדים ("אם פגשת חייזר שדרי רצף של "1" במשך שלוש שניות" וכד'). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא לא רעיון חדש, אבל: 1. המילון עשוי להיות גדול למדי וכשהחללית שוגרה כמות הזיכרון הזמין וכמות האנרגיה שהוא צרך לא היו מלהיבות. 2. ככל שהמידע דחוס יותר, כך הוא רגיש יותר לטעויות. אם למשל משדרים תמונה בתור רצף של 786432 ביטים (1024 על 768) ו 30 אחוז מהם שגויים, עדיין נוכל להבחין בקלות בתבניות. אם לעומת זאת משדרים את האות "תמונה מספר 47", מספיק ביט אחד שגוי כדי שנחשוב שלא מדובר על תמונת הכוכב פלוטו אלא על תמונה של כלבלב מקיבוץ מגידו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אינני טועה, לפיוניר 10 הייתה מערכת קידוד Reed-Muller, בדיוק למטרה זו (של גילוי ותיקון שגיאות בתקשורת). כיום היה ניתן, לכל הפחות, להשתמש בשיטת Reed-Solomon, שאמורה להיות הרבה יותר יעילה (אוף אני צריך לחזור על החומר שלי מצפינה, לא נגעתי בזה כבר חצי שנה לפחות), אך דורשת כוח מחשוב רב יותר, עבור כמות דומה של מידע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי קשר לשיטת גילוי ותיקון השגיאות, הדחיסה מגדילה את הרגישות להן, למרות שבמקרים של מידע יתיר מאד, כמו תמונה של חלל שחור ולא מעניין, אפשר להגיע לתוצאות טובות יותר על ידי דחיסה ושימוש בקודי תיקון בעלי יתירות גבוהה מאד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. אז מה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיבית זוגיות היא טכניקה בסיסית שהשימוש היחידי שלה היום הוא בשיעור הראשון של תקשורת בכיתה י''א. עם השאר אני מסכים. הבעיה היא שאם אכן מתגלה טעות, ברוב המקרים לא ניתן לתקן אותה, וכל מה שנותר לעשות הוא לבקש מהמקור לשדר את אותו בלוק של השדר שוב. אני לא יודע אם אפשר לעשות את זה במקרה הזה, או אם יש טעם לכך בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה הזה כנראה שאין טעם לבקש שידור נוסף, בשל המרחק הרב. לאות לוקח כ- 11 שעות להגיע מהחללית ו- 11 שעות נוספות להגיע אליה, כל זאת בהנחה שבכלל מותקן על החללית גם מקלט ולא רק משדר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה גם מה שאני חשבתי. אחרי הכל לחללית אין צלחות בגודל שיש על כדוה''א, כך שלא סביר להניח שהיא יכולה לקבל שדרים מכדוה''א, כך שאם יש טעות בשידור, אין מה לעשות בקשר לזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיבית זוגיות היא טכניקה בסיסית ומשתמשים בה אין ספור פרוטוקולים מעל ממשקים טוריים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא בטח גם נקלט אצל לווינים היותר קרובים אל הפיוניר.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המממ... למה באמת לא תכננו את החלליות כך שכל אחת תוכל לתקשר עם אלו שבאו אחריה, וכך להעביר את המידע בקפיצות קטנות יותר, עם יותר סיכוי שהוא יגיע עד אלינו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי לבדוק, אני מניח ששיגרו את החלליות המעטות שתוכננו להגיע לקצה מערכת השמש לכיוונים מנוגדים, כדי שיוכלו לחקור את כוכבי הלכת החיצוניים (שזמן ההקפה שלהם את השמש נמדד במאות שנים1). לכן החלליות האלה יהיו רחוקות יותר זו מזו מאשר רחוקות מכדור הארץ. 1 נפטון: 145, פלוטו: 268. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלווינים הרחוקים מוצבים במרחק של כ- 36000 ק"מ מכדור הארץ, שלוש מליוניות מן המרחק מאיתנו לפיוניר. על היתרון הזניח שלהם במרחק (לא כל הזמן - לפעמים הם רחוקים יותר, כמובן) מפצה גודל האנטנות שאפשר להחזיק על כדור הארץ. היתרון של לווין בקליטת אותות הוא בגלל השקט (האלקטרומגנטי) היחסי שיש בחלל, ולא בגלל הקרבה למקור האות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מדבר על הלוויינים המקיפים את כדה"א. אני מדבר על לווייני המחקר, למשל מסדרת גלילאו. והגיוני לי שמדענים כמו ב-NASA ינצלו את הלוויינים לכל צורך עתידי שיהיה. כמובן שההיגיון שלי הוא לא ההגיון שלהם \-: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה היום לפני 44 שנה. שודרה ברכה לחג המולד של הנשיא איזנהאור | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל חג המולד הוא ב25. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאללה עם האקסיות האלה. שנים לא מדברות איתך, ופתאום יוצרות קשר, באמצע החיים שלך, כשכבר יצרת עוד אקסיות באמצע, ואתה בקשר אחר לגמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שזאת היא ששידרה. (היא באמת סיפרה לי שאחד כדי לגמור איתה שלח אותה עד מעבר לפלוטו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
http://abc.net.au/science/news/stories/s793584.htm
"The U.S. National Aeronautics and Space Administration (NASA) announced earlier today that it had received Pioneer's last signal in January, and said it would no longer track the now remote object. ... [Pioneer] ranks among the most historic as well as the most scientifically rich exploration missions ever undertaken." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גלילאו הולכת לישון, לתמיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |