 |
הקיצוץ אושר בממשלה למרות התנגדות העבודה וש''ס | 1097 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
כהרגלה בקודש, פרסמה (http://www.meretz.org.il/HomeFiles/663.rtf) מרצ את התוכנית האלטרנטיבית שלה לקיצוצים. כנראה שהם סתם מנסים לגרום לי להעלות את הציון שלהם בסקר (דיון 942). ח"ח. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אופס, הלינק לסקר צריך מן הסתם להיות: דיון 942 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מישהו שמבין בכלכלה ומוכן לנתח את הצעת מרצ ולהסביר מה משמעותם של הסעיפים והשלכותיהם? סכום הקיצוץ סעיף הקיצוץ 1 מיליארד שקל קיצוץ התקציב השנתי למתנחלים 600 מיליון שקל ביטול משרד הדתות והמועצות הדתיות 400 מיליון שקל ביטול העדפות לתלמידי הישיבות ביחס לסטודנטים 2 מיליארד שקל קיצוץ בשיפוי מעסיקים שלא במגזר העסקי 600 מיליון שקל ביטול הפטור על רווחי הון מנדל"ן 400 מיליון שקל ביטול הטבות המס למתנחלים 1.5 מיליארד שקל קיצוץ בתנאי השירות והפנסיה של המשרתים בקבע בעורף 2.5 מיליארד שקל תיקון הרפורמה במס והטלת 25% מס על רווחים מבורסה וריבית 500 מיליון שקל העמקת המלחמה בהון השחור ואכיפת מס יעילה 2.4 מיליארד שקל העמדת הגירעון על 4%-3.5% מהתוצר 11.9 מיליארד שקל סה"כ קיצוץ ושינויים ברוטו 3.4 מיליארד שקל השקעות בתשתיות אנושיות ופיזיות 8.5 מיליארד שקל קיצוץ ושינויים נטו · לביטחון יש תוספת של 1 מיליארד שקל מהמענק האמריקאי למלחמה בטרור. 2. עיקרי תכנית הצמיחה: משק במיתון ייחלץ רק על-ידי השקעות מרחיבות: 1. השקעות בתשתיות (מסילות ורכבות, מיזמי מים וכו') – 2 מיליארד שקל. 2. השקעות בחינוך ובהשכלה, הכשרה מקצועית במקום העבודה, ועידוד יציאה לעבודה – 1.4 מיליארד שקל. 3. בנייה מסיבית של דיור ציבורי (ממקורות חברות הדיור) – 1 מיליארד שקל. סה"כ השקעות מעודדות צמיחה – 4.4 מיליארד שקל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 מיליארד שקל קיצוץ התקציב השנתי למתנחלים גם אנשים שהם עמוק בתוך מפלגת העבודה אומרים שזה לא הזמן לנגוע בהתנחלויות. 600 מיליון שקל ביטול משרד הדתות והמועצות הדתיות יש על מה לדבר. גם עם הרבנים הראשיים. במיוחד עם הראשון לציון. אני אישית ממליץ בחום. ביטול המועצות הדתיות והקמת מחלקות בנושא בתוך המועצות המקומיות. 400 מיליון שקל ביטול העדפות לתלמידי הישיבות ביחס לסטודנטים לא יעבור 2 מיליארד שקל קיצוץ בשיפוי מעסיקים שלא במגזר העסקי שיפוי מעסיקים זה הסכום שהאוצר משלם לביטוח לאומי במקום המעסיקים. זה הולך כך: העובדים משלמים 4.9 אחוז משכרם. המעסיק אמור לשלם שיעור של 7.15 אחוז משכר העובד. אלא שהאוצר משלם -במקום המעסיקים - סכום השווה ל 2.22 אחוז משכר העובד. כך שיוצא שהמעסיקים משלמים לביטוח לאומי סכום השווה למה שהעובדים משלמים. איך התחיל שיפוי מעסיקים? זה קומבינה של האוצר והמעסיקים בעקבות ביטול המס המקביל. ממה שאני מצליח להבין, מרצ מעוניינת לקצץ בשיפוי מעסיקים רק במגזר הציבורי ולא במגזר העסקי. זה רעיון טוב. כיוון שביטול ההטבה הזו למגזר הציבורי אומר עוד התייעלות שתיכפה על הממשלה, ומנגד למגזר העסקי לא יגרע הסכום הזה כך שהמגזר העסקי לא יפגע עוד יותר בשעה קשה זו. 600 מיליון שקל ביטול הפטור על רווחי הון מנדל"ן מדינת ישראל היא מדינה עתירת פטורים. רק מביטול הפטורים אפשר להגיע לכמה עשרות מליארדי שקלים. הסעיף הבא הוא פטור שכזה. 400 מיליון שקל ביטול הטבות המס למתנחלים ויפה שעה אחת קודם. 1.5 מיליארד שקל קיצוץ בתנאי השירות והפנסיה של המשרתים בקבע בעורף אין סיבה שיקבלו פטור ממס בריאות, לדוגמא. 2.5 מיליארד שקל תיקון הרפורמה במס והטלת 25% מס על רווחים מבורסה וריבית בעצם חזרה להמלצות ועדת בן בסט שדיברה על עשרים וחמשה אחוזים. לא נראה לי שהאליטה הכלכלית תסכים לכך. זה לא יעבור. כנראה שנצטרך להסתפק ב15 אחוז. וגם זה אם יהיה לנו מזל. 500 מיליון שקל העמקת המלחמה בהון השחור ואכיפת מס יעילה רק בשבוע שעבר נתבשרנו שיצאנו מרשימה שחורה כלשהי של מדינות שלא עושות כלום בנוגע להון השחור. 2.4 מיליארד שקל העמדת הגירעון על 4%-3.5% מהתוצר אין מדובר במיתון מחזורי ולכן אסור, לדעתי, להגדיל את הגירעון. המיתון הוא עמוק וקשה מכדי שנהמר על הגדלת הגירעון. השנה, לראשונה בתולדותינו, אנחנו בצמיחה שלילית. 11.9 מיליארד שקל סה"כ קיצוץ ושינויים ברוטו 3.4 מיליארד שקל השקעות בתשתיות אנושיות ופיזיות 8.5 מיליארד שקל קיצוץ ושינויים נטו זהו בגדול. רק חבל שההצעה של מרצ נגועה בפוליטיקה ולא רק בכלכלה. זאת אומרת, פוליטיקה וכלכלה שזורות אחת בשניה. ללא ספק. אבל אם כבר מציעים הצעות כלכליות, אז ההצעה הכלכלית הכי טובה שאני אישית יכול לנפק, תהיה קבלת המלצות ועדת טל והכנסת החרדים למעגל העבודה. מצב בו שני מיליון עובדים מפרנסים שישה מליון אזרחים, הוא מצב לא נורמלי ויחודי למדינת ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל ועדת טל לא מכניסה אותם למעגל העבודה, אלא מאפשרת להם להמשיך לחיות על חשבון משלם המיסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועדת טל מאפשרת להם להיכנס למעגל העבודה לאחר ''שנת הכרעה'' וזאת מבלי לעבור גיוס מלא או גיוס בכלל. עם הזמן, יותר ויותר חרדים ינצלו אפשרות זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמה שיעשו זאת? הרי יותר נוח להיות בישיבה ולהתפרנס מהמדינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם לא בדיוק מתפרנסים בכבוד. הרבה מהחרדים היו מעדיפים לצאת לעבוד בתנאי שלא יחויבו להתגייס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"1.5 מיליארד שקל קיצוץ בתנאי השירות והפנסיה של המשרתים בקבע בעורף. אין סיבה שיקבלו פטור ממס בריאות, לדוגמא". נראה לי שדווקא זו לא דוגמא טובה: הרי הם לא מבוטחים בביטוח בריאות ממלכתי ולא זכאים לשרותי קופ"ח, הלא כן? (אבל בעצם ילדיהם כן, אולי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך תוכנית תקציב ל2003: "לגבי חיילים בקבע נקבע, מכוח סעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, שיעור מופחת של דמי ביטוח בריאות, העומד על 3.6% מההכנסה של חייל בקבע, העולה על מחצית השכר הממוצע כאמור, או על שיעור של 2.4% מהכנסה כאמור במקרה שלחייל בקבע יש בן זוג שמשתלמים בעדו דמי ביטוח בריאות, או שגם הוא חייל או חיילת בקבע. השווי הכולל של כל ההפחתות בשיעור דמי ביטוח בריאות של אנשי הקבע עומד על סך של כ- 112 מליון שקלים חדשים בשנה." אגב, במשרד לביטחון פנים מדובר על 85 מיליון שח בשנה. משרתי הקבע מקבלים שירותי בריאות כמו שאר אזרחי המדינה. מדוע, אם כך, לא ישלמו כמו שאר האזרחים? מס בריאות היא דוגמא אחת. דוגמא אחרת ומשמעותית יותר - מבחינה כספית - היא העברת משרתי הקבע מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר כתבתי: אם הם לא מבוטחים במערכת הציבורית (קופות החולים), אין סיבה שהם יממנו את הבריאות הציבורית. האם הם1 "מקבלים שירותי בריאות כמו שאר אזרחי המדינה", כטענתך, או שהם חייבים לקבל שרות רק מחיל-רפואה או במימונו (במקרה של אישפוז בבתי"ח לא-צבאיים)? 1 להבדיל מילדיהם, ולכן כנראה בכ"ז ישנו תשלום, אך הוא מופחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משרתי הקבע מטופלים, בדרך כלל, בתוך המסגרת הצבאית. אבל מה זה משנה? המדינה מעניקה להם שירותי בריאות (לא במסגרת קופות החולים אמנם, אלא במסגרת הצבאית) ולכן הם צריכים לשלם עליה כמו שאר אזרחי המדינה. משרתי הקבע לא משלמים לקופות החולים - בדיוק כמו שאר אזרחי המדינה - אלא לביטוח לאומי. חוק ביטוח בריאות ממלכתית מדבר על ניתוק בין הגבייה להספקת השירותים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמנם? האין קופות החולים מקבלות מימון יחסי למספר המבוטחים בהן? ואם כך, האם חר"פ מקבל מימון מאותו מקור באופן יחסי למספר המבוטחים בו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. יחסי למספר המבוטחים ויחסית למצבם. אבל המבוטחים משלמים לביטוח הלאומי ולא לקופות החולים. המבוטחים משלמים לפי מצבם הכלכלי. אין סיבה שאזרח אחד ישלם פחות מאזרח אחר בעל אותה הכנסה, וכל זאת רק בגלל שהוא משרת בקבע. אני לא יודע מאיה סעיף בדיוק מתקציב הביטחון מקבל החרפ את הכסף ועל פי אלו קריטריונים. אבל זה ממש לא משנה לצורך העניין. מה שמשנה הוא התשלום של המבוטחים. הם צריכים להיקבע על פי רמת ההכנסה וללא התחשבות אם המבוטח עובד בשירות הביטחון או לא. הרי בסופו של דבר כל המבוטחים מקבלים את השירות מהמדינה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אנשי הקבע אינם במעמד שווה ליתר האזרחים. למעשה, הם אינם במעמד של "מבוטחים", כיוון שהשרות הרפואי ניתן להם ע"י המעסיק ועל חשבונו, ולכן הם מחוץ למערכת1. שלא כ"מבוטחים", הם אינם יכולים לבחור קופ"ח. אם חר"פ הוא במעמד של קופ"ח, אז אין בעיה – שאנשי הקבע ישלמו דמי ביטוח בריאות2 כרגיל, ושחר"פ יקבל מימון לפי הקריטריונים הנהוגים ביחס לקופ"ח. אני די בטוח שאנשי הקבע הם מסוג הפציינטים שכל קופ"ח היתה שמחה לבטח (כלומר: הם מהווים הכנסה גדולה והוצאה קטנה), ולכן כל קופ"ח תקנא בחר"פ. או אז, כיוון שהמונופול הזה ממילא לא נראה לי, רצוי גם לאפשר לאיש קבע – אלא אם ראש אכ"א או ראש אג"ם3 הורו אחרת – לבחור להיות מבוטח באיזו קופ"ח שירצה. 1 מתוך http://www.btl.gov.il/btl_indx.asp?name=bi_health&am... : "חייל בשירות סדיר מקבל את שירותי הבריאות מצה"ל ואינו מבוטח במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי", "חייל בשירות קבע - למרות שמשלם דמי ביטוח בריאות אינו זכאי לשירותי בריאות במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי". גם אסיר/עציר השוהה במעצר/מאסר יותר מ- 12 חודשים אינו משלם דמי ביטוח בריאות. 2 ולא "מס בריאות", כפי שקראת לזה מלכתחילה. מסים הם אכן תשלומים שלא מקנים זכויות. דמי-ביטוח, גם אם הם לא נקבעים לפי הסיכון הביטוחי, מעניקים למבוטח זכויות. 3 אם הם לא אוהבים את הרעיון שיש שני גורמים עם אותה סמכות, שיהיה רק ראש אג"ם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אנשי הקבע אינם במעמד שווה" - אז שיהיה במעמד שווה. אנשי הקבע מקבלים טיפול רפואי לא פחות טוב משאר אזרחי המדינה, ולכן הם צריכים לשלם על השירות בדיוק כמו שאר אזרחי המדינה. אסיר/עציר לא עובד שנה שלמה. אפשר להבין את ההגיון. אין הגיון בכך שהתשלום שונה עבור משרתי הקבע ושאר אזרחי המדינה בה בשעה שמשרתי הקבע מקבלים שירות רפואי מהמדינה. ביטוח בריאות ולא מס בריאות. סמנטיקה. מתייחסים לביטוח לאומי ולביטוח בריאות כסוג של מס בשפה יומיומית. הרי הם נכללים ביחד עם מס הכנסה כשרוצים לדבר על גובה המס השולי. ואולי היה מקום באמת לדייק יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אז שיהיה במעמד שווה" – הסכמתי (למעט החריגים שהאלוף ייקבע), אבל בינתיים הם לא, ואתה רוצה לגבות מהם דמי ביטוח מבלי להעניק להם זכויות של מבוטחים. הנה עוד הצעה שאני מסכים לה: לזקוף את ביטוח הבריאות שהם מקבלים מחר"פ כהכנסה ולמסות אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש להם זכויות של מבוטחים דה פקטו. הם מקבלים טיפול רפואי בדיוק כמו שאר אזרחי המדינה. הם רק משלמים עליו פחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חר"פ הוא קופ"ח דה פקטו. הוא מעניק ביטוח בריאות בדיוק כמו שאר קופות החולים. הוא רק לא מקבל תשלומים מבטל"א". שוב: אנשי קבע מקבלים טיפול רפואי (ולא "בדיוק כמו שאר אזרחי המדינה" – הם לא יכולים לבחור קופ"ח ולכן בד"כ גם לא רופא) מחוץ למסגרת ביטוח הבריאות הממלכתי. לכן אין לגבות מהם דמי ביטוח בריאות. כל טענותיך לגבי הגבייה מהם היו נכונות אולי אילו היה מדובר במס, ולא בדמי-ביטוח. אולי כל מה שיש לך להגיד זה שאתה רוצה לבטל את דמי-הביטוח (ולמה לעצור בביטח בריאות ולא להמשיך ליתר התשלומים לבטל"א) ולהגדיל את מס-ההכנסה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מבחינה מעשית ביטוח הבריאות הוא מס לכל דבר, הכסף לא משולם לקופות אלא לאוצר המדינה והוא מתקצב את הקופות, הסכום המשולם אינו תלוי בשום צורה ברמת הסיכון או בטיב הביטוח אלא במשכורת של המבוטח בלבד. 2. אנשי קבע מקבלים ביטוח שהוא לא בדיוק כמו של שאר אזרחי המדינה אבל הוא בהחלט לא גרוע יותר, הביטוח הרפואי שלהם מכסה טיפולים שהביטוח הרגיל לא מכסה (למשל טיפולי שיניים) והם לא צריכים לשלם עבור ביקור אצל רופא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ויתר הביטוח הלאומי? 2. אני לא יודע איך אפשר להשוות ולקבוע מה גרוע ממה. האם אנשי קבע זכאים לכל סל הבריאות? האם הם יכולים, כמו מבוטחי קופ"ח, לקנות ביטוח משלים (ובאותם מחירים)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הביטוח הלאומי מבטח את ההכנסה הקבועה שלך ולכן התשלומים שאתה משלם וההטבות שאתה מקבל (דמי האבטלה, מענק לידה, החזרי מילואים קיצבת נכות וכו') נקבעים על פיה, בביטוח הבריאות אין קשר בין ההטבות להכנסה שלך ולמרות זאת התשלומים נקבעים על פיה. 2. לגבי סל הבריאות, עד כמה שידוע לי אנשי קבע זכאים לכל השירותים (בין אם במתקני חיל הרםואה או בבתי החולים הרגילים), במקרים של מחלות קשות שגורמות להפסקת השירות (למשל סרטן או איידס) הם הופכים לחברים בקופות החולים וזכאים לכל מה שזכאי כל חבר אחר. בנוסף משרד הבטחון דואג במקרים רבים לגימלאים שלו לתנאים מועדפים וציוד רפואי (גם אם מחלתם אינה קשורה לשירות הם חלו הרבה אחרי שחרור). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז שהצבא יגבה מהם דמי ביטוח בריאות. אחרת הם מקבלים שירות רפואי ללא תשלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה אסור?! ואם המעסיק שלי נותן לי לגלוש באינטרנט על חשבונו (במקום העבודה) אז הוא צריך לגבות ממני דמי אינטרנט?! ומה רע בהצעתי שזה ייזקף כהכנסה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי קצת פירוט. ניסיתי להבין מספר התקציב, אבל לא מצאתי את ידי ואת רגלי. יש לי הרבה שאלות, ענה רק על מה שמתחשק לך. 1 מיליארד שקל קיצוץ התקציב השנתי למתנחלים: כמה כסף מושקע היום במתנחלים, לאלו מטרות, ומה מתוכו אפשר לקצץ? כמובן, אני משער שמרצ לא מתייחסת לאפשרות של פינוי כולל, שכן יש לו עלויות משלו (וייתכן שמקורות מימון משלו) שיש להביאם בחשבון, והיא לא עשתה זאת. ברור שכל עוד המתנחלים נשארים, אי אפשר שלא לממן אותם כלל, ולפיכך יש לבדוק מה אפשר להוריד. 600 מיליון שקל ביטול משרד הדתות והמועצות הדתיות: האם הכוונה לביטול מוחלט של שירותי הדת? אם מעבירים את שירותי הדת למחלקות במועצות המקומיות, הרי שעדיין תידרש השקעת סכום מסוים. 400 מיליון שקל ביטול העדפות לתלמידי הישיבות ביחס לסטודנטים: לא הבנתי את הכוונה בסעיף זה. האם הכוונה להשוואת הסכום בו מסובסד סטודנט לסכום בו מסובסד תלמיד ישיבה? האם הכוונה לביטול הפטור מגיוס לתלמידי ישיבות, חיובם להתגייס ושילובם במעגל העבודה? בפרט, כיצד חושב סכום זה? ביטול שיפוי במגזר הציבורי: לא כל כך הבנתי. מבטלים הטבת מס לגופים של המדינה? זאת אומרת, הכסף הולך מכיס זה לכיס אחר? לא מובן לי איך אפשר במטה קסם לגרום להתייעלות של 2 מיליארד שקל ללא פיטורים המוניים. 600 מיליון שקל ביטול הפטור על רווחי הון מנדל"ן: מה יהיו השלכות ביטול הפטור על מחירי הדירות, ועל מחירי שכירתן? 400 מיליון שקל ביטול הטבות המס למתנחלים: מובן. האם יש מקור למספרים אותם מציגה מרצ? האם זהו ביטול מוחלט של כל הטבות המס? 1.5 מיליארד שקל קיצוץ בתנאי השירות והפנסיה של המשרתים בקבע בעורף: האם מדובר בהרעת תנאים למשרתים ותיקים? אם כן, האם הרעה כזו תעבור את מבחן בית הדין לעבודה? 2.5 מיליארד שקל תיקון הרפורמה במס והטלת 25% מס על רווחים מבורסה וריבית: מה תהיה ההשפעה על הכלכלה? האם תהיה נפילה בבורסה? האם "תיקון הרפורמה במס" משמעותה שהפחתת במס תהיה מתונה יותר? 500 מיליון שקל העמקת המלחמה בהון השחור ואכיפת מס יעילה: אם זה כל כך קל, למה לא עשו זאת עד עכשיו? 2.4 מיליארד שקל העמדת הגירעון על 4%-3.5% מהתוצר: האם הגדלת הגירעון לא אמורה לתרום דווקא ליציאה מהמיתון, על ידי השקעות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מס הוגן על רווחים בבורסה אפשרי רק אם ניתן לקזז הפסדים. קיזוז כזה מחייב הגשת דו''ח שנתי למס הכנסה, ואם מישהו עוד מקווה שהציבור ייכנס לבורסה מוטב שלא יכפה רק על הפעילים בה להגיש דו''חות. מעבר של המשק לחובת דיווח כללית למס הכנסה אינה דבר שניתן לבצע בפרק זמן קצר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לבד מפינוי מאחזים לא חוקיים והתנחלויות קיקיוניות יש את מה שמרצ מפרסמת בנייר עמדה דומה - משכנתאות לדיור, בנייה, סלילת כבישים עוקפים, הטבות בחינוך, בתעשייה ועוד. רק לשם דוגמא: התקציב 'הבלתי רגיל' (בניגוד לתקציב הרגיל) מממן פעולות פיתוח, כגון בניית מבני ציבור, סלילת כבישים ומימון רכישות של ציוד, מכונות, קרקע וכיו"ב. בין השנים 90-99 נהנו תושבי ישע והגולן ממימון יתר בתקציב הבלתי רגיל בסך של 2.3 מיליארד שקל. ביטול משרד הדתות ונתינת שירותי דת כחלק משרותי המועצה המקומית. התקציב היום הוא 1.7 מיליארד שקל בשנה. ו268 עובדים. בעזרת הרפורמה בשירותי הדת בהחלט יהיה ניתן לחסוך הרבה כסף. עד כמה שאני מבין את הסעיף הזה אז מדובר בהשוואת הסכום בו מסובסד סטודנט לסכום בו מסובסד תלמיד ישיבה. לא חושב שמדובר בגיוס או אי גיוס. אלא כמה המדינה משקיעה בתלמיד ישיבה מול סטודנט. המדינה משקיעה בהשכלה גבוהה 5-6 מיליארד שקל בשנה. לא יודע כמה בתלמידי ישיבה. התשלומים מתפרסים לאורך ולרוחב התקציב (בכמה משרדים) ואין לי כח לנסות ולחפש. במסמך אחר של מרץ מדובר על נוסח של - ביטול שיפוי המעסיקים למגזר הלא יצרני (ולא למגזר העסקי - אם כי זה ניסוח דומה). אם המדובר רק בביטול הפטור רק למגזר הציבורי אז נכון שהכסף יצטרך להגיע בעצם מהמדינה. בעצם, זה יחייב את המגזר הציבור להתייעל כדי לשלם את הכסף. ותמיד יש מקום להתיעלות. בטח שגם במגזר הציבורי. לא יודע מה יהיו ההשלכות על ביטול הפטור מרווחי הון בשוק הנדל"ן (ובעצם, ביטול המלצות וועדת רבינוביץ בנושא). לא בטוח שזה יגולגל לצרכנים יען כי המשק במיתון. שוב, במסמך אחר של מרצ מדובר על הטבות מס למתנחלים ולגרים בחו"ל בסכום של חצי מיליארד שקל. אפשר למצוא נתונים מדוייקים יותר באתר של מס הכנסה. אני רק יכול להניח שמרצ מעוניינת בביטול כל הפטורים והשוואת התנאים של המתנחלים לאלה החיים במרכז הארץ. ממה שהבנתי הרעת התנאים תהיה ברובה למשרתים חדשים. לדוגמא, פנסיה צוברת ולא תקציבית לאלה שיתגייסו לשירות קבע החל מהראשון לינואר 2003. דוגמא להרעה לכל (או לרוב) משרתי הקבע - רכבים לא יוחלפו בשנה הבאה. אני לא משפטן ולא יודע מה יעבור במבחן בית הדין לעבודה. אני מניח שמחברי הצעת התקציב מכוסים מבחינה משפטית. כבר עכשיו מדובר על 15 אחוזים והשמים לא רעדו. כמעט תמיד ימצא מי שיגיד שעכשיו זה לא הזמן המתאים למיסוי הבורסה או ההון. באורח פלא אותם אנשים מגיעים מקרב בעלי ההון. לא תהיה נפילה בבורסה כי גם כך הבורסה במצב לא טוב. אני יכול רק לומר שמיסוי הרווחים מההון והפחתת מיסוי על רווחים מהעבודה הוא צעד מבורך ומוסרי בעיני. על הרבה דברים במדינה אתה יכול לשאול למה לא עשו כלום עד עכשיו. בדרך כלל התשובה היא כי תמיד היו דברים בוערים יותר לעשות. לדוגמא, למשטרה יש 47 תקנים (או 49?) המוקצים לצורך הטיפול בעובדים הזרים. המשטרה כמובן שלא עושה עם זה דבר אלא לוקחת את התקנים (או רובם) לצרכים אחרים שלה. אולי עכשיו עם הצעת תקציב 2003 המשטרה תצטרך לעשות משהו בנידון. יש ויכוח בין כלכלנים מה עושים במצב של מיתון, האם מגדילים את הגירעון לצורך השקעות וצמיחה עתידית או להיפך, מצטמצמים יותר כדי לא להחמיר את המצב. אלא שאנחנו היום לא רק במשבר כלכלי אלא לאחר מיני משבר פיננסי. אני שומע יותר קולות שאומרים שאין להעמיק את הגירעון מאחר ולא מדובר במיתון מחזורי אלא במשהו עמוק יותר ומסוכן הרבה יותר. את הכסף להשקעות צריך לקחת מהקיצוץ מהמשרדים השונים ולא לממן אותו בעזרת הגדלת הגירעון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אבל אם יש לנו כבר עכשיו כ- 200,000 מובטלים, איפה נמצא עבודה גם לכל החרדים שיכנסו למעגל העבודה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החרדים יכנסו למעגל העבודה לאט לאט. אלה שיכנסו ראשונים ההכנסה הפנויה שלהם תגדל וכך גם כוח הקניה שלהם. זה אמור להניע את הכלכלה ליצירת מקומות עבודה חדשים. בנוסף, הכנסת החרדים למעגל העבודה בצורה לגיטימית תאפשר הכנסה נוספת למס הכנסה מחרדים שעבדו בכל זאת בעבודות מזדמנות ולא דיווחו למס הכנסה. אי הדיווח נבע, בין השאר, מכך שאסור היה להם לעבוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך הערכה לגבי גודלן של שתי הקבוצות? מה ההערכה על מספר החרדים שיצאו למעגל העבודה בשנים הקרובות? מה ההערכה על ה"עבודה השחורה" אצל חרדים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי הערכה לגבי שתי הקבוצות. הקבוצה הראשונה תלך ותגדל. ראשית, כיוון שאני צופה שהמדינה תצמצם בתשלומי הרווחה עם השנים. שנית, העוני במגזר הולך ומעמיק. עוד דור של שבעה ילדים ויותר, והמגזר החרדי פשוט ילך ויקרוס. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |