הכנסת אישרה את הקיצוץ בתקציב; עתירות נגד העדפת יוצאי צבא | 1022 | ||||||||
|
הכנסת אישרה את הקיצוץ בתקציב; עתירות נגד העדפת יוצאי צבא | 1022 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
בג''ץ קבע בזמנו, שהפטור הגורף לבחורי הישיבות הוא בבחינת פגיעה בעקרון השוויון וזאת היתה העילה המרכזית להכרזה עליו כבלתי חוקי. האם בג''ץ שוב ישתמש בעקרון השוויון על מנת לפסול את ההחלטה או אולי ישתמש בעקרון השוויון כדי לקבוע, שיש כאן פיצוי הולם למשרתים בצבא. (ולכן אין עילה לגיוס בחורי הישיבות) |
|
||||
|
||||
ערביי ישראל אינם יכולים (עד כמה שאני יודע) לשרת בצבא, ולעומת זאת החרדים יכולים. לכן, אי קבלת ההטבות היא בחירה מודעת שלהם (לפחות מעכשיו והלאה). לעומתם (ולעומת הערבים) החילוניים לא יכולים *שלא* לשרת בצבא (אם כי אפשר כמובן לנסות להתחמק), ואין להם האופציה להחליט (כפי שיש לחרדים) אם לשרת ולקבל הטבות אם לאו. איך שלא תסתכל על זה, יש פה הפרה של עקרון השיויון לטובת החרדים. |
|
||||
|
||||
ערביי ישראל יכולים להתנדב לשרות צבאי, ומקצתם (בעיקר נוצרים ובדואים) אף עושים זאת. |
|
||||
|
||||
אז נכליל גם את הערבים בעניין. |
|
||||
|
||||
במקום לבטל את חוק הלפרט בנוגע לילד החמישי ואילך, העדיפו מקבלי ההחלטות להעביר את קיצוץ היתר לאלה שאינם יוצאי צבא. ביטול חוק הלפרט הוא מוסרי יותר בעיני, והיה עדיף לו ראש הממשלה ושר האוצר היו נוקטים בצעד זה. |
|
||||
|
||||
במשך שנים משרת הרוב החילוני בישראל שלוש שנים בצבא, דבר שמביא לאובדן הכנסה והשכלה במשך 3 שנים הוכח שרוב זה גם הוא מקור המיסים וההכנסות העיקרי של המדינה. לעומת זאת החרדים והערבים ו("בעלי המצפון") שלא משרתים בצבא ולא משלמים בד"כ מיסים נהנים מהזרמת כספים מסיבית ע"י "השרצת ילדים" על חשבונו של הרוב המנוצל. התיקון שהעבירו בכנסת מוצדק ועדיפה שעה קודם החוק אפילו צריך לבטל את קיצבאות הילדים לנ"ל. הגיע הזמן שהרוב התורם והמנוצל יתוגמל ואלו שלא תורמים למדינה ואף יורקים עליה ומעדיפים שלא תתקיים לא יקבלו כסף ממנה. |
|
||||
|
||||
א. איך הגעת למסקנה בסרבני המצפון חיים אח"כ על חשבון המדינה? לא מסתדר לי. ב. למה לדעתך מגיע לילדו של אדם, תהא בחירתו אשר תהא, להענש בגלל הבחירה שעשה אביו? |
|
||||
|
||||
חשבת אולי שיש גם אנשים שלא שירתו בצבא מסיבות לגטימיות? הם עובדים, משלמים מיסים, אך מסיבות שונות (למשל בעיות בריאות בגיל הגיוס) לא שרתו בצה"ל. צה"ל בעצמו עושה סינון ואינו מגייס את כולם. גם בהם אתה רוצה לפגוע יחד עם האחרים? |
|
||||
|
||||
אני חושב שההגיון מאחורי ההחלטה היא ש_כל_ האנשים שצה"ל לא גייס נכנסים (תיאורטית) למעגל העובדים מוקדם יותר, ללא התחשבות בסיבה, ולכן אפשר להעדיף יוצאי צבא על פניהם. |
|
||||
|
||||
אולי עדיף לתגמל את המשרתים בצה"ל בזמן שרותם, סדיר ומילואים, בערך הריאלי של שרותם, ולא לגרור הטבות ו"הטבות", קפוחים ואפליות לאורך שנים ודורות? |
|
||||
|
||||
לא מדובר על נכים וכאלה שלא יכולים פיזית לשרת , אלא על פרזיטים שבאופן מודע בוחרים לנצל את השאר. ולאלה ודאי ופשוט שאסור לתת כל קיצבה שהיא וצריך לשקול להעניש. |
|
||||
|
||||
כלכלן מאוניברסיטת קולומביה מצא שמצבם של עניי העולם השתפר במידת מה בשנות הגלובליזציה. עם זאת, מליארד בני אדם חיים מתחת לקו העוני, המוגדר כהכנסה מתחחת ל-$2 ליום. המצב באפריקה הורע, אך באסיה, בעיקר בסין ובהודו, המשתתפות במגמות הגלובליזציה הקפיטליסטית, הוא הוטב במידה משמעותית. אולם כל זאת, כשמסתכלים אכן במבט גלובלי, אם בוחנים מדינות ספציפיות מגלים פערי הכנסה גדולים. פרטים נוספים ב"ביזנסוויק": |
|
||||
|
||||
מתוך אתר Ynet: בג"ץ הוציא בצהריים (יום ה') צו על תנאי, המורה לממשלה לנמק בתוך 20 יום מדוע לא יבוטל הסעיף בתוכנית החירום הכלכלית, שמורה על קיצוץ משמעותי בקצבאות הילדים למי שלא שירת בצבא או בשירות לאומי. פירושו של הצו הוא שהממשלה מחוייבת לספק הסברים משכנעים להחלטתה, ולא - השופטים יבטלו אותה. השופטים לא רצו להיענות לבקשתם של העותרים לתת צו ביניים, שיאסור על הקיצוץ בקצבאות. השופט חשין הסביר כי השופטים מעדיפים שלא לתת צו ביניים שייצא נגד חוק של הכנסת, משום ש"יש גבול מסוים בהתערבות בין הרשויות". עם זאת, השופטת דורית בייניש פנתה למנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות, עו"ד אסנת מנדל, והמליצה שהרשויות לא יישמו את הקיצוץ עד למתן פסק דין בעתירות. |
|
||||
|
||||
אוריאל לין מסביר הבוקר ב"הארץ" מדוע בעצם העדפת יוצאי צבא היא אפלייה מתקנת, ומסביר שכרגע יש אפלייה נגדם (בעצם העובדה שהם משרתים בצבא או בשירות לאומי ואחרים לא) שנובעת מאי-יכולתה של המדינה לאכוף שיוויון בחובות השירות האזרחי הקבועות בחוק. אני חושב שהטיעון שלו הוא כבד משקל, אך כמו שכבר טענתי במהלך הדיון כאן, זהו טיפול בסימפטום, ולא בבעיה. |
|
||||
|
||||
ובכל מקרה, מדובר באפליה לטובה של יוצאי צבא עם ילדים על חשבון יוצאי צבא חסרי ילדים. |
|
||||
|
||||
קראתי ולא שוכנעתי. לין מנסה לתקן עוול אחד בעזרת עשיית עוול שני. מה דעתך על החלטת מזכירות היישוב הקהילתי חרבונא ג', לבטל את חוג הכדורסל לילדי כיתה ב',לאחר שהתברר שדווקא ההורים של הילדים הללו, מבריזים קבוע מתורנות שמירה יישובית. לילדי כיתות אחרות תמשך פעילות החוגים כרגיל. |
|
||||
|
||||
זה בסדר, גם אני לא שוכנעתי, כמו שציינתי בסיפא של דברי. |
|
||||
|
||||
Ynet מדווח כי הכנסת אישרה בקריאה ראשונה הצעת חוק שעל פיה התגמול המינימלי לכל יום מילואים לא יפחת מגובה השכר הממוצע במשק, ולא משכר המינימום, כפי שמורה החוק כעת: אני עדיין מצוי בדילמה בקשר לחוקים כאלו. מצד אחד, יש כאן ניסיון לתגמל את אלו שממלאים את חובתם האזרחית ומשרתים במילואים. מצד שני, יכולה להיווצר כאן תופעה (שקיימת גם היום בקרב מובטלים) של אנשים *שמבקשים* לצאת למילואים, מתוך שיקול כלכלי, וזה בעיני פגום מוסרית, כיוון שזה גורם לכך שאדם עלול להביא את השיקול הכלכלי בבואו לבחור אם לשרת במילואים או לא. כלומר, עלול להיווצר מצב שבו אנשים שהכנסתם נמוכה יהיו מוכנים לסכן את חייהם תמורת הרווח הכספי הכרוך בדבר. כמובן שעומד כאן עדיין השיקול שציינתי בתגובה 73411, של תגמול מיוחד על דבר שאמור להיות הנורמה. |
|
||||
|
||||
אני מבין שאתה מתנגד גם לקיומם של צבא הקבע והמשטרה. |
|
||||
|
||||
בכלל לא. אני מתנגד לכך *שהשכר* בהם יהיה גבוה מעל המקובל במשק למישרות מקבילות. כלומר, ששכר עדיף יהיה פקטור בשיקול של מישהו לעבוד בעבודה ממשלתית, שאמורה להיות "למען החברה", אם העבודה כוללת סיכון חיים. לא "משלמים אקסטרה" על התנדבות, אחרת זו לא התנדבות. |
|
||||
|
||||
איזו מישרה מקבילה יש למפקד פלוגה או לטייס קרב? |
|
||||
|
||||
מפקד פלוגה הוא מנהל זוטר. טייס קרב הוא כמו טייס אזרחי, לצורך העניין. |
|
||||
|
||||
נניח שמפקד פלוגה הוא מנהל זוטר. משהו כמו מנהל קו ייצור. המנהל הזוטר משתכר X שקלים עבור משרה של 45 ש"ע שבועיות. כמה אמור להשתכר אותו מ"פ בגולני, עבור שבוע עבודה של 144 שעות? |
|
||||
|
||||
לא יודע, זה כבר עניין להסכמי עבודה. אני עובד בחברת הייטק, ומשתכר שכר גלובלי שאינו קשור לכמות השעות שאני עובד בפועל. כך גם מנהלי, שעובדים ימים כלילות (תאמין לי, אני רואה באילו שעות הם שולחים דואר אלקטרוני). שכר הוא פונקציה של הרבה גורמים - רמת ההכשרה של העובד, מידת האחריות הגלומה בתפקיד, עלות מציאת עובד חדש וכו'. לכן, ההשוואה למנהל קו יצור כנראה אינה במקומה. טענתי היא שעידוד בחירת קריירה מסכנת חיים בשירות המדינה, שנושאת אופי התנדבותי, לא צריכה להיות מעוגנת בשכר, כיוון שהיא תעודד הבחנה בין דם לדם - אנשים מהשכבות החלשות עלולים להגיע למצב שהם ישקלו את התגמול הכספי בבואם לבצע עבודה שמשקפת שליחות חברתית (במקרה זה, סיכון חיים בכוחות הביטחון) וכך יווצר מצב שבו העניים מגינים על העשירים. |
|
||||
|
||||
אני חושב שזה המצב כבר היום. רק אתמול נהרג עני ששמר על אלו שעשו קניות בקניון ערים בכפר סבא. למעט מספר גופי אבטחה מקצוענים (ובד"כ ממשלתיים) העוסקים במקצוע האבטחה הם אנשים (צעירים ומבוגרים) שלא הצליחו למצוא עבודה טובה יותר. בצעירותי העשוקה, כאשר עבדתי בתחום, התרשמתי שחוץ מסטודנטים, שמנצלים את שעות הלילה ללמוד ולממן כך את שכר הלימוד, מדובר בעיקר באנשים מהמעמד הנמוך מאוד. אנשים שמוכנים לעבוד 12 שעות ביום 7 ימים בשבוע (גם אני עבדתי כך) כדי להביא משכורת של פחות מ5000 ש"ח בחודש. |
|
||||
|
||||
בעיקרון המצב כיום, מבחינת המילואים הוא שהתשלום שהמשרת מקבל אינו מכסה את הנזק הכלכלי שהמילואים גורמים. דוגמאות: - הוצאות הנסיעה המשולמות מכסות קו עירוני אחד וקו בין עירוני אחד בלבד. אין מימון של נסיעה הביתה לחופשות וגם לא על נסיעה חזרה הביתה מהמילואים. - סטודנטים מפסידים ימי לימודים, נאלצים להשלים חומר וזה בא על חשבון עבודה אצל מי מהם שעובד. במקרה שהמילואים מתקימים בחופשת סמסטר, הסטודנט לא יכול לנצל את ימי החופש לעבודה אינטנסיבית אבל מקבל תשלום על פי השכר שלו בתקופה שלפני החופשה. - השלמות ציוד (החל מפרטי לבוש שהצבא לא מספק או שמספק ברמה לא סבירה ועד ציוד מבצעי כמו אזיקונים, תופסנים למחסנית פלנליות ובמקרה שלי גם מברגים, סכיני חיתוך וסרטי דבק למיניהם). - אוכל שלא תמיד יש ולפעמים כשיש זה לא מספיק. אם חייל מילואים מוציא X שקלים על כל תקופת שירות ומקבל תשלום ששוה לשכר שלו נוצר מצב שעבור מי שמרויח שכר נמוך המילואים הופכים להיות נטל כלכלי משמותי. את המצב הזה מנסים לפתור בהעלאת התגמול עבור מילואים. חוץ מזה מילואים זה לא עניין התנדבותי בדרך כלל. |
|
||||
|
||||
זה כנראה ההבדל בין המנהלים שלך למ''פאים בגולני. האחרונים עושים לילות כימים... |
|
||||
|
||||
שיהיה ברור. הקיצוץ המפלה הזה לא קשור בדירוג האשראי של ישראל ובמצב הכלכלי וגם הוא לא נועד להיות "אפלייה מתקנת". הוא לא "לטובת יוצאי צבא" כמו שהוא "לדפוק את אלה שלא עשו צבא" — שזה כולל לא את החרדים ושאר המשתמטים השיטתיים–סדרתיים או איך שתקראו לזה, שיודעים איך להסתדר מהמדינה ולקבל ממנה בכל מצב את מה שהם צריכים, אלא את אלה שנמנע מהם לעשות צבא. גם הערבים, וגם אחרים, "החלשים" — אלה שלא התאימו בזמן כלשהוא למודל שלמוּת של המדינה הספרטנית, וקיבלו פרופיל נמוך גם אם לא היו חולים. פקיד ג'ובניק בקריה, שמן הסתם בעצמו לא היה שווה פרופיל גבוה מדי, המציא בעבור המפקדים המטומטמים ממנו את השיטה המדרגת בני אדם לפי פרופיל צבאי, לא לפי איכויות אנושיות מורכבות. זה היה הדבר שהם רצו ממנו, אינני יודע מתי קרא הדבר, מן הסתם בשנות ה–50 אך אשמח אם בידי מישהו יש מידע יותר מפורט. הכל היה חלק מעבודת שטן שנעבדה אז, עבודת שטן מדאורייתא של המערכת הצבאית בימים שאריק שרון, גנדי וכל החבר'ה ה"טובים" היו צעירים וביחד עם הממסד ישבו שעות נוספות על המחשבה איך לדפוק את מי שמפריע להם, מי שעלול לחבל במדינה הספרטנית שהחונטה התחילה לבנות כבר בימים ההם. כמה סבלו מן השיטה המפלה אנשים שלא שירתו בצבא רק מפני שהם נמצאו מסיבה כלשהי בלתי מתאימים לשרת בצבא (שוב, אני לא מדבר על סרבנים עקרוניים שבדרך כלל הונם מאפשר להם לא לקבל שום דבר מן המדינה). כמה נרדפו מקצועית וחברתית, לכמה הושמה רגל ולמעשה מבחינה חברתית לפחות דינם היה כדין "קבורים מחוץ לגדר". הם שותקים עד היום, כי בזמנם זאת היתה בושה, חלק מהם לבטח כבר מצאו את עצמם מחוץ לגבולות המדינה. אבל כולם ידעו על זה ושתקו, ובכך לקחו חלק בפולחן השטן מדאורייתא של המדינה. בשנות ה–90, כשהמדינה ניסתה להיות נורמאלית ביחוד בימי רבין הי"ד (שבחיבוקו את אביב גפן שלא עשה צבא כמה דקות לפני ההתנקשות, כמו חזר בתשובה על שערי שמים מן השותפות שגם לו היתה בפולחן השטן החביב על הבטחוניים, שאף פעם לא היה קשור באמת בצרכים הבטחוניים, כמו שעכשיו זה לא באמת קשור בצרכים הכלכליים) אנשים התחילו להבין שלא כל אחד צריך להיות חייל, חוקים מפלים שונו כמו אותו חוק קיצבאות ששונה בידי רבין והשינוי בוטל באצבעותיהם של ביתו ושל כל מפלגת העבודה וזאת סיבה מספקת להפקיע את רבין מידי מפלגת האבודה האומללה הזאת. נחקק גם החוק שאוסר לשאול על פרופיל צבאי במקומות עבודה, אין לי נתונים כמה הוא הועיל אבל שמישהו ינסה להציע חוק ברוח זו בימינו אלה... החברה הישראלית בנושא הזה היתה בדרך להיות אנושית יותר, מה שממש "אהבו" מייסדיה של עבודת השטן של המולך הבטחוני... ואז באה האינתיפאדה... אני עדיין לא משוכנע שכל הסיפור הזה של האינתיפאדה אין בו ולו קמצוץ של קונספירציה בין אלילי הבטחון של ישראל (כן גם ברק חשוד) לבין הסוכן הישראלי ערפאת ויתר חבריו ובהם מרוואן יאללה בית"ר ברגותי. אבל נעזוב זה כי אין לי הוכחות. אבל מה שאני יודע, שזו שעת הזהב שחזרה לכל אותם ותיקים שהמציאו את עבודת השטן והצבא בשבילם הוא מקום האכסנייה לרשע הישראלי הלבן. כל עיוור רואה עד כמה המלחמה מחזקת אותם ועד כמה הם היו מתוסכלים בלעדיה, שלא לדבר על הפחד שלהם ממהפכות חברתיות ועוד "שטויות" כאלה המאיימות על החונטה, שמצב בטחוני יכול להשאיר אותן עד נצח בצד. השטן יורד, ופורש על כל אלה הוותיקים וגם האפי איתמים ושאר ה"חדשים" את חסותו. והם, לאות התחלת טקס הטראנס של כת השטן שלהם, מעלים קטורת ומקריבים קורבן מדאורייתא — אותו קורבן שהעלו אז. היתר יבוא בהמשך. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לי, החוק האומלל הזה הזכיר את הבדיחה על הפרסי והגלידה רק בהפוך. הפרסי מהבדיחה נותן מתנה לילדים שלו, ולוקח אותם לראות איך אחרים אוכלים גלידה. המדינה בחוק הזה, נותנת "מתנה" ליוצאי הצבא:(שהרי בעצם, היא אינה נותנת להם שום תוספת, גם להם היא מורידה, פשוט לאחרים היא מורידה יותר) - לראות איך אחרים מתים לאכול את הגלידה. לראות בהשפלתם של אלה שאינם יוצאי צבא. כך היא "מצ'פרת" אותם. מין "הפרד ומשול" חינוכי כזה. חינוכי עאלק. טוב שזה נקבר (וגם היה צפוי). ושנזכה לימים טובים יותר. |
|
||||
|
||||
"השופטים קבעו פה אחד כי מותר למשרד השיכון לתת הלוואות בתנאים מועדפים ליוצאי צבא או שירות לאומי". הארץ: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/800639.html |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |