 |
אנחנו מגדלים אותן בכלא, חייהן אינם חיים, וסופן על הצלחת. אבל אפשר, במידת מה, להיות קצת יותר אנושיים כלפי התרנגולת, רגע לפני שהיא נשלחת ל"ננדוס".
|
|
| פילוסופיה ומוסר • ירדן ניר-בוכבינדר • יום ד', 17/11/1999, 23:44 |
|
| |
בשורה טובה למוטרדים מגידול אכזרי של בעלי חיים לצורך מזון: לפחות באשר לביצים, יש פתרון קל, למיטב הבנתי. קודם כל, ננסה לשכנע את הבלתי־משוכנעים, בכך שיש בעיה.
ובכן, רוב הביצים המשווקות במרכול הקרוב למקום מגוריכם הן פרי בטנן של תרנגולות הגדלות ב"סוללות". עדות ממקור ראשון: בילדותי בקיבוץ ראיתי כאלה מבפנים, ולמזלי הייתי צעיר מכדי להבין את האכזריות. מדובר בכלובים של סורגי מתכת, בשורה ארוכה (מכאן השם), בכל כלוב תרנגולת אחת, בשטח הגדול בערך פי שניים מהתרנגולת עצמה (ובגובה שלה בדיוק), אם זכרוני אינו מטעני. שם היא חיה כשנה, מטילה את ביציה עד שהיא מתעייפת ואז נשלחת לשחיטה (את האופן בו נעשה המשלוח ניתן לעתים לראות בכבישים לעת ערב). היתרון ללולן על פני שיטות אחרות, הוא באיסוף הנוח להפליא של הביצים, ואולי ביכולת לתת לכל תרנגולת מנות מדודות של מזון ומים, כמעט ללא מגע יד אדם.
לכל מי שמאמין שבעלי חיים יכולים לחוש סבל, ברור שמדובר במצוקה איומה לתרנגולות. מיליוני שנות אבולוציה לא הכינו אותן, מה לעשות, לחיים בחצי מטר מרובע, כמעט ללא תנועה. ידוע גם שלעתים קרובות התרנגולות "מאבדות שפיות" (אתם רשאים להוריד את המרכאות בהתאם להשקפתכם הפילוסופית) ומנקרות את עצמן עד זוב דם. יש גם לולים אחרים, אבל הם לא הרבה יותר טובים (גם בהם ביקרתי באותם ימים): שם התרנגולות חופשיות להסתובב בשטח הלול, ומטילות את הביצים בתאים דמויי מלונה. אלא שמדובר בהמון תרנגולות, והשטח לתרנגולת לא הרבה יותר גדול מבסוללות. שם הן אולי לא מנקרות את עצמן - אבל בהחלט אחת את השניה, הרבה ובאכזריות.
ובכן, מזה כמה חודשים ניתן להשיג במרכולים, לפחות באלו הגדולים מספיק, ביצים שלפי המובטח על האריזה הן הוטלו על־ידי "תרנגולות מן הטבע, משוטטות חופשי וצוברות פחות שומנים". החלק הראשון לא אומר הרבה, והחלק השלישי, לא ברור (לי) עד כמה הוא רלוונטי לביצים. אבל החלק האמצעי, כמובן, הוא המעניין אותנו כאן. אני סבור שיש יסוד להאמין כאן לאריזה, שכן קראתי לפני זמן מה על ארגון שקם במטרה לקדם ביצים כאלה, וניתן לקוות שיש מי שידאג למנוע הבטחות שווא.
במרכול שלי הופתעתי לגלות שביצים אלו יקרות ב-35% מביצים רגילות. זו היתה הפתעה נעימה, כי חששתי שהן יעלו הרבה יותר. מדובר שם ב- 8.90 ש"ח לחצי תריסר. יש כאן נימה פרסומית, ולא בכדי: המאמר הזה, אם זה לא ברור עדיין, הוא קול קורא להחרים ביצים מגידול קונבנציונלי, תעשייתי. ברור שחרם כזה הוא יותר נוח כאשר יש אלטרנטיבה סבירה.
כמובן, לא להתבלבל עם "ביצי משק" - התואר הזה מוצמד אוטומטית כבר זמן רב לביצים הרגילות, ה"רעות".
אציין שבביקור בבריטניה לפני שנתיים, לא יכולתי למצוא ביצים שלא כתוב עליהן free range - לא ממש מפתיע, אצל הבריטים.
כמובן, זה רק חלק מהנושא הגדול יותר של יחס "אנושי" לבעלי חיים בחקלאות (ובכלל), וכן או לא צמחונות. אני לא רוצה להכנס לזה כאן. כמובן, אתם הקוראים יכולים לכפות את זה עלי הר כגיגית בתגובות. ובכן, Go ahead - make my day, אבל היזהרו - זה באמת נושא מסובך.
ובכל זאת, אם מדברים על טכניקות אכזריות במיוחד בחקלאות בע"ח, אי אפשר שלא להזכיר את פיטום האווזים. כבד אווז במשקל כ- 1 ק"ג מושג על־ידי כך שמחדירים צינור הזנה לתוך הוושט של האווז, מחזיקים אותו כך שלא יוכל לזוז מספר חודשים, ודוחפים פנימה עיסת תירס. כאן האכזריות היא כה ברורה, שבמדינות רבות נאסרה השיטה הזו. גם בארצנו ניסה ח"כ אברהם פורז ליזום חוק האוסר זאת - בינתיים ללא הצלחה, וישראל היא אחת היצואניות הגדולות בעולם של כבד אווז מפוטם (נו טוב, הרי לנו יש מלחמות ופלשתינאים ודתיים וש"ס ואלפיים שנות אנטישמיות וקודם שנפתור את הבעיות הבוערות ואחר כך אולי נתפנה לרחם על האווזים).
אגב, גם לאווז שלא פוטם כך יש כבד - במשקל כ- 100 גרם. כנראה שוב שאלה של מחיר, אם כי יש אולי גם הבדל באיכות (לא יודע). לא שמעתי עוד על מסעדות (אפילו בבריטניה) המציעות כבד "מאווז לא מפוטם". בינתיים, אם אתם מזמינים במסעדה כבד אווז, יש להניח שפטום פוטם הוא.
אז אם אתם אוכלים כזה מפעם לפעם - אני לא אומר לכם חד וחלק להפסיק, כי כאמור הסוגיה הכללית היא סבוכה - אבל תחשבו על זה.
"מי יתנני עוף, ציפור כנף קטנה
לא אוכלים בשר אצלנו בשכונה."
(zoo ארץ zoo בפרפראזה על ביאליק, שהוצאה כאן בבוטות מהקשרה.)
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש