 |
|
ישראל היא כיום המדינה היחידה בעלת מערכת מבצעית ליירוט טילים בליסטיים. ככזו, היא עשויה למלא תפקיד חשוב בתוכנית האמריקאית להקמת מערכת הגנה כזו ברחבי ארה''ב. יש בכך יתרונות רבים, אך גם חסרונות.
|
|
| פוליטיקה • הלל אדלר • יום ו', 2/11/2001, 23:59 |
|
| |
לאחר שנים של דיון וויכוח קבע הנשיא ג'ורג' בוש כי ארה"ב תפתח מערכת הגנה נגד טילים בליסטיים (NMD). למרות שלא ברור היקף וסוג המערכת, הכרזתו הרשמית על הקמת המערכת יוצרת השלכות מרחיקות לכת בעולם. רבים דנים בהתנגדות האירופאים לתכנית, או באיומי רוסיה וסין כי הדבר יביא למרוץ חימוש חדש. אני אנסה לדון בהשלכות של הקמת המערכת על המזרח התיכון בכלל ועל ישראל ומערכת ה"חץ" בפרט.
המערכת האמריקאית, בין אם תהיה מבוססת קרקע, אויר או ים (או שילוב של שלושתם) תדרוש ניסויים ממושכים, תקציבי ענק ופיתוחן של טכנולוגיות מתקדמות ביותר. ישראל, כבעלת המערכת המבצעית היחידה בעולם, עד כה, ליירוט טילים בליסטיים, תוכל ודאי ליהנות מפירות פיתוח מתקדם זה. שיתוף הפעולה בין ישראל לארה"ב בנושא זה, צפוי לגדול, דבר שישפר רבות את מערכת ה"חץ". בין אם בהטמעתן של טכנולוגיות מתקדמות יותר, ובין אם בשחרור תקציבים גדולים יותר לפיתוח מערכת ה"חץ" (ישראל ביקשה תוספת של 700 מיליון דולר להמשך פיתוחה של המערכת, על־פי גלובס, 21.2.01). האמריקאים התייחסו ל"חץ" במידה רבה כפלטפורמת ניסוי לטכנולוגיות חדישות בתחום יירוט הטילים. כעת, עם פיתוחה ופריסתה של המערכת האמריקאית, צפוי כי האמריקאים ישפרו רבות, תוך כדי ניסוייהם, גם את מערכת ה"חץ".
פיתוחה ופריסתה של המערכת האמריקאית ישתיק גם מבקרים רבים בארץ ומחוצה לה שביקרו את פיתוחה של מערכת ה"חץ", בין אם כבלתי־ישימה טכנולוגית, ובין אם בשל העובדה כי מערכת החץ גזלה תקציבים מפרויקטים אחרים, שאינם רק הגנתיים בטבעם.
המערכת האמריקאית אמורה, בשלב ראשון לפחות, להגן על אדמת ארה"ב מפני התקפות טילים מצפון קוריאה, עיראק ואיראן. הדיון הרב בממשל ובציבור האמריקאי בשאלת הסכנות מפני התקפות טילים לא קונבנציונליים ודרכי ההתגוננות מפניהם, חשפה לציבור האמריקאי איום אתו מתמודדת ישראל זמן רב. האמריקאים נחשפו ליכולות המדאיגות של איראן, למשל, בתחום הנשק הלא קונבנציונאלי ולתכניתה לפיתוח טילים ארוכי טווח. דעת הקהל האמריקאית כעת נוטה, הרבה יותר מבעבר, להבנת מצבה האסטרטגי הבעייתי של מדינת ישראל. (יתכן אפילו כי הבנה והכרה זו של הציבור האמריקאי בסכנות המזרח התיכון, תפחית מהלחץ על ישראל להתפרק מנשקה הגרעיני). ככל שידובר יותר בסיכונים לקהילה הבינלאומית ממדינות כמו איראן ועיראק, תיווצר סימפטיה למצבה האסטרטגי של ישראל, בהתמודדותה עם מדינות אלו.
אך ישנם גם חששות כי פיתוח התכנית יזיק לישראל ולהתמודדותה עם איומים בליסטיים. רוסיה מתנגדת קשות לתכנית האמריקאית, שלדעתה תמוטט את מאזן הכוחות בין המעצמות ותפתח מרוץ חימוש חדש. אמנם אין לרוסים יכולת טכנולוגית וכלכלית להתחרות במערכת האמריקאית - הרוסים אפילו מתקשים להחזיק במספר הטילים הגרעיניים הרב שברשותם - אך הרוסים יכולים לפעול במישורים אחרים.
הרוסים יכולים לסייע לסין ולצפון קוריאה בפיתוח טכנולוגיות נגד המאפשרות הטעיה או שיבוש של מערכת היירוט האמריקאית, או פשוט לציידם בטילים או ראשי נפץ רבים יותר (מתפצלים), דבר ש"ירווה" את המערכת ויגרום לכך שלא תוכל ליירט את כל הטילים המשוגרים נגדה. טכנולוגיות מתקדמות אלה, עלולות לעבור ממדינות כמו סין וצפון קוריאה (שכבר מספקת טכנולוגית טילים מתקדמת לאיראן), למדינות כמו איראן ועיראק, דבר שיקשה על ישראל ומערכת ה"חץ" לגלות וליירט טילים המשוגרים כנגדה.
הרוסים יכולים לגרום לכך שסביבת האיום הבליסטי איתו אמורה להתמודד המערכת האמריקאית תהיה גדולה כל כך, עד כי המערכת תקרוס ולא תהיה מסוגלת "לטפל" במספר איומים רב כל כך, דבר שישמור על האיזון האסטרטגי בין המדינות. תוצר לוואי של מדיניות זו, הוא עומס רב יותר של איומים על מערכת ה"חץ", שבלאו הכי אינה מסוגלת "לטפל" ביותר מ 8-10 טילים סימולטנית (על־פי מפקד הנ"מ, בגלובס 22.1.01).
טקטיקה אחרת של רוסיה ללחימה בתכנית האמריקאית היא יצירת בריתות עם מדינות שונות כנגד התכנית האמריקאית. למרות שלא נחתם הסכם רשמי בין איראן ורוסיה בנושא זה, כבר בסוף שנה שעברה נחתם הסכם לשיתוף־פעולה ביטחוני וצבאי בין המדינות. בשש השנים האחרונות מכרה רוסיה לאיראן טנקים, מפציצים, צוללות ומערכות הגנה אווירית בכ- 4 ביליון דולר. על־פי מקורות שונים, רוסיה גם מוכרת ציוד שעלול לשמש בייצור נשק גרעיני ומסייעת לאיראן בהקמתו של כור גרעיני. התכנית האמריקאית והתנגדותה הנחרצת של רוסיה לה, עלולים לקרב בין רוסיה לאיראן אפילו יותר, ולסייע לאיראן בפיתוח נשק לא קונבנציונלי, בפיתוח טילים בליסטיים ארוכי טווח ובהעברת טכנולוגיות נגד העלולות לשבש מערכות הגנה כדוגמת ה"חץ".
לסיכום, להחלטה על פיתוחה ופריסתה של המערכת האמריקאית יתרונות וחסרונות לישראל. בעוד שישראל תהנה מדעת קהל אוהדת, תקציבים מוגדלים ושיתוף־פעולה טכנולוגי, התכנית האמריקאית עלולה גם לגרום לזליגתן של טכנולוגיות בליסטיות ולא קונבנציונליות למזרח התיכון, ולפיתוחם של אמצעי נגד משוכללים העלולים לפגום קשות ביכולת מערכת ה"חץ" להתמודד עם איום הטילים הבליסטיים.
על ישראל לעודד את האמריקאים לקדם את שיחות היוועצות (שכבר החלו) עם הרוסים, הסינים והאירופיים בנוגע לתכנית, ולהתחשב במידה רבה בדעתם. ישנה נטייה בארה"ב לזלזל במעצמה שירדה מגדולתה וביכולתה להתנגד לתכנית. עלינו לזכור כי אמנם רוסיה לא יכולה להתחרות ישירות בתכנית האמריקאית, אך היא יכולה לנסות ולשמור על עוצמתה והשפעתה באמצעים אחרים. רבים ממאמצים אלה יכולים להשפיע ישירות על מצבה האסטרטגי והביטחוני של מדינת ישראל.
הערה סופית
דברים אלו נכתבו הרבה לפני שנודע על התקפות הטרור המזוויעות בניו־יורק ובוושינגטון. פרשנים נחלקים בדעתם האם המאורעות הללו ישפיעו על פיתוחה של המערכת האמריקאית. המצדדים בתכנית טוענים כי כעת יש לפתח את המערכת ביתר שאת. הם מציינים כי המחסום הפסיכולוגי ההרתעתי של פגיעה מסיבית באזרחים אמריקאיים על אדמת ארה"ב, כמו זו הצפויה מטיל בליסטי, נשבר, וכי כעת יש לחשוש הרבה יותר מהימצאות טכנולוגיה בליסטית בידי מדינות ומשטרים בלתי יציבים. המתנגדים לתכנית טוענים כי כעת הוכח סופית, כי המערכת המתוכננת, עם תקציבה האדיר, לא תוכל להגן על ארה"ב מפני סוג זה של איום.
סופו של הדיון הציבורי הזה עוד לוטה בערפל, אך על ישראל לעקוב אחריו ולנהל במקביל דיון בקרב עצמה באשר להשפעות השונות של האפשרויות הקיימות.
|
קישורים
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש