 |
כמעט בלי ששמנו לב עברנו כבר חודש שלם עם האייל הקורא. לכבוד המאורע פספסנו אתמול מאמר, ולפני שנחזור לפעילות סדירה, ננצל את ההזדמנות כדי להזכיר לכם למה אנחנו פה.
|
|
| טור אישי • דובי קננגיסר • יום ו', 15/10/1999, 20:26 |
|
| |
שבוע שלם לא הייתי אתכם. נכון שלא הרגשתם? בתי הקברות מלאים באנשים שלא היה להם תחליף. תודתי נתונה לאדם קלין על שהחליף אותי במהלך השבוע הזה בעריכת האייל הקורא. במהלך השבוע הזה גם חגגנו את השלמת החודש הראשון של האייל הקורא. מספר נבואות אכזריות במיוחד, שנתנו לנו שבועיים לכל היותר, התבדו. לשמחתנו.
במהלך החודש הזה הצטרפו אלינו כמה וכמה קוראים חדשים (הנתונים שלנו מצביעים על כ-500 קוראים קבועים בשבועיים האחרונים), ועל כן חשבנו שיהיה זה נכון כעת להזכיר לכולם מה מטרת האייל הקורא, ומה התפקיד שלכם - הקוראים - בכל העניין.
עד לא מזמן כשאמרו אינטרנט חשבו על חופש דיבור, על במה לכולם בה יוכלו להביע דעות ולומר את מה שעל ליבם. אבל האינטרנט בכלל, ובישראל בפרט, התפתח לכיוונים שונים לגמרי. חברות האינטרנט מדווחות שלמעלה מ-90 אחוזים מהדפים שמורידים הישראלים נמצאים על כ-500 אתרים גדולים. האתר הפרטי הקטן שלכם שבניתם כדי שכל העולם ידע מי אתם, סביר להניח, יזכה לחשיפה בעיקר בפני רשימת האיי.סי.קיו שלכם, ולא להרבה יותר מזה.
בסופו של דבר - זה היה צפוי. הרעיון שכל אדם יפרסם בטאון משלו היה מועד לכשלון - בארץ שבה ישנם רק שלושה עיתונים יומיים, שאחד מהם חולש על כ-70 אחוזים מהשוק, אין זה סביר להניח שהעיתון הפרטי שלכם יקרא על ידי אנשים שמעבר למעגל החברים שלכם.
אז נותרו לנו האתרים הגדולים - הרי לנו הזדמנות לפרסם את דעותינו והגיגינו לעולם כולו! אבל לצערנו, מסתבר שהאתרים הללו בדרך־כלל מתנהגים כמו העיתונים - אולי הם יפרסמו מבחר תגובות שקיבלו בדואר אלקטרוני, ואולי אפילו יאפשרו לנו להצביע על איכות המאמרים, אבל המרחק לחופש הדיבור שהיה, לכאורה, בהישג ידנו עם תחילת עידן ההתפשטות של האינטרנט, עדיין רחוק.
ישנם אתרים שמאפשרים לנו, לציבור הרחב, לפרסם פחות או יותר מה שבא לנו, בתחומי הסביר - אחד מסוגי האתרים הנפוצים ביותר ברשת הישראלית הוא אתרי האמנות - בעיקר מקבצי סיפורים, שהגדול מביניהם הוא "במה חדשה" - אלו מאפשרים לכל דיכפין לפרסם בתוכם את יצירותיו, במקום שיאבדו במעמקי המגירה.
אבל אם תשאלו אותי, לפחות, מה מאפיין יותר מכל את הישראלי הטיפוסי, אני אציין דווקא את אהבת הויכוח שלנו. מספיק להביט בתוכניות הפופולריות ביותר אצלנו - תוכניות האקטואליה הצעקניות דוגמת פופוליטיקה - כדי להבין שמה שאנחנו הכי אוהבים זה להתווכח. לא סתם הסקר הראשון שלנו באייל דן בשאלת הקונפליקט החריף ביותר בישראל - אנחנו חיים מקונפליקט לקונפליקט. כל אדם מסווג על פי השתייכותו לקבוצות השונות - פוליטית, דתית, לאומית, עדתית...
אז אנחנו פה, אם כן, כדי לספק את היצר הזה. ברמה הראשונה, אנחנו מאפשרים לכל קורא להגיב מיידית על כל מאמר או תגובה שמתפרסמים באייל, בלי שיצטרך להרשם מראש. חלקכם, מן הסתם, כבר ניצל את האפשרות הזו, ופה המקום להזכיר לכולכם שהדיון הוא עיקר העניין באייל הקורא - אל תתביישו ואל תחששו. אף אחד כאן לא מומחה, אך אין זו סיבה להמנע מהבעת דעה. למעשה - הדיון הזה הוא הדרך היחידה עבורנו ללבן את המחלוקות ולהכיר צורות חשיבה אחרות.
ברמה השניה, מערכת האייל הקורא מקבלת מאמרים מכל קורא המעוניין לפרסמם. כל שעליכם לעשות הוא לשלוח את המאמר בפורמט וורד, טקסט או RTF אל העורך, ואם הוא עומד בסטנדרטים שלנו, נשמח לפרסמו, ולאפשר דיון ציבורי בנושא המועלה בו. את הנושאים הנדונים באייל הקורא בדרך כלל אתם כבר מכירים, אך אם ברצונכם להעלות נושא חדש לגמרי - כל שעליכם לעשות הוא לשאול. ככלל, כל נושא שיעניין את הקורא הישראלי - מקומו באייל הקורא.
לא נותר לי, אם כן, אלא לאחל לכם שוב -
קריאה מהנה!
דובי קננגיסר, עורך ראשי.
|
קישורים
הסקר הראשון - מה נקודת החיכוך הבוערת ביותר בחברה הישראלית?
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש