פיט ג'ודו מדווח על תוצאות ניסוי בהכנסה בסיסית לכול (הב"ל) שהסתיים בשנה שעברה ותוצאותיו התפרסמו ביולי השנה. ג'ודו מדגיש את הקשר הרופף שבין האופן בו תוארו תוצאות הניסוי ברשת ובאמצעי התיקשורת לבין ממצאיו בפועל.
לצורך הניסוי נבחרו 3000 משקי בית מאזור דאלאס שבטקסס ומאזור שיקאגו שבאילינוי, כאשר 1000 מהם קיבלו במשך שלוש שנים מענק חודשי של 1000$ בעוד שהמשתתפים הנותרים הסתפקו ב-50$ בלבד. התקווה שהניעה ניסוי זה היתה ש-36,000$ ישמשו לשיפור כושר ההשתכרות באמצעות התמקצעות, רכישת השכלה נוספת, שיפור הגישה למקורות תעסוקה (מגורים, רכב) או שתוספת ההכנסה תפנה זמן לצורך יצירת קשרים מקצועיים חדשים.
לאחר שהסתיים הניסוי התברר, בממוצע ובאופן מובהק סטטיסטית, שמי שקיבלו את מלוא הסכום סיימו את הניסוי עם הכנסה שנתית נמוכה ב-1,500$ משל האחרים. בנוסף, ירד שוויים הכולל (net worth) של משקי בית אלו במהלך התקופה ב-1000$. ניתוח תוצאות הניסוי גם לא מצא שיפור בבריאותם הנפשית וגם לא ביכולתם להימנע מחריגות אשראי ועיקולים ואפילו לא בכושר ההתאוששות הכלכלית אחרי משבר בריאותי. את כמות הזמן המושקעת בעבודה לעומת זאת צימצמו המוטבים בכ-80 דקות לשבוע לטובת פעילויות פנאי, שכפי שהתברר בסוף התקופה, לא העלו את רמת האושר שלהם. החוקרים מסכמים:
"our confidence intervals can rule out even small improvements. We observe no significant effects on investments in human capital"
למרות תוצאות אלו, זכו תוצאות המחקר לכותרות כדוגמת: "מזומן מספק גמישות" ו-"כסף אכן יכול לקנות אושר", תוך ציון ממצאים משניים לפיהם למי שקיבלו הב"ל היה סיכוי גבוה ב-10% להגיע לחדר מיון או לרופא שיניים וסיכוי גבוה ב-4.4% לעבור לשכונה אחרת. באתר הגוף שיזם את הניסוי -openResearch, מיסודו של סם אלטמן, מנכ"ל openAI תוארו תוצאות הניסוי במילים: "מזומן יוצר אפשרויות".
ג'ודו, שתומך בהב"ל, מסכם את התוצאות במילים: הב"ל הופכת אמריקאים לעניים יותר, אבל מסייג את תוצאותיו בכך שחלקו של הניסוי בן שלוש השנים נערך בתקופת הקורונה וכן שבליבריה הניב ניסוי מסוג זה תוצאות מעודדות יותר. הוא תוהה אם העברת סכום גדול בתחילתה של כל שנה במקום סכום קטן מדי חודש בחודשו לא היתה מאפשרת לאנשים לרכוש רכב, לכסות הלוואות או לעשות שינוי אחר בעל השפעות מיטיבות ארוכות טווח.
|