משרד המשפטים מקדם בדחיפות הצעת חוק שתאסור על צריכה מרובה של תכנים המופצים מטעם דאע"ש וחמאס (בלבד). לדברי נציגת משרד המשפטים, היוזמה היא של השב"כ.
לפי המשרד, מטרת החוק היא להיאבק בדפוס שהחל בימי השיא של דאע"ש, שבו אנשים צופים באופן אינטנסיבי בתכנים המעודדים טרור, עוברים כך מעין שטיפת מוח, וממשיכים לביצוע פיגועים ללא שלב ביניים של פעילות פיזית בארגון. לפי השב"כ שני פיגועים שהיו לאחרונה בחדרה ובירושלים הראו דפוס כזה.
נציגת המשרד בוועדת החוקה הכירה בכך שזהו חוק חריג, כנראה ללא תקדים בעולם המערבי, שאפשר לראות בו ענישה על מחשבות בלבד. שני ניסיונות חקיקה דומים בצרפת נפסלו על־ידי בית המשפט העליון שם. כאיזון, הענישה המוצעת קלה יחסית, עד שנת מאסר, והחוק מקודם כהוראת שעה זמנית לשנתיים. חברי כנסת בוועדה ביקשו לקצר את התקופה לחצי שנה או שנה לכל היותר.
דברי ההסבר לחוק החריגו ממנו עיתונאים, אך לשון ההצעה לא כוללת החרגה כזו (ואיגוד העיתונאים מחה על כך). איגוד האינטרנט הישראלי הביע תהיה איך ייאכף החוק, וחשש מפני הכשרה של שימוש המוני בכלי מעקב של השב"כ.
האגודה לזכויות האזרח מתנגדת לחוק: "מדובר באיסור מכשיל, עמום, שעשוי לסבך אדם בהאשמות, ואף בקונטקסט של טרור, על לא עוול בכפו". הסניגוריה הציבורית (בעצמה במשרד המשפטים) הגישה נייר עמדה שמתנגד: "יש להשקיע את מאמצי האכיפה בעצירה ומניעה של שרשרת ההפצה של פרסומים של ארגוני טרור, וכך לצמצם את החשיפה של הציבור הרחב לתכנים בעייתיים אלו מלכתחילה. יש למצות את האכיפה והדין עם המסיתים והמפיצים עצמם".
שני גופים אלו ציינו גם כי ההצעה אינה כוללת סייג של "יסוד נפשי" - האם יש סבירות שהנאשם אכן יבצע מעשה טרור. מקדמי ההצעה, בפרט יושב ראש הוועדה שמחה רוטמן, השוו אותה לחקיקה קיימת נגד צריכת תוכן פדופילי. המתנגדים אמרו כי אין מקום להשוואה, כיוון שאין מוטיבציה לאנשים סבירים לצפות בתוכן פדופילי, ואילו תכנים של ארגוני טרור כן מושכים גם אנשים נורמטיביים לצפיה.
לפי כתב "שקוף" שבי גטניו הדיון בועדה היה ענייני ורגוע למדי, בהשוואה לדיוני הרפורמה המשפטית, פרט להופעה קצרה ומתלהמת של יוליה מלינובסקי מ"ישראל ביתנו", שטענה שהחוק מרוסן ומתון מדי.
|
קישורים
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש