על־פי דו"ח פירלס שנערך בשנת 2022 והתפרסם לאחרונה, הבנת הנקרא בקרב תלמידי כיתות ד' בישראל צנחה לרמתה בשנת 2001. ירידה זו, שהיא החדה מקרב מדינות ה-OECD, משותפת לישראל, נורווגיה וסלובניה. בישראל מדובר במגמה של יותר מעשור, במסגרתה אגב, צומצמו הפערים בין התלמידים הטובים לאחרים, בין המגזר העברי לערבי ובין ישראל לבין הממוצע בקרב המדינות שנסקרו.
גם במבחני פיז"ה, שהאחרון שבהם נערך בשנת 2018, דורגו תלמידי ישראל בתחום הבנת הנקרא במקום נמוך ביחס למדינות ה-OECD.
נסיונות להסביר תוצאות עגומות אלו מתייחסים לגודלו של תקציב משרד החינוך, למחסור בכח הוראה, למיעוט משימות הכתיבה והקריאה המוטלות על התלמידים, להיקף ואופי לימודי הספרות וכמובן לשעות הרבות אותן מבלים תלמידים מול מסכים, זמן שלפחות בחלקו אינו מוקדש לקריאת ספרים אלקטרוניים.
על כך יש המשיבים שבתקופה זו הוכפל תקציב החינוך בישראל, ושיעור המורים ביחס למספר התלמידים (תרשים 4) עלה מאוד גם הוא. טענה אחרת, שמסתמכת גם על דוגמאות ממדינות אחרות, תולה את המצב בחירות המעטה של המנהלים בישראל להעסיק, לתגמל ולפטר מורים בהתאם להישגיהם.
בנושא קשור, מחקר שערך מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית העלה שהתוצאות במבחנים בינלאומיים כדוגמת מבחן פיז"ה, אינם מנבאים צמיחה בתוצר או בתוחלת החיים.
מדד בינלאומי אחר בו ירדה ישראל הוא זה של חופש העיתונות. אירגון "עתונאים ללא גבולות" שעורך את הסקר מדי שנה הסביר את הירידה ב"עלייתה של ממשלה המאיימת על חופש העיתונות". הוא גם טוען שישראל התנקשה בחיי העיתונאית שירין אבו עאקלה במאי 2022 ומוריד את דירוגה מן המקום ה-86 אל ה-97. את פולין, להשוואה, הוא העלה מן המקום ה-66 בשנה שעברה אל המקום ה-57 השנה ואת הונגריה הוא העלה מן המקום ה-85 אל ה-72.
במדד האושר העולמי לעומת זאת, קפצה ישראל מן המקום ה-9 אל המקום הרביעי. מדד זה מתחשב בין השאר בנכונות לתרום כספית ולהתנדב, בתמ"ג לנפש, בתמיכה החברתית, ברמת השחיתות ובחירות לקבל החלטות חשובות בחיים. הוא אינו מתחשב למשל בשיעורי אובדנות, שנמוכים בישראל יותר מאשר כל המדינות שבצמרת הטבלה.
|
קישורים
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש