על פי הדו"ח השנתי של המשרד להגנת הסביבה ושל ארגון "לקט ישראל" להצלת מזון, 2.6 מיליון טונות של מזון נזרקו בישראל בשנת 2021. המזון שנזרק מהווה כ-37% מהמזון המיוצר בארץ, וכ-50% ממזון זה נזרק בעת שהיה ראוי למאכל. רוב אובדן המזון מתרחש בשלבי הייצור וההפצה שלו, כלומר לפני שהגיע לידי הצרכנים.
מחישוב שמסתמך על נתוני הביטוח הלאומי בדבר אי־הביטחון התזונתי בישראל, מתקבל כי הצלה של כ-500,000 טונות מזון היו מספיקים כדי לענות על צרכיהם של אוכלוסיית הנמצאים בתנאי אי־ביטחון תזונתי בארץ.
מדינות מפותחות רבות אחרות סובלות מבעיית אובדן המזון, כשבראשן צרפת, קנדה, גרמניה, איטליה ובריטניה. עם זאת, לדברי הדו"ח, ישראל בולטת במיעוט הצעדים שהיא נוקטת למיגור התופעה. צעדים אפשריים כאלה כוללים הגנה מחובות משפטיים, תמריצי מס, בטיחות מזון לתרומות, חובת תרומה או מיסוי על פסולת מזון, וקביעת אסטרטגיה לאומית.
לדברי גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל: "היתרון הגדול בהצלת מזון הוא היכולת המיידית שלו גם לסגור את פער חוסר הביטחון התזונתי כולו בישראל ברבע מהתקציב, וגם לייעל ולמנוע בזבוז משאבי טבע וייצור, ולסייע בהפחתת פליטות ומזהמים. איפה נשמע דבר כזה, שפתרון יהיה יעיל וטוב בכל מובן — כלכלי, חברתי, סביבתי, בריאותי, אבל הממשלה תדלג מעליו באדישות? אין לנו את הפריבילגיה הזו יותר. העולם כולו מצוי במשבר ובאיום ממשי כבר היום, וזהו צו השעה לפעול עכשיו ולנקוט בצעדים יעילים לצמצום אובדני המזון והצלת המשאבים הקיימים. ישראל חייבת לצאת מהאדישות ולתרום מיידית לצמצום המשבר."
|
קישורים
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש