בהתאם לתיקון לחוק השכר השווה, החלו החודש חברות ציבוריות ועמותות המעסיקות מעל 518 עובדים לפרסם את דוחות פערי השכר שבין עובדיהם לעובדותיהם. על־פי הסקירה ב"כלכליסט", הפערים בין שני המינים הם זעומים כאשר מתייחסים רק לשכר הבסיס, אך משמעותיים יותר בשכר הברוטו. ההסבר המקובל לכך הוא שגברים צוברים יותר שעות נוספות ופחות ימי מחלה מן הנשים הנושאות בעיקר עול הטיפול בילדים.
יש לציין כי עורכי הדוחות הללו הם שקבעו את החלוקה לקבוצות בנות השוואה של עובדים, מה שתרם כנראה לצמצום הפערים שהוצגו. עדיין, תוצאות אלו קרובות לאלו של מחקר שנערך באירופה ב-2017, יותר מאשר לפערים של כ-35% שהוצגו בעבר, שהמעיטו במשקלם של השוני בין המינים בבחירת משלח היד, בהיקף המשרה, ואולי גם בהתפלגות הכישורים. בתחום ההייטק לדוגמא, שאליו פונות נשים בשיעור של פחות ממחצית זה של הגברים, ניתן כבר בתיכון להיווכח כי נטייתן של נערות לבחור במסלולי לימוד המובילים אל התחום הרווחי במשק קטנה משמעותית מזו של נערים.
כידוע, נושא זה מעורר בשנים האחרונות מחאות, חקיקה וטענות שכנגד במדינות המערב. יש למשל הטוענים כי לא ניתן להפריד בין שני סוגי השוואות השכר, מאחר ובחירותיהן של נשים נגזרות מאפליה והסללה אשר מובנים בחברה ודוחקים אותן מגיל צעיר לעמדות של נחיתות מקצועית וכלכלית עתידית. משום כך ההשוואה שאינה לוקחת בחשבון את בחירותיהן היא הנכונה ואותה צריך לצמצם. אחרים טוענים שאילו אכן היה שכרן של נשים נמוך מזה של גברים בעלי אותם הכישורים, כבר היו כוחות השוק מתקנים זאת, דהינו, מעסיקים היו מעדיפים להעסיק ולתגמל נשים בהתאם.
בישראל, למרות צמצום פערי השכר המגדריים בשלושים השנים האחרונות, ולמרות ששיעור הנשים בתעשיית ההייטק בה הוא בין הגבוהים בעולם, אינדקס תקרת הזכוכית שלה נמצא בירידה מאז שנת 2017.
|
קישורים
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש