כתבה ב"אקונומיסט" (תרגום ב-TheMarker) מציגה את תפקידן של חברות מעטות המייצרות ציוד קריטי לתעשיית השבבים העולמית. שלוש מהחברות האלו הן אמריקאיות: "אפלייד מטריאלס", שמכונותיה מניחות שכבות חומר ברמת אטומים בודדים; KLA, המייצרת כלי מדידה, בעצם מעין מיקרוסקופי אלקטרונים, שסורקים את שטח השבב למציאת פגמים; ו"לאם ריסרץ', שמכונותיה חורטות דפוסים בפרוסת הסיליקון. בנוסף להן, שתי חברות דומיננטיות בתחומים אלו הן "טוקיו מטריאלס" מיפאן ו-ASML ההולנדית.
בשנים האחרונות נתח דומיננטי ממכירותיהן הוא לסין: ממשלת סין מסבסדת בסכומי ענק את תעשיית השבבים המתעוררת שלה, וזו בתורה מזינה ביקושים למכונות הייצור. יצרניות שבבים אחרות בעולם מתקשות לעתים להתחרות בכוח הקנייה של הסינים לאותן מכונות. כך למשל TSMC, היצרנית הקבלנית הגדולה בעולם של שבבים, הודיעה ל"אפל" ו"קוואלקום" כי ייתכן שהיא לא תעמוד בביקוש שלהן ב-2023 ו-2024, בגלל חוסר זמינות של ציוד ייצור.
מעבר לכך, סין רואה בהובלה טכנולוגית בתחום מטרה אסטרטגית, והמערכת הפוליטית בארה"ב חוששת מכך. למעשה, שתי המפלגות בארה"ב תומכות בהגבלה חמורה של יצוא הכלים המתקדמים של התעשייה לסין. היצרניות האמריקאיות התאגדו כדי לפעול במשותף מול הממשל האמריקאי, בפרט לנסות למצוא דרכים לייצא לסין מכונות שאינן בטכנולוגיות המתקדמות ביותר.
לצד זאת, מנסה הממשל האמריקאי לשכנע את "טוקיו אלקטרון" ו-ASML להחיל מגבלות דומות על מכירה לסין.
סין חותרת להצליח לייצר בעצמה גם את המכונות, אך ההערכה בתחום היא שייקח לה עוד שנים רבות להדביק את הטכנולוגיה המערבית.
|
קישורים
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש