בשנים האחרונות עלתה בעשרות אחוזים כמות המרשמים למשככי כאבים שמנפקות קופות החולים בישראל. מדובר באופיואידים כגון פרקוסט, אוקסיקונטין, אוקסיקודון ופנטניל, המשמשים חולים המחלימים מניתוח, נפגעי תאונות וכן חולי סרטן ומחלות אחרות הכרוכות בכאב מתמשך. לאחרונה התברר שחלק מן התרופות הללו מגיע בסופו של דבר לבני נוער, מה שמניע גל של התמכרויות שפוקד תיכונים במרכז הארץ ובפריפריה. בחלק מן המקרים נלקחות תרופות אלו מבן משפחה שזכאי להן או מארון התרופות, במקרים אחרים מלמדים בני נוער אחד את השני כיצד לתמרן את רופא המשפחה כדי שירשום להם מינונים גדלים של תרופות אלו. הדרך השלישית היא באמצעות סוחרים ברשת הטלגרם. כתבה העוסקת בכך פורסמה לאחרונה ב"שבעה ימים".
בארה"ב החל גל ההתמכרויות למשככי כאבים בשנת 1999, ומאז הוא גבה את חייהם של כחצי מיליון איש, מהם כ-100,000 רק בשנה האחרונה. אחת הסיבות המרכזיות לתופעה זו היא חוסר פיקוח נאות ובפרט היעדר מקור מרוכז ומעודכן של תיק החולה. מצב זה איפשר לחולים לעשות "שופינג" של מרשמים אצל רופאים שאינם מודעים למרשמים שהחולה כבר קיבל מרופאים אחרים. גורמים נוספים שהניעו בעבר את התופעה הם תמריצים והטעיות של כמה מן החברות המשווקות תרופות אלו.
בשנים האחרונות הגבירו הרשויות בארה"ב את הפיקוח על ניפוקם של משככי כאבים, ולמשך שנתיים נראה היה שמאמצים אלו נושאים פרי. ואולם, בשנת 2020 חל שם זינוק של 30% בתמותה הנובעת מנטילת מנת יתר של משככי כאבים.
במקרים רבים, מנת היתר הקטלנית היא למעשה מינון אותו צרך המכור בעבר, אלא שעתה הוא נוטל אותו לאחר ניסיון גמילה או הימנעות עקב מחסור, אל גוף שכבר עבר גמילה חלקית ואינו מורגל עוד בריכוז הגבוה של החומר. מתברר גם שחלק מן הצרכנים כלל אינו מודע לתחילת התהליך בו הם מצויים. שיטות פשוטות כגון תיעוד עצמי של השימוש היומי מאפשר להם לזהות את ההתדרדרות ולגדוע אותה באיבה.
|
קישורים
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש