 |
|
|
|
| חדשות • המערכת • שבת, 18/12/2021, 9:19 |
|
לפני כשנה חתמה חברת קצא"א - בעבר, "קו צינור אילת־אשקלון" וכיום "קו צינור אסיה־אירופה" - על הסכם לשינוע נפט מהאמירויות לים התיכון ומשם לאירופה. הסכם זה היה אמור להגדיל את כמות הנפט שהיא מזרימה משני מיליון טון בשנה לעשרות מיליונים, ואת מספר המיכליות משש ל-30.
פרט לתועלת הכלכלית שבכך, הסכם כזה נחשב למועיל אסטרטגית, בהיותו חיזוק לבריתות מדיניות. קצא"א נהנית ממידה גדולה יותר של חשאיות וחופש בקבלת החלטות לעומת חברות ממשלתיות אחרות, ומקובל כי משרד האוצר רואה בעין יפה את הגדלת הפעילות שלה.
ההסכם עורר ביקורת ציבורית עזה, בגלל החשש לתאונות. תאונה של מיכלית באילת עלולה לגרום נזק אדיר לשוניות האלמוגים הנדירות שבה. תאונה דומה באשקלון עלולה להשבית מתקני התפלה; ודליפה מהצינור עלולה לגרום לנזק כבד ביבשה, כפי שקרה ב-2014 בעברונה וב-2011 בנחל צין. יש לציין כי הצינור עובר באתרים רגישים מאוד מבחינה סביבתית ונופית, כמו מכתש רמון.
הארגונים "צלול", "אדם טבע ודין" והחברה להגנת הטבע עתרו לבג"צ בדרישה מהמדינה לבטל את ההסכם. תשובת המדינה הוגשה שלשום. לפיה, המדינה אינה מתכוונת לסגת מן ההסכם. מאידך, המדינה מדגישה את סמכויות המשרד להגנת הסביבה להגביל את קצא"א. המדיניות הנוכחית של המשרד היא "אפס סיכון נוסף", כלומר איסור להגדיל את הכמות המועברת כעת, ולפי המדינה סמכות זו נשארת גם לנוכח ההסכם. הארגונים העותרים טענו כי ההסכם כובל את ידי הממשלה, אך לפי תשובת המדינה אין זה כך.
צפריר רינת כותב ב"הארץ" כי עמדה זו מעוררת תקווה, ומשבח את השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, כמו גם את קודמתה גילה גמליאל, על התנגדותן הנחושה להסכם. הוא צופה התכתשות משפטית ורגולטורית נמשכת בין קצא"א למשרד. החשש שלו הוא מה יקרה כאשר תתחלף הממשלה, והשרה בפרט. גם במקרה זה לא צפוי שינוי, כי לשר אסור לסתור את עמדת גורמי המקצוע במשרדו, אך כמובן יש לו השפעה גדולה על התנהלותם.
|
קישורים
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש