בבחינת הבגרות האחרונה במקצוע "הבנה, הבעה ולשון", שנערכה ביום ה' שעבר, עסק כל חלקה הראשון של הבחינה ("הבנה והבעה", שמהווה מחצית מהציון), בשאלת השימוש בעברית שוויונית כלפי נשים וגברים.
הנבחנים התבקשו לקרוא שלושה מאמרים קצרים העוסקים בנושא, לענות על שאלות הנוגעות לתוכנם, ולכתוב סקירה באורך 100-200 מילים אודות העמדות השונות בסוגייה. המאמר הראשון שלל את הדרישה לשינוי השפה, והסתיים במשפט "כאשר יש צורך לכתוב כתיבה בהירה וממצה, אין מנוס מלכתוב בצורה העתיקה והמובנת: צורת הזכר, שהיא הצורה הלא־מסומנת." המאמר השני סינגר על הדרישה, ונכתב בו כי "אך טבעי שככל שיש יותר שוויון לנשים בפועל הוא יתבטא גם בשפה." המאמר השלישי, מאת ראשת המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית, הציג את הנימוקים לכאן ולכאן, ונכתב בו: "האם אפשר לנטרל את המין הדקדוקי בעברית? ... אני מסופקת. ... השינויים — אם יהיו — יצמחו מתוך דוברי/ות השפה." יצוין כי בחינת הבגרות עצמה פנתה אל הנבחנים בלשון זכר.
הבחירה בנושא לבחינה עוררה ביקורת וכעס. בעצומה מקוונת החתומה על ידי "מורים, מנהלים, תלמידים והורים מרחבי הארץ", נכתב: "נושא המגדר באופן רחב הינו נושא רגיש וטעון בשיח החברתי בישראל. כשאני ותלמידותיי קראנו את המאמרים שניתנו בבחינה, הופתענו לגלות בהם השקפת עולם שאינה מתאימה לנו כבתי ספר דתיים… טוב יעשה משרד החינוך, אם ישאיר נושאים שנויים במחלוקת מחוץ לבחינות הבגרות." מחברי העצומה הבהירו כי הם מצפים "להתנצלות ולשינוי המדיניות" מצד משרד החינוך, ואילו פורום הארגונים למען המשפחה דרש ממנכ"ל משרד החינוך לפטר את האחראים לבחינה.
משרד החינוך מסר כי "אם במסגרת הבדיקות יימצא כי היה קושי חריג בבחינה, אנו נדע לתת מענה כדי שהתלמידים לא ייפגעו".
|
קישורים
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש