לפני זמן לא רב קראתי במגזין מקוון החביב עלי במיוחד מאמר תחת הכותרת
"נאום ההגנה של היטלר". הדיון שהתפתח שם אינו מעניינו של המאמר הנוכחי, אך הועלתה בו שאלה על ייחודיות גנטית יהודית. אחד המשתתפים כתב שקיים סיכוי של %50 בלבד להעברת כרומוזום ה-X הנכון מאשה לצאצאיה, משום שבכל תא שלה יש שני כרומוזומי X. לכן היהדות, המועברת מאשה לצאצאיה, אינה ניתנת לזיהוי גנטי.
לא שאני מצדד בהבדלים ערכיים בין גזעים, אבל אם הועלתה כאן שאלה של זיהוי הגזע על פי סמנים גנטיים, יש דברים בגו.
הסיכוי של %50 שכרומוזום ה-X ה"נכון" יעבור לצאצא קיים רק במקרה של אשה שאחד מהכרומוזומים שלה הוא "נכון" והשני אינו "נכון". אם אנו דנים באוכלוסיה סגורה שבה במשך דורות רבים היו רק זיווגים פנימיים, הרי שכל צאצאיה של האשה יקבלו כרומוזומים דומים.
אבל כרומוזום X אינו מועמד מתאים כלל לסימון גנטי של תכונה המועברת דרך נשים בלבד. גבר הנושא את התכונה המסויימת על כרומוזום X יעביר אותה לכל בנותיו, ולהן אכן קיים סיכוי של %50 להעביר את התכונה לכל אחד מצאצאיהן. זו בהנחה שזוגתו של הגבר האמור אינה נושאת את התכונה (במקרה שלנו - אינה יהודיה).
דווקא קיימת דרך לזהות העברה של גן "יהודי". המטען הגנטי מצוי, כמעט כולו, בגרעין התא. שימו לב לשימוש במלה כמעט. קיימים אברונים תוך תאיים המשתכפלים בנפרד מהגרעין. אלה הם המיטוכונדריה והריבוזומים, כנראה שריד אבולוציוני עתיק מאד לאורגניזמים עצמאיים שעברו לצורת חיים סימביוטית בתוך תאים מורכבים. הם משתכפלים בנוזל התוך תאי, וכשהתא מתחלק - מחצית מהם ממלאת כל אחד מהתאים שנוצרו.
תא הזרע כולל, באופן כמעט בלעדי, מטען גנטי. תא הביצית, לעומתו, כולל הן מטען גנטי, והן נוזל תוך תאי רגיל. לכן אשה מעבירה את המיטוכונדריה שלה לכל צאצאיה, והגבר אינו מעביר אותם כלל. ממש כמו את היהדות.
הגבר מעביר לבניו בלבד את כרומוזומי Y, ואין מקור אחר זולתו.
אמור מעתה: היהדות היא גן מיטוכונדריאלי. הכהונה היא גן על כרומוזום Y.
מובן שכל נסיון לייחס לגזעי אדם תכונות נעלות או שפלות הוא הבל. תיאורטית - אין מניעה לכך שגזע כלשהו יהיה יותר חכם מגזעים אחרים, אך איננו יודעים בדיוק מהי חוכמה. היות והכושר שלנו לפתור בעיות הוא כנראה גדול מזה של האמבה, נראה שלא כל היצורים החיים נבראו שוים מבחינה זו. עם זאת - נראה שתכונה מורכבת כחוכמה תלויה במרכיבים גנטיים רבים מאד (שלא לדבר על מרכיבים סביבתיים). כדי שיתפתחו הבדלים משמעותיים בין בני גזעים שונים יש צורך בהפרדת הגזעים האלה למאות אלפי שנים. גזעי האדם הנוכחיים נוצרו לפני כעשרים עד שישים אלף שנה, ומידת הניידות התרבותית והפיזית שהתפתחה מותירה, לדעתי, עוד כאלף שנה לכל היותר לפני שייעלמו לחלוטין.
יצירת עור שחור היא עניין של מה בכך, ודי בהרף עין אבולוציוני כדי ליצור ריכוז מלנין שונה בעור או עצם עבה יותר בגולגולת, אבל חוכמה?
אין מנוס. המייחד את היהדות הוא התרבות ולא הגנטיקה. יתכן שניתן יהיה לזהות, גנטית, את היהודים המקוריים, צאצאיה החוקיים והאחרים של שרה אימנו, אך ככל שיהיה זה הישג מרשים, אין לו כל משמעות מבחינת חיפוש תכונות טובות או רעות אצל יהודים.
ולסיום - בעיה תיאו־ביולוגית:
מר אברהם כהן הוא כהן יהודי כשר ושומר מצוות. לו ולרעייתו שרה כהן יש ילדים יפים וחכמים כולם. אחד מהם, יצחק כהן, מתאהב - לא עלינו - בשיקסע, הנושאת את השם מרצדס בנץ, ולא בכדי. השניים נישאים ונולדים להם בנות ובנים לרוב, שכמובן אינם יהודים מהבחינה הגנטית האמורה או מהבחינה ההילכתית. אחד מהם, ג'ייקוב כהן־בנץ, נושא לאשה את בחירת לבו, יהודיה כשרה, מרים אזולאי. הבן הנולד, יהודי לכל דבר, הוא אהרון כהן־אזולאי.
והשאלה: האם אהרון כהן־אזולאי הוא אכן כהן כשר? מבחינה גנטית, הוא נושא את כרומוזום Y שעבר אליו בשרשרת רצופה מאבי־סבו, אברהם כהן, ואת הגנים המיטוכונדריאליים שומרי המצוות של אמו, יהודיה כשרה מדורי דורות. מאידך, אביו אינו יהודי כלל, למרות השם ג'ייקוב כהן־בנץ. ואם הוא אכן כהן, הלא באלפיים שנות גלות נולדו מיליוני ג'ייקובים. האם כאשר מי מהם יחווה זיווג יהודי כשר ייולד לו כהן?
|
קישורים
נאום ההגנה של היטלר - מאמרו של יוסי גורביץ
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש