בקרב כלכלנים מקובל כי ככל שיהיה יותר חופש להגירה לצרכי עבודה, כך יגדל העושר גם של המהגרים וגם של הקהילה הקולטת. החזון של הגירה חופשית לחלוטין נבלם בשל התנגדות של ציבורים במדינות העשירות - היעדים המבוקשים להגירת עבודה. להתנגדות יש שני ממדים עיקריים: הראשון הוא חשש מאובדן זהות תרבותית וקהילתית, ובפרט פשיעה של מהגרים, או הבדלים ערכיים. השני הוא כלכלי: הרווח לקהילה הקולטת אינו מתפלג באופן שוויוני. מעסיקים גדולים מרוויחים הרבה, קהילות דינמיות מבחינה כלכלית (למשל אלו שבהן פעילות חברות הייטק) מרוויחות הרבה; מאידך, אנשים באזורים כפריים, שכלכלתם מסורתית, כמעט אינם מרוויחים כלל, וייתכן שאף מפסידים מכך שעוגת משאבי המדינה מתחלקת על יותר אנשים.
ההצעה של וייל ופוזנר היא שהגירת עבודה תותר על בסיס של הזמנה אישית: אזרח של המדינה הקולטת יוכל לארח מהגר אחד, שאותו הוא יזמין אישית, יהיה ערב לו, ויחויב לדאוג לו לקורת גג וביטוח רפואי. בתמורה, המהגר ייתן למארח חלק מהכנסתו. חברות מסחריות יציעו מן הסתם שירותי "שידוך", אך הקשר בין המארח למהגר יהיה אישי וישיר.
חוקי שכר מינימום לא יחולו על מהגרים, אך יתר חוקי ההגנה על עובדים כן. במקרה שהמהגר מנתק קשר עם המארח, או מורשע בעבירה קשה מספיק, הוא צפוי לגירוש, והמארח לקנס. מאידך, גם המהגר וגם המארח יכולים בכל עת להפסיק את ההתקשרות, והמהגר יחזור לארץ מוצאו.
הקשר האישי בין המארח למהגר אמור לשפר את היחסים בין הקהילה המארחת למהגרים. העובדה שאפשרות האירוח תהיה פתוחה לכל אזרח, משמעה שקהילות כפריות ועניות יוכלו גם הן להנות מפירות ההגירה. כך, למשל, תעשיות שעזבו את המדינות העשירות בגלל יוקר כוח העבודה יוכלו לחזור, כשהם ניזונות מכוח עבודה זול של מהגרים אבל מספקות גם תעסוקה למקומיים במשכורות גבוהות יותר.
הסכנה הגדולה ביותר שאליה מתייחסים המחברים היא שהתלות של המהגר במארח תפתח פתח לניצול והתעמרות של המארח במהגר. האפשרות החוקית של המהגר לעזוב, כמו גם החלת חוקי ההגנה על עובדים, היא תשובה חלקית בלבד; לעתים קרובות התלות הכלכלית תהיה נואשת. לדעתם מדובר בכל זאת בשיפור לעומת המצב הנוכחי, שבו מהגרים בלתי חוקיים חשופים להתעמרות באופן חריף עוד יותר. מעבר לזה, הם מציינים, ככל שירבו הצעות האירוח כך תגבר התחרות על מהגרים פוטנציאליים, והכוח שלהם יגדל.
אין בפרק התייחסות לסוגיה של מהגרי עבודה שמקימים משפחה בארץ המארחת.
|
קישורים
תקציב הצבעות - דיון על הפרק השני
|