 |
הבאז סביב נטע ברזילי, מתמודדת "הכוכב הבא לאירוויזיון", מסמן אותה כמי שעשויה להכניס את ישראל לחמישייה הראשונה בגמר האירוויזיון. האם היא הבחירה הנכונה כאשר מולה מתמודדים ווקליסטים חזקים, כמו חן אהרוני ויונתן מרגי, העשויים אף הם להביא את ישראל למקום גבוה?
|
|
| מוזיקה • גד נרדים • יום ג', 30/1/2018, 21:29 |
|
 |
|
"עונת הקדמים", כך בפי חובבי האירוויזיון, היא תקופת החודשים ינואר, פברואר ומרץ, שבהם מדי שנה המדינות המשתתפות בוחרות את הנציג שלהן לתחרות הגדולה שתיערך במאי. המונח נשען על שיטת הבחירה המסורתית "קדם אירוויזיון", אף שבשנים האחרונות מדינות רבות זונחות את הקדם המסורתי ומשתמשות בפורמטים אחרים לבחירת הנציג לתחרות.
כמו מדינות רבות המשתתפות באירוויזיון, גם ישראל בשנים האחרונות אינה בוחרת את נציגיה דרך תחרות קדם האירוויזיון המסורתית, ומזה שלוש שנים הנציג של ישראל נבחר בתכנית הריאליטי "הכוכב הבא לאירוויזיון" בהנחיית אסי עזר ורותם סלע. הפורמט מוכיח את עצמו מבחינת הישגיה של ישראל: בשנת 2015 נבחר נדב גדג', שהביא את ישראל למקום התשיעי בגמר; חובי סטאר שנבחר בשנת 2016 ואמרי זיו שנבחר בשנת 2017 אמנם לא הביאו את ישראל לעשירייה הראשונה, אך הצליחו להעפיל לגמר, הישג בלתי מבוטל.
לופר – נעים להכיר
"הכוכב הבא לאירוויזיון" השנה מצוי בשלבים מתקדמים, וכבר אפשר לסמן מספר מועמדים מובילים. בין אלה בולטת במיוחד המתמודדת נטע ברזילי, שכבשה את הקהל עם הלוּפֶּר שלה. הלופר הוא מכשיר אלקטרוני המקליט קטע מוזיקלי ומשמיע אותו מיד בחזרה שוב ושוב (ב"לופ"). לופרים מתקדמים יכולים לדגום מספר ערוצים ולהוסיף להם אפקטים קוליים.
לכאורה, הלופר הוא בסך הכול מכשיר עזר מוזיקלי, אולם כאשר מוזיקאית מוכשרת כמו ברזילי משתמשת בו, התוצאה היא הרבה מעבר לכך. בקולה העוצמתי ובכישרונה המוזיקלי, ברזילי יוצרת בעזרת הלופר הרמוניות המותירות את המאזין פעור פה. ללא פלייבק, הכול בביצוע חי, היא משלבת קטעי שירה שלה זה בזה, מוסיפה באסים ואפילו ביטבוקס. ללא כלי נגינה, ללא זמרי ליווי, הכול בוקע מגרונה על הבמה בזמן אמת, והיא מתמרנת את הרצועות הקוליות בתזמון מדויק ובהרמוניה מופתית. מלבד זאת לברזילי הופעה בולטת ומרשימה. מהסיבות האלה נטע ברזילי היא בחירה לא רק טובה, אלא גם מיוחדת.
אפקט סלבדור
הבחירה בנציג מיוחד צפויה להיות מנת חלקן של לא מעט מדינות השנה, לאור זכייתו של סלבדור סוברל, נציג פורטוגל, בשנה שעברה עם השיר "Amar pelos dois", שבהרבה מובנים מנוגד לתפיסה המקובלת של שיר מנצח. השיר, שנכתב על־ידי לואיזה סוברל, אחותו של סלבדור, הוא ואלס איטי במשקל שלושה רבעים, להבדיל מהמשקל המרובע המאפיין את כל הזוכים החל משנת 1997. לשיר יש "טעם של פעם" – הוא מושפע מהזמרים האמריקאים של שנות העשרים ויש בו נגיעות של בוסה נובה, כפי שהעיד סלבדור בריאיון ל-ESCBubble. המלודיה אינה קליטה ומתאפיינת בקפיצות חדות בין צלילים גבוהים לנמוכים.
סלבדור סוברל על בימת האירוויזיון בקייב (צילום: אנדרס פוטינג)
לא רק המאפיינים המוזיקליים מייחדים את השיר שזכה בשנה שעברה, אלא גם השפה. השיר כולו בפורטוגזית – אף לא מילה אחת באנגלית. מאז ביטול חוק השפה בשנת 1999, רוב השירים המשתתפים בתחרות הם באנגלית או מכילים קטעים באנגלית, ולעומתם השירים שהם מתחילתם ועד סופם בשפה אחרת בדרך כלל אינם זוכים. עשור עבר מאז ששיר שכולו בשפה שאינה אנגלית ניצח בתחרות, עד שסלבדור סוברל עשה זאת שוב בשנה שעברה בפורטוגזית. מילות השיר אינן קלישאתיות, ומבטאות רגש עמוק האופייני לסגנון ה"פאדו" שהתפתח בפורטוגל. ההופעה הייתה מינימליסטית, ללא זמרי ליווי, ללא רקדנים וללא אפקטים.
אם אכן תיבחר ברזילי לייצג את ישראל באירוויזיון, טוב יהיה אם יידעו להדגיש את הייחודיות שלה על־ידי כך שיקפידו על הופעה מינימליסטית: נטע והלופר וזהו – ללא מלווים, ללא רקדנים. באשר לשפה, אין חשיבות גדולה אם תשיר באנגלית או בעברית, מאחר שהמוזיקה של ברזילי היא שפה ייחודית בפני עצמה.
כבר לא ילדונת
ברזילי אמנם נראית צעירה אך כבר יש לה ניסיון עשיר מהשירות הצבאי ומהופעות רבות בבארים. מאז השחרור, כך היא סיפרה ל-mako, היא מנהלת ערבי בלוז ונגנים ומופיעה עם להקות בבארים, שם היא שרה בג'אמים ומאלתרת, עם הלופר ובלעדיו. הודות לניסיונה היא יודעת איך הכול צריך להישמע ומכאן ההצלחה המופלאה שלה לשלב הרמוניות בלופר, שגם בו היא שולטת ביד רמה. בנוסף ליכולותיה המוזיקליות, ברזילי יודעת להתראיין, וגם לעניין זה יש משקל מסוים בתחרות.
חוקי הפורמט עשויים להקשות
הדברים לעיל אמורים בהנחה שמותר להופיע על בימת האירוויזיון עם לופר, הנחה שאיננה מובנת מאליה כלל ועיקר. חוקי התחרות אינם מתייחסים לכך באופן מפורש. לפי החוקים, על האמנים לשיר חי על הבמה, מלווים בהקלטת אודיו שאינה מכילה קול אנושי מכל סוג שהוא או חיקויים של קול אנושי שמטרתם להחליף את קולם של המתמודדים שעל הבמה או לתמוך בו.
נראה כי השמעת הקול המוקלט בלופר אסורה אם כן על־פי הכלל היבש, אך עם זאת אין בכלל התייחסות לכך שהקול המושמע מהלופר מוקלט על הבמה בזמן אמת, ולא הוקלט מראש. יתר על כן אם הקול עובר בלופר עיוות (דיסטורשן) ואינו נשמע אנושי, אין כאן הפרה של החוקים. יש באירוויזיון תקדים להשמעת הקלטה של קול מסונתז שאינו נשמע לגמרי אנושי, ובשל כך אושר השימוש בהקלטה כזו על הבמה בשיר של נורווגיה בשנה שעברה.
למרות הציפיות הגבוהות קשה להעריך האם ברזילי תיבחר לייצג את ישראל והאם השימוש בלופר יוּתַר. מולה עומדים מתמודדים ישראלים חזקים נוספים, ביניהם בולטים חן אהרוני ויונתן מרגי, אשר מפגינים יכולות ווקליות יוצאות דופן. כל אחד מהם, אהרוני ומרגי, עשוי להיבחר לייצג את ישראל, ואם כך יקרה זאת תהיה בחירה טובה מאוד שעשויה להכניס את ישראל לגמר. מהבחינה הזאת ישראל במצב טוב מאוד כאשר על המקום הראשון ב"כוכב הבא לאירוויזיון" מתמודדים מספר כישרונות גדולים כאלה. עם זאת לאור המגמה המסתמנת לחפש ייחודיות, נטע ברזילי יכולה לא רק להביא את ישראל לגמר, אלא גם להכניס את ישראל לחמישייה הראשונה.
|
קישורים
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש