לאחר הידלדלות שהביאה את שכבת האוזון לשפל בשנת 2000, החלה שכבת המגן של כדור־הארץ מפני עודפי קרינה אולטרה־סגולית להתעבות בקצב מהיר. החור שמעל אנטארקטיקה למשל, כבר התכווץ בשטח השווה לגודלה של הודו. זאת על־פי מחקר שערכו צוותים בבריטניה ובארה"ב, שמתפרסם החודש במגזין Science.
עודפי הקרינה שאותם חוסם האוזון גורמים לסרטן העור ולפגיעה בחיות הבר ובחקלאות. לפי הערכות, קיומה של שכבת האוזון גם אפשר את התפשטות החיים מן האוקיינוסים אל היבשה לפני כחצי מיליארד שנה, בכך שחסם את קרינה שאינה רק מסרטנת, אלא גם מפרקת חומרי בניין בעולם החי.
תהליך ההשתקמות מיוחס לירידה חדה בשימוש האנושי ב-CFC, פחמן ארבע כלורי וחומרים נוספים המשמשים לצורך קירור, דחף בתרסיסים, כיבוי שרפות והדברת מזיקים. תהליך זה החל בעקבות הסכם מונטריאול בשנת 1987, שנחתם על־ידי כמעט כל מדינות העולם. להסכם הצטרפה גם ישראל, למרות פגיעתו הקשה בתעשיית הברום שלה ששיגשגה עד אז. מן המחקר עולה שהשתקמות שכבת האוזון מתקדמת בקצב מהיר משנצפה, ועל־פי התחזיות צפוי החור מעל אנטארטיקה להעלם כליל עד שנת 2050.
פרוטוקול מונטריאול היה ההסכם העולמי המקיף הראשון בתחום איכות הסביבה. הוא הביא לשינוי בהתנהלות האנושית וכלל פיצויים ותמיכה למדינות שנפגעו ממנו במיוחד. התקווה היא שהצלחתו מבשרת טובות גם באשר לקיומו של הסכם קיוטו, העוסק בצמצום פליטת גזי חממה. אלא שבניגוד למקרה האוזון, השינויים בפעילות האנושית הנדרשים לצורך בלימת ההתחממות הגלובלית מקיפים יותר, ופגיעתם בצמיחה הכלכלית בטווח הקרוב משמעותית בהרבה. נראה שלעת עתה העמידה בתנאי ההסכם שנחתם בשנת 1997 הינה חלקית. במקביל, לא ניכרת האטה בקצב ההתחממות הגלובלית.
|
קישורים
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש