הסכם ההבנות לקראת המיזוג הצפוי של IOL ו־וואלה מהווה נקודת התייחסות נוחה למבט נוקב על מצבו של שוק ההיי־טק המקומי והעולמי, ועל סוף תקופת הדוט־קומים בכלל.
כדי להבין מדוע הסכם זה כה חשוב, יש לחזור בזמן: ישראל, שנת 1999, הנפקת מיראביליס. עמישראל קם בבוקר ועומד משתאה מול ההצלחה המסחררת של החברה שפיתחה את תוכנת ICQ ונמכרה ל-AOL ב-480 מיליון דולרים. מושג חדש נכנס לתודעה: הכלכלה החדשה - כלכלה שבה אין חשיבות לרווחים ולדו"חות כספיים של השנה, אלא רק לאפשרויות צמיחה ותחזיות לרווחים עתידיים. הנאסד"ק עלה כמטורף והבורסה הישראלית עקבה אחריו; חברות סטארט־אפ מומנו במיליוני שקלים של כסף חם שזרם מתוך קרנות הון הסיכון, בהן השקיע הציבור כאחוז אמוק; מושגים כמו פורטל, וורטיקליות, WAP ו-ASP התגלגלו על כל לשון של כל עקרת בית; מדורי הדרושים בתחום ההיי־טק התנפחו והגיעו לשיא של שלושה(!) מדורים; חברת סיוון החלה בקמפיין של: "למה לך לימודים לתואר? למד שלושה חודשים אצלנו ופתח סטארט־אפ!" הייתה תחושה של שינוי מרענן - של משהו חדש שעומד לקרות לנו. אחד ממנכ"לי הסטארט־אפ החדשים ביטא את ההרגשה הכללית בצורה הציורית ביותר: "מי שלא הקים סטארט־אפ בשנות ה 2000 - כאילו לא עשה סקס בשנות השישים."
אז מה קרה?
מאות ואלפי חברות בארץ ובחו"ל פעלו, בעצם, ללא רווח - מקור המחיה העיקרי והמוצהר שלהם היה כספי המשקיעים, והיה ברור למדי שאלה יפסיקו להגיע. מתישהו. מיראביליס עלתה ל-AOL 480 מיליון דולרים, אבל עדיין לא רשמה הכנסה של סנט אחד; חברת קומבינה גייסה הון בהיקף של עשרים מיליון שקלים(!) ללא רישום של שקל אחד בצד החיובי של דו"ח הרווח וההפסד; וחברת 'תפוז' גייסה הון לפי שווי של חמישים מיליון שקל...
הסיכה שפוצצה את הבועה היה פסק הדין כנגד חברת מייקרוסופט. כמו בהרבה מקרי בועות קלאסיים, קל להצביע על הגורמים להתנפחות הבועה, אבל קשה להצביע על הגורמים להתפוצצותה. בכל מקרה - מרגע שפסק השפוט פנפילד את דינו (ב-23/4/2000) החלו מדדי מניות הטכנולוגיה לרדת באופן חד ביותר, תוך שהן גורמות לירידה כללית במניות החברות והפסקה של כמעט כל ההנפקות החדשות.
ההשלכות של התמוטטות הנאסד"ק היו הרות אסון, ותוצאותיה טרם התבררו עד תום. הסופה עדיין נמשכת, אבל עידן הדוט־קום עבר. נכרת מטה לחמן העיקרי של החברות הללו: המשקיעים הפתאים, שהעדיפו להשקיע את כספם ב'תחזיות צמיחה'. המשקיעים של היום מתרכזים ברווחים אמיתיים, קשים, על השולחן, ועדיף במזומן. עקב כך, חברות התוכן, שנהנו מקו אשראי נוח ומהיר שהעניק להן השוק, נאלצו באבחת חרב להתחיל לתפקד כחברות עצמאיות, חברות של הכלכלה הישנה, ללא סיכוי לקבלת מזומנים ללא הצגת רווחים ממשיים.
בהודעה על המיזוג הצפוי, וואלה מודיעה, בעצם, שאין לה יכולת לתפקד כחברה עצמאית - שמודל ההכנסות שלה נכשל. מנהלי החברה ובעלי המניות (בעיקר האחרונים) מקווים שהמיזוג הצפוי עם IOL יוכל לחתוך את קצב שריפת המזומנים, אך אני סקפטי - שתי החברות מפסידות, ויצטרכו להגדיל את ההכנסות שלהן בצורה כלשהי. לא בעוד שנה, לא בעוד חמש שנים: עכשיו ומייד. לכך, הסיכוי נראה קלוש למדי.
מצבן של שאר חברות התוכן הישראליות דומה. אין ולו אחת שמרוויחה, כולן שורפות מזומנים בקצבים שונים, ושוב - ללא מודל הכנסות עובד. האימפקט על השוק מורגש רק עכשיו: אם תעלעלו במודעות הדרושים בהיי־טק ותנסו לחפש עבודה בתור מעצבי אתרים (תחשבו על עצמכם כעל בוגרים טריים של 'סיוון', למשל) תגלו שההיצע דל עד לא קיים. למען האמת, המצב כל כך קשה שמודעות הדרושים (או יותר נכון, המודעה היחידה שהצלחתי לאתר במדורי סוף השבוע האחרונים) של הווב־מאסטרס/תכנתי HTML או JAVASCRIPT, עברו, רחמנא ליצלן, למדור הדרושים הרגיל.
המצב רק יכול להתדרדר, אנליסטים בחו"ל מצביעים על התדרדרות במצב חברות האפליקציות (שהרי אתרי תוכן רבים היו לקוחות של האפליקציות הללו), ועל ירידה ברווחים הצפויים של חברות התשתית (שהרי אם אין דרישה כל כך גבוהה לתוכן, אין גם דרישה לרוחב פס אדיר כל כך).
למזלנו הטוב, כלכלת ישראל עדיין לא הפכה להיות כלכלת היי־טק מושלמת. רוב מקומות העבודה עדיין שייכים לכלכלה 'הישנה'. התוספת של חברות הסטארט־אפ אמנם גבוהה יחסית (כשלושה אחוזים מהתוצר), אך התוספת הזו מתחלקת בין מעטים יחסית.
איני חושב שהאימפקט על שוק העבודה יהיה דרמטי מאד, אך ברור לכל כי עידן 'Start Here - Start Up' נגמר. אמנם הביקוש גבוה ותנאי השכר המעולים למהנדסים יימשכו, לפחות במשך השנים הקרובות - אין להכחיש שהעולם הופך לטכנולוגי יותר ויש חברות היי־טק רווחיות רבות, שדו"חות הרווח וההפסד שלהן חיוביים - אבל אם בניתם על קריירה של מעצב אתר או סטארט־אפיסט, הייתי ממליץ על שינוי קריירה.
|
קישורים
שווי שוק - טורו היומי של גיא רולניק, נביא הזעם של הסטארט־אפ
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש