במאמר שהתפרסם השנה במגזין המקוון "Tablet" ותורגם לעברית באתר "מידה", מבקר הפובליציסט האמריקאי ג'יימס קירצ'יק את סדר העדיפויות של חלקים בחוגים הליברליים במערב, ובארה"ב במיוחד ואת תוקפנותם כלפי החורגים מכך.
הוא פותח במקרה בו השחקנית פטרישיה ארקט, שזכתה באוסקר שחקנית המשנה בטקס האוסקר האחרון, הפכה ליעד למתקפה תקשורתית ורשתית נרחבת תוך הצגתה כגזענית וכאנטי־להט"בית. האות למתקפה ניתן כאשר ארקט, שאגב עוסקת בפעילות הומניטרית בתחומים שונים מאז שנות ה-90, אמרה בנאום התודה על קבלת הפרס: "הגיע הזמן שכל הנשים באמריקה וכל הגברים שאוהבים נשים, כל ההומוסקסואלים וכל הצבעוניים שלמענם לחמנו עד היום, כולם יילחמו עכשיו למעננו", בהתייחס למאבקן של נשים בארה"ב למען שכר שווה.
בשנים האחרונות רבו מתקפות של הוקעה אישית ("שיימינג") אשר יצאו מתוך חוגים ליברליים ומשם גם אל ציבור הרחב באמצעות כלי התקשורת ורשת האינטרנט. לרוב מכוונות מתקפות אלו כלפי פעילים ליברליים ועיתונאים כאשר נדמה שאלו חורגים מסידרי העדיפויות המקובלים באותו הזמן בקרב קבוצות אלו.
דן סבג', עיתונאי הומוסקסואל משפיע שהסביר בהרצאה באוניברסיטת שיקגו מדוע הוא הפסיק להשתמש במילה "Tranny", הוקע לאחר מכן על עצם אזכורה של המילה. קבוצת פעילים פרסמה עצומה נגדו וכנגד האוניברסיטה, בתביעה שהם יתנצלו, תוך הצגתו כטרנספובי.
בבריטניה, פעיל להט"ב מרכזי בשם פיטר טאצ'ל הוקע בשל ביקורתו על קמפיין באוניברסיטת קמבריג' למען החרמת הסופרת הפמיניסטית ג'רמיין גריר, לאחר שזו מתחה ביקורת על תנועות הטרנסג'נדרים. לאחרונה ביטלה אוניברסיטת ברנדייס את הזמנתה של הפעילה הפמיניסטית המוסלמית לשעבר אייאן חירסי עלי, לאחר שהוצגה על־ידי פעילים ליברליים כאנטי־מוסלמית ואנטי־פמיניסטית.
לעיתים די בעצם ההתייחסות לקיומה של חוסר סובלנות ליברלית כדי להצית מתקפה נרחבת על הדובר, כפי שחוו הכותבים הליברליים ג'ונתן צ'ייט ומישל גולברג שביקרו את התופעה הזו. "הם מעלים אותם על המוקד וגוזרים דממת פחד על כל אדם תבוני שאינו חמוש ב- 100,000 עוקבי טוויטר זועמים" כותב קירצ'יק.
קירצ'יק מתאר מעין היררכית קורבנוּת וחסינות הנקבעת מעת לעת בקהילות הליברליות. כך למשל מדורגת האישה מעל הגבר, השחור מעל ללבן ונכון להיום, ההומוסקסואל מתחת לטרנסג'נדר. מעל לכל אלו ניצב המוסלמי ואילו היהודי חותם את הרשימה. על־פי תיאוריו של קירצ'יק, מתקפת הוקעה עשויה להתרחש כאשר אדם המדורג במורד הרשימה (לדוגמא: גבר לבן) מבקר את הנמצאים מעליו (לדוגמא: הומוסקסואל). אם הדובר הוא ליברל בעצמו, אזי המתקפה עשויה להתפרץ אם תשתמע מדבריו ביקורת על הניצבים במרום הרשימה (לדוגמא: מוסלמים), בשל יחסם אל המדורגים בה נמוך מהם (לדוגמא: נשים). ארקט אף הלכה רחוק יותר כשדרשה התגייסות למען האשה האמריקאית מאת קבוצות המדורגות מעליה.
בישראל שם בסוף השבוע קץ לחייו אריאל רוניס. רוניס, שעסק שנים רבות בקידום מיעוטים בישראל, החל לאחרונה לנהל את רשות ההגירה והאוכלוסין בתל אביב. בשבוע שכבר, כאשר הפנה רוניס מבקשת שירות שסירבה לחכות לתורה אל התור המיועד לאמהות, היא התרגזה והאשימה אותו בגזענות. בדף הפייסבוק שלה, היא הוקיעה אותו כגזען בפוסט שזכה למעל 6000 שיתופים. מאמר שנכתב בנושא הופיע תוך זמן קצר באתר Amazon. רוניס אף זכה לשיחת טלפון בנושא מן המשרד לפניות הציבור, ורואיין בתוכניתו של רפי רשף שם הוא ניסה להגן על שמו הטוב.
|
קישורים
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש