ישיבת ממשלה השבוע שעסקה בהשכלה הגבוהה הגיעה בדרך אגב לדבר על חינוך מקצועי בבתי הספר, כאשר בנימין נתניהו רמז לאהדה לחינוך מקצועי. בתגובה אמר לו סילבן שלום "שהבן שלך יהיה פחח".
ברקע הדברים, פיילוט שמתכנן משרד החינוך בשיתוף התאחדות התעשיינים (לפי כתבה של סמי פרץ) למרכזי הכשרה מקצועית שבהם ילמדו נערים בשעות הבוקר ומבוגרים אחרי הצהריים. אלו יכללו לימודי מלונאות (בערד) וחקלאות (באזור פרדס חנה).
פרץ מציין בכתבתו את הטראומה שהשאיר מוסד בתי הספר המקצועיים בין שנות השישים לשנות השמונים – הופנו אליהם בעיקר מזרחיים ובעיקר מהפריפריה, ונתקבעה להם תדמית של מקומות שמכשירים חוטבי עצים ושואבי מים, שאין להם יכולת לחינוך עיוני ולימודים אקדמיים.
טלי חרותי־סובר, בטור "חייבים להשתחרר מתסביך הפחח", תומכת בחינוך המקצועי. "אחת המטלות החשובות ביותר העומדות היום מול ממשלת ישראל... היא השקעה בתעשייה מקומית מסורתית אך מתוחכמת. בעוד מגבות ערד המיושן ייסגר, צריכים לקום עוד עשרות ישקרים... נדרשים בעלי מקצוע מעולים – חשמלאים, כרסמים, חווטים ושאר מקצועות נדרשים מאוד שהשוק צמא להם, אבל אם תשאלו כל בעל מפעל, הוא יגיד לכם שהם פשוט לא קיימים." היא מציינת כי מדובר בעבודות מכניסות, שאינן בהכרח עבודות כפיים.
לעומתה מוטי בסוק, שלדבריו לימד בבתי ספר מקצועיים במשך כמה שנים, טוען שהם מיותרים. הוא מתאר כיצד היכולת של ההורים להתעקש, ולמצוא דרך לדבר עם מנהלי בתי הספר, קובעת מי ילכו לבתי ספר עיוניים ומי למקצועיים, ואפילו בתוך המקצועיים – מי ילך למגמות היוקרתיות יותר, המכשירות למקצוע מכניס יותר. "החלוקה למגמות נעשתה בסוף כיתה ט'... לא פעם ולא פעמיים קרה שתלמידים מצטיינים בשכבה נשלחו למגמה הלא יוקרתית, וכשאני ומורים אחרים תמהו בקול רם השיב מנהל בית הספר: "צריך לחזק את המגמה". מיותר לציין שהמנהל ידע כי ההורים של אותו תלמיד לא יטרידו אותו. ולהפך – ילדים להורים חזקים אשכנזים, שהישגיהם היו ירודים יותר, הגיעו למגמות היוקרתיות." הוא מציין כי מנסיונו, רק מעטים מבוגרי בית הספר המשיכו אחרי הצבא במקצוע שאותו למדו.
|
קישורים
מוטי בסוק נגד בתי הספר המקצועיים (TheMarker)
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש