רשות ניירות ערך הקימה "ועדה לקידום השקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המו"פ", וזו הגישה בתחילת החודש דו"ח ביניים. בין המלצותיו של דו"ח זה – חקיקה להסדרת מימון המונים (crowd funding) של חברות הזנק בתחום ההייטק.
תחום מימון ההמונים - גיוס כספים מאנשים פרטיים, לרוב בסכומים קטנים יחסית מכל משקיע - מתרחב במהירות בעולם ובישראל. בישראל הוא משמש בינתיים בעיקר לפרויקטים בתחום היצירה האמנותית (מוזיקה, ספרים) וכן משחקים ואתרי אינטרנט. המשקיעים עושים זאת שלא למטרות רווח, ומקבלים לרוב תמורה בדמות מזכרת, אזכור רשמי, או מגוון טובות הנאה לא כספיות אחרות.
בעולם קיים גם מימון המונים למטרת רווח, שבו המשקיעים מקבלים מניות במיזם. בישראל עד כה החוק לא איפשר זאת – אסור לחברות לגייס הון מיותר מ-35 משקיעים. הועדה של הרשות לניירות ערך מבקשת להסדיר את התחום ולאפשר גיוס הון בדרך זו.
הנימוקים לצורך בהסדרה הם למנוע ממשקיעים להפסיד כסף רב מדי, לאור העובדה שלמשקיעים לא מקצועיים קשה להעריך את הסיכונים והסיכויים, והם אינם יכולים לנהל משא ומתן עם היזמים על תנאי ההשקעה. קיים אף חשש מהונאות - יזמים שיגייסו הון ללא כל כוונה לפתח מוצר, ויעלמו עם הכסף.
על כן מציעה הועדה כמה הגבלות: חברה תוכל לגייס עד 2 מיליון שקל בשנה. משקיע יוכל להשקיע עד 10,000 שקל בהשקעה בודדת ועד 20,000 שקל בשנה; לבעלי הכנסה שנתית מעל 750,000 שקל תקרת ההשקעה תהיה גבוהה יותר. החברה המגייסת תידרש להציג למשקיעים דו"חות, תוכנית עסקית, ופרטים על הגיוס. המלצות אלו מבוססות על חוק ה-JOBS בארה"ב, שנחקק לפני כשנה למטרות דומות. אך בארה"ב תקרת הגיוס לחברה גבוהה יותר, מיליון דולר בשנה, וגם תקרות ההשקעה למשקיע שונות מבישראל.
הועדה ממליצה על שני תנאים נוספים, שאינם קיימים בארה"ב, להגנה על משקיעים: האחד הוא אישור של המדען הראשי להיתכנות טכנולוגית ובעלות על המוצר. השני הוא שבכל גיוס, לצד מימון ההמונים, לפחות 10% מסכום הגיוס יושקעו על־ידי משקיע מקצועי (אנג'ל).
לפני כשנה הגיש ח"כ אבישי ברוורמן הצעת חוק ברוח דומה, שעדיין לא הגיעה לקריאה טרומית. בתגובה לדו"ח החדש אמר ברוורמן כי מדובר בהתקדמות חיובית. אך הוא מעדיף שהיוזמה לא תוגבל דווקא להייטק, אלא לכל סוגי העסקים.
|
קישורים
דו"ח ביניים של הועדה ברשות לניירות ערך
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש