|
רן שפיגלר על האוצר העתידי שמתחבא בעתידם של אנשי מעמד הביניים הנאנקים, אוצר שממנו כולם מעדיפים להתעלם, ומסיבות מובנות
|
|
חברה וכלכלה • המערכת • יום ה', 9/5/2013, 8:50 |
|
בצד התלונות השכיחות על יוקר המחיה בישראל, נפוצה הדעה כי זוגות צעירים ממעמד הביניים בישראל נוטים לחיות "מעבר ליכולתם" – נמצאים במשיכת יתר, נוטלים הלוואות, ולא חוסכים מספיק לפנסיה. הטוענים כך מסבירים זאת במנגנונים חברתיים ופסיכולוגיים שונים, שגורמים להתנהגות לא רציונלית – השקעת יתר בהווה שתביא למצוקה בעתיד.
רן שפיגלר, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת תל־אביב, מבקש בטור ב"הארץ" להצביע על גורם שנוטים להתעלם ממנו בדיונים אלו. כידוע, מחיר הנדל"ן בישראל גבוה מאוד ביחס לשכר, בהשוואה לרוב מדינות המערב. מצד אחד, יוקר הנדל"ן מרע דרמטית את מצבם של אותם זוגות צעירים ומקשה עליהם להגיע לאיזון כלכלי, וזה ידוע לכל. מצד שני, לרבים מאנשי מעמד הביניים הורים שיש בבעלותם נדל"ן. ההורים קנו את הנדל"ן בתקופה שהיה זול יותר, וילדיהם צפויים יום אחד לרשת אותו, ולשפר דרמטית את מצבם הכלכלי.
אם לוקחים זאת בחשבון, כותב שפיגלר, "צריכת היתר" היא אולי דווקא סבירה ורציונלית. הבעיה היא שלרוב לא לוקחים זאת בחשבון באופן מודע ומושכל, ואפשר להבין זאת: המחשבה על מות ההורים, ועוד על תועלת שצפויה לנו מכך, קשה ואף בלתי נסבלת. גם מבחינות מעשיות יותר קשה להביא בחשבון את הגורם הזה, כיוון שכרוכה בו אי־ודאות רבה: לא ידוע מתי הוא יתממש, האם ההורים יזדקקו להוצאות סיעודיות בזקנתם שיבואו על חשבון אותם נכסים, והאם לא תתגלענה בעיות בירושה.
לרוב אותו "אוצר" נופל על הזוג הצעיר־לשעבר לאחר שכבר ממילא התבסס יותר, ילדיו גדלו ולחץ ההוצאות ירד. שפיגלר מעלה את האפשרות, עם זאת, שאותו אוצר עתידי כן משפיע לפעמים גם בשלב המוקדם והלחוץ, באופן לא מודע, בהחלטות צריכה חד־פעמיות וגדולות. ואז שוב מדובר בשיקול לא מחושב.
"הטרגי־קומדיה של מעמד הביניים הגבוה בישראל", מסכם שפיגלר, "היא אם כך חוסר איזון קיצוני בתזרים ההכנסות וההוצאות על פני מסלול החיים, שנובע מהיוקר העצום של נדל”ן ומהאי־שוויון בבעלות עליו. חוסר איזון זה מציב בפני משקי הבית אתגרי תכנון שמתאימים פחות לבני אנוש ויותר לרובוטים אקטואריים. מדברים בישראל הרבה על בעיית הכלכלה השחורה. הגיע הזמן לדבר גם על בעיית הכלכלה המקאברית: חוסר האפשרות לנהל תחשיב רציונלי של צריכה וחיסכון מבלי להכניס את מות ההורים שלך לגיליון האקסל."
אולם שפיגלר מודה שאין לו פתרון מקיף, פרט להורדת מחירי הדיור, וכידוע הוא אינו היחיד המבקש זאת.
|
קישורים
|
|
|