 |
|
האוניברסיטה העברית אוסרת על הסטודנטים לנהל פעילות פוליטית בתחומי הקמפוס. הסטודנטים דווקא בסדר עם זה. בתווך, התאים הפוליטיים באגודת הסטודנטים נראים די מיואשים.
|
|
| חינוך והשכלה • דובי קננגיסר • יום ג', 14/11/2000, 21:28 |
|
 |
|
בכל העולם, הסטודנטים מהווים גורם פוליטי חשוב ותוסס. הפגנות סטודנטים מסמנות מהפכים בחברה, והצעירים הללו הם שמובילים את ההתפתחויות הפוליטיות והחברתיות. והנה, דווקא בארץ שלנו, על אחוזי ההצבעה הגבוהים שלה, ומעורבותו המלאה של כמעט כל ישראלי בבעיות הבטחון והפנים שלה, דווקא כאן - הסטודנטים אדישים לחלוטין לסוגיות הפוליטיות. ברור שלכל סטודנט יש דעה, וברור שרוב הסטודנטים גם מבטאים את דעותיהם בפומבי מדי פעם - אך כציבור, לסטודנטים אין כל חשיבות במפה הפוליטית־חברתית בישראל.
לאוניברסיטאות, כך נדמה, דווקא נוח מאוד עם מזגם הנעים של חובשי ספסליה. למעשה - כל־כך נוח להן, עד כי כאשר התעורר בתחילת שנת הלימודים הנוכחית החשש כי ויכוחים פוליטיים עשויים להסלים לאור המצב, החליטו האוניברסיטאות השונות, כל אחת בפני עצמה, למנוע פעילות פוליטית בתחומי הקמפוסים בשבוע הראשון ללימודים. הגדילה לעשות האוניברסיטה העברית, שאסרה על כל פעילות פוליטית במשך חודש שלם. האוניברסיטה העברית היא גם היחידה שלא ביטלה את הגזירה כבר ביום הראשון של שנת הלימודים. בעוד שאוניברסיטאות אחרות ראו כי המצב שפיר, וויתרו על השקט הכפוי, האוניברסיטה העברית בחרה להמשיך ו"לשמור על שלומם וביטחונם של הסטודנטים גם במחיר הגבלה זמנית של חופש הביטוי", כפי שמסבירה דוברת האוניברסיטה, אורית סוליציאנו, את ההחלטה. "האוניברסיטה העברית הנה בעלת מסורת של פתיחות פוליטית ומקווה לחזור במהרה לשגרת הפעילות שאפיינה אותה מאז ומתמיד," היא מוסיפה.
"הגבלת הפעילות למשך חודש שלם היא דרקונית," קובל עמית זרוק, מתא "אופק", המזוהה עם מפלגת העבודה. לטענתו, נוצרה הרגשה כאילו דווקא ב"היכל הדמוקרטיה", כל פעיל הופך לחשוד: אמנם מותר לתאים להפיץ פליירים העוסקים בנושאים פנים־סטודנטיאליים, אך כל פלייר כזה חייב לקבל אישור של האוניברסיטה, כדי לוודא שאין מדובר בחומר פוליטי. "המצב הגיע לידי כך שפלייר שקרא לסטודנטים להגיע לעצרת לזכרו של רבין עמד בסימן שאלה, משום שהוא כביכול פוליטי."
גם בתא "לביא", המזוהה עם הליכוד, התנגדו להוראה, ואף פנו ליעוץ משפטי כדי לקבל חוות דעת על חוקיות ההגבלה. לדברי מירה גותי, יו"ר התא, חוות הדעת שקיבלו קבעה כי האוניברסיטה, כגוף פרטי, אכן רשאית להטיל מגבלה שכזו על הסטודנטים הלומדים בה. אך מאמצי התא לקבל פתחון פה לא פסקו - "לביא" הגיש בקשה רשמית לאפשר לו להניף את דגל ישראל ולשיר את המנון המדינה במקום מרכזי באוניברסיטה ביום פתיחת הלימודים. האוניברסיטה סירבה לבקשה. "איך אפשר להגדיר את שירת ההמנון כפעילות פוליטית שעשויה לפגוע במישהו?" שואלת גותי.
אל מול מחאות התאים הפוליטיים עומד לא רק ממסד אוניברסיטאי אטום, אלא גם גוף סטודנטיאלי אפאטי לחלוטין. שני התאים הפיצו עצומות בקרב הסטודנטים במחאה על ההגבלות שהוטלו עליהם אך "הסטודנטים לא התרשמו", אומרת גותי. ככלל, נראה שהסטודנטים באוניברסיטה העברית נמנעים מהפוליטיקה החוץ־אוניברסיטאית (כלומר, כל מה שלא כלול בכמה כסף הם צריכים לשלם) עד כמה שאפשר. תא "גלעד־אביב", שאינו מזוהה פוליטית, שולט כבר מספר שנים באגודת הסטודנטים, בעזרת מה שתא "שינוי" מגדיר כשוחד - סיפוק חומר לימודים מצולם לסטודנטים.
נסיונות נואשים למדי של מנהיגי התאים הפוליטיים למשוך את תשומת לב הסטודנטים זוכים בדרך־כלל להתעלמות, והתאים מתקשים לגייס לשורותיהם פעילים חדשים. "גם אנחנו וגם האוניברסיטה, כנראה, הפרזנו בחשיבות הפעילות הפוליטית בקמפוס", אומרת גותי, לאור שתיקתם הרועמת של הסטודנטים.
סגל המרצים באוניברסיטה גם הוא לא ראה לנכון לתמוך פומבית במאבק שניהלו התאים כנגד האוניברסיטה. בעוד שבאוניברסיטת חיפה התגייסו המרצים כדי להלחם באיסור, הרי שבאוניברסיטה העברית המרצים לא הסכימו לחתום על עצומות בעניין. תא "אופק" נפגש עם ראש המחלקה למדעי המדינה, אך גם משם לא באה הישועה, והאוניברסיטה תמשיך להפעיל את הסנקציות על התאים הפוליטיים עד סוף החודש.
תקופת הלימודים באוניברסיטה בישראל מסתמנת כמעין "אזור דמדומים" פוליטי: כשכל שכבות האוכלוסיה מגלות מעורבות מלאה בפוליטיקה הישראלית, דווקא שכבת הסטודנטים מתעלמת מהפן הזה של חיינו בישראל. התופעה קיימת בקרב סטודנטים בכל התחומים, כולל, למרבית האירוניה, סטודנטים שלימודיהם עוסקים במיוחד בפוליטיקה ובחברה - מדע המדינה, יחסים בין־לאומיים, תקשורת וסוציולוגיה. איך ניתן להסביר את השינוי שחל בקרב בני הנוער, הפוליטיים עד מאוד בארץ, שמאוחר יותר גם הופכים למבוגרים שדואגים להצביע בהמוניהם בבחירות, אך בתקופת הביניים - מאבדים כל עניין בפוליטיקה? דווקא בתקופה שבה בקרב סטודנטים בשאר העולם מפעמות רוחות מהפכניות, הופכים הסטודנטים הישראלים למסוגרים בבעיותיהם הפרטיות. יום אחד זה עוד יהיה נושא למחקר אקדמי.
|
קישורים
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש