לפי כתבה של הניו יורק טיימס המתורגמת ב"הארץ", ציד הפילים באפריקה הגיע לקצב שלא היה כמוהו בעשרים השנים האחרונות. ב-1990 נאסר הסחר העולמי בשנהב, לאחור שהציידים הכחידו יותר ממחצית הפילים ביבשת. בעקבות האיסור הצייד הצטמצם, ואוכלוסיית הפילים התאוששה. אולם בשנים האחרונות עולה הביקוש לשנהב, שכעת הוא בלתי חוקי, ואיתו היקף הציד.
הביקוש לשנהב מגיע בעיקר מסין (כ-70% לפי ההערכות). גידול המעמד הבינוני שם מאפשר ליותר אנשים לרכוש שנהב, שמחירו כ-2000 דולר לק"ג.
האומדן להיקף הסחר והציד מתבסס על כמות השנהב שנתפס על־ידי הרשויות. ב-2011 כמות זו היתה 38.8 טון, מכ-4000 פילים. לפי טום מיליקן, מומחה הפילים של הארגון למעקב אחר סחר בבעלי חיים, רק ארגוני פשע גדולים וחזקים מסוגלים לארגן היקף כזה של הברחות ושוחד לפקידים, ולכן כנראה שהסחר מנוהל על־ידי ארגונים כאלה, שמנוהלים מאסיה ופועלים באפריקה.
מיעוט מהציד עצמו מתבצע על־ידי איכרים עניים (בין השאר על־ידי הרעלת פילים) ועל־ידי חיילי צבא. את רוב הציד מבצעים ארגוני מורדים, המממנים כך רכישת נשק. בכתבה מסופר על קרב של ממש שהתנהל באחת השמורות בין פקחים לבין ציידים, תוך שימוש במקלעים ורימונים. בין הכוחות הידועים לשמצה העוסקים בסחר בשנהב מוזכרים מיליציות הג'נג'וויד, שביצעו את רצח העם בדארפור שבסודן, ו"צבא ההתנגדות של האל" של ג'וזף קוני במרכז אפריקה. תופעה זו מזכירה את "יהלומי הדמים", כריית יהלומים המנוהלת על־ידי ארגונים צבאיים באפריקה למימון פעילותם.
|
קישורים
|