אנו גאים להציג מדור חדש בשיתוף עם "הכוורת – רדיו רעיונות". "הכוורת" היא תוכנית ראיונות חודשית שעוסקת ברעיונות. בכל תוכנית דפנה שיזף נפגשת עם איש או אישה בעלי ידע, דעות, הבנה ועניין בתחום מסוים, ומבקשת מהם לקחת אותה לביקור בעולמם.
"הכוורת" משודרת באינטרנט בפורמט פודקאסט. אפשר להאזין לתוכנית בכל עת באמצעות המחשב, נגן mp3 או טלפון סלולרי. אורך כל תוכנית כשלושים עד ארבעים דקות.
לשמיעת התוכנית
יש אנשים שאומרים שלא היו רוצים לנסוע בזמן, כי הם "מותאמים לתקופה הנוכחית" (לדוגמה יובל נח הררי). אבל ממתי מתחילה "התקופה הנוכחית"? עד כמה מוזר היה לנחות בישראל של ראשית שנות החמישים?
"לנו קשה מאד היום בהרבה מובנים להבין מה זה קולקטיביזם. כי קולקטיביזם זה איזשהו מיינדסט רגשי, תודעתי. והיום אנחנו חיים בחברה כל־כך אינדיבידואליסטית שקשה לנו בכלל להבין מה זה קולקטיביזם," אומרת אורית בפרק הזה של הכוורת.
ובכל זאת ספרה של אורית, "חובת האהבה הקשה", והראיון הזה עוסקים בתחילת השבירה של הקולקטיביזם, האכזבה וההסתגרות של אזרחי המדינה שרק הוקמה. מחאתן של עקרות הבית נגד מדיניות הצנע, והמרחק מהעולים החדשים, תושבי המעברות, לדוגמה.
ד"ר אורית רוזין היא מרצה בחוג להיסטוריה יהודית באוניברסיטת תל־אביב. היא מתעניינת בהיסטוריה חברתית, תרבותית ומשפטית של ישראל בשנים 1948-1967, וכן ביחסים בין האזרח למדינה, בהגירה יהודית, בקשר בין המשפט לבין הזהות הלאומית, בהיסטוריה של נשים וזכויות אזרחיות וחברתיות.
הספר "חובת האהבה הקשה" מבוסס על עבודת הדוקטורט של אורית. הוא יצא לאור בהוצאות עם עובד בשנת 2008.
הפרק עוסק בתקופה שהחל מהחלטת החלוקה (נובמבר 1947), דרך הקמת המדינה (מאי 1948), מלחמת העצמאות (1947-1949) והעליה ההמונית (1948-1951). דיברנו על משטר הצנע (1949-1952), על מחנות המעבר והמעברות (וגם על המלאח). הזכרנו את גיורא יוספטל, לוי אשכול, יעקב זרובבל ואריה גלבלום. הזכרנו את האנתרופולוגית מרי דאגלס, ולא נמנעו גם מלדבר על סמרטוטי רצפה.
תקציר השיחה, מאת מערכת "האייל הקורא":
ד"ר רוזין עוסקת ביחס המתפתח של הותיקים בארץ, לאחר מלחמת העצמאות, לשלטון מחד, ולעולים החדשים מאידך. היא מציגה עולם בירוקרטי וריכוזי מאוד, שבו רוב פעילות המשק מרוכזת ומתואמת על ידי משרדי הממשלה השונים, וגם פעילות פרטית במרחב הציבורי מתבצעת תמיד במסגרת של ארגונים מסודרים. היא מתארת באופן חי את החלוקה המגדרית הברורה שהיתה נהוגה אז בחברה הבורגנית בין אחריות הגבר על הפרנסה, לאחריות האישה על ניהול הבית – חלוקת עבודה שהממשלה עודדה באופן אקטיבי, על ידי מדיניות מיסוי מתאימה. נראה, כי עבודות וניהול הבית לא נחשבו לעבודות פחותות, אלא להיפך: נעשה נסיון חברתי וממסדי להעלות את קרנן ולהחשיב את עבודתן כקריירה לכל דבר, וקשיים שנתקלו בהן עקרות בית כציבור זכו לתשומת לב ניכרת במנגנון הבירוקרטי ואף בממשלה. קשיים מסוג זה אכן התגברו עם החלת משטר הצנע, שהקשה את ניהול הבית לאין־ערוך.
כן מתוארים פתרונות הדיור השונים שנוסו על מנת לשכן את המוני העולים שהגיעו לארץ לאחר המלחמה. ד"ר רוזין מתארת את תנאי החיים הקשים במעברות, וכן את ההשפעה שהיתה לאותם תנאי חיים על תדמית העולים בעיני הותיקים. היות שעולים מארצות האיסלאם התקשו יותר להשתלב בשוק העבודה – בגלל אפליה מבנית בו – הם נשארו זמן רב יותר במעברות ובמחנות העולים מאשר עולים מאירופה, ונעשו מזוהים עם הסביבה הפיסית הירודה, ובפרט עם הלכלוך וחוסר התחזוקה של התשתיות. את זאת ניתן לראות בשורה של כתבות בעיתונות מאותה תקופה שמזדעזעות מהתנאים במעברות ובמחנות העולים, ולעתים מטילות חלק מהאחריות לאותם תנאים על תרבותם או מהותם של העולים מארצות האיסלאם.
|
קישורים
לשמיעת התוכנית -- כדי להוריד למחשב כקובץ mp3 (בכרום יש ללחוץ בכפתור הימני ולבחור "שמור קישור"/"Save link as")
הכוורת -- אתר התוכנית, כולל תוכניות קודמות
פודקאסט -- הסבר באתר "הכוורת"
חובת האהבה הקשה -- דף הספר באתר ההוצאה
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש