 |
|
מאמר מאת האגיפטולוגית אורלי גולדווסר דן במקורו של אלפבית עתיק שנמצא בשרידי מכרות טורקיז בסיני. לטענתה שם בא לעולם האלפבית הפונטי, וממציאיו היו פועלים פשוטים.
|
|
| מדע • המערכת • יום ג', 17/4/2012, 9:46 |
|
המאמר "יציאת מצרים של הכתב", שהתפרסם ב"הארץ", הוא תרגום של מאמר שהתפרסם ב-2010 בכתב העת Biblical Archaeology Review. פרופסור אורלי גולדווסר מהאוניברסיטה העברית מציגה בו את המהפכה של פיתוח האלפבית הפונטי הכנעני. המאמר סובב סביב כתובות שנמצאו במכרות הטורקיז בסֶראבּיט אל ח'אדֶם שבסיני. בין כתובות רבות הכתובות בהירוגליפים (כתב החרטומים), שתוארכו ל-1840 לפני הספירה, התגלו ב-1905 כתובות פשוטות ו"מכוערות" יותר. ב-1916 הן פוענחו על־ידי אלן גרדינר ככתוּבות באלפבית פונטי, בשפה הכנענית.
בניגוד לסברה הרווחת שהאלפבית הפונטי הכנעני הומצא על־ידי משכילים, חלק מהממסד של ממלכות וערים כנעניות, גורסת גולדווסר כי האלפבית הזה הומצא על־ידי נוודים ובעלי מלאכה כנענים שעבדו במכרות בשירות השליטים המצרים. על סמך דמיון בין האותיות לבין הירוגליפים מאותו אזור ותקופה היא משערת כי אותם פועלים "קנאו" במצרים המשכילים על כתובותיהם, רצו להשתמש בכתב כדי לתקשר עם אלוהיהם, והשתמשו בסימנים שראו באותן כתובות. אלא שבהיעדר ההשכלה הנרחבת הדרושה לקריאה וכתיבה בהירוגליפים, שיטה הכוללת אלפי סימנים, אותם כנענים המציאו את השיטה האקרוֹפוֹנֶטית: הסימן מייצג עיצור, העיצור הראשון בהגייה הכנענית של העצם המצויר. כך אפשר לייצג כל אמירה בעזרת כשלושים סימנים בלבד, ובדרך שאינה דורשת לימוד ממושך. על־פי התיארוך מדובר בכתב הפונטי הראשון, וממנו התפתחו הכתבים הכנעניים השונים, ובכללם הפיניקי. את זה האחרון ירשו היוונים, ובתורם הורישו את השיטה לשאר אירופה ולעולם כולו. מדובר, אם כך, בפעולה כמעט חתרנית של שכבה נמוכה, ששינתה את פני האנושות.
המאמר מלווה בדוגמאות גרפיות לסימנים השונים ומשמעותם – בהירוגליפים, באלפבית של סראביט, ובכתבים כנעניים מאוחרים יותר, בכלל זה העברי.
באתר של כתב העת נמצאת חליפת תגובות למאמר: אנסון רייני, פרופסור אמריטוס לתרבויות המזרח התיכון ולבלשנות שפות שמיות באוניברסיטת תל אביב, שהלך לעולמו מאז, מגן על התזה הקלאסית. הוא מביא טענה של חוקר קודם לפיה ההירוגליפים ששימשו כמקור לסימנים הפונטיים הכנעניים הם של דברים מופשטים ורוחניים, ולכן זמינים למשכילים אך לא לפועלים פשוטים במדבר. הוא משער שעוד לפני סראביט כבר היה כתב כנעני פונטי ממוסד, ואלפי מסמכים שנכתבו בו, אך אלו נכתבו על פפירוסים ולא שרדו. גולדווסר עונה לו, מגינה על התזה שבמאמר, ומבהירה ומדגישה כמה היבטים בה – בפרט, מהן הנסיבות המיוחדות שהפועלים הכנעניים בסיני מצאו את עצמם בהן, שיצרו אצלם את הצורך המיוחד לפתח כתב; והשערה על אודות התגלגלות השימוש בכתב זה עד שהפך לכתב ממסדי.
|
קישורים
יציאת מצרים של הכתב - מאמרה של גולדווסר
חליפת תגובות בין רייני לגולדווסר
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש