קרוב ל-6000 מדענים וחוקרים חתמו בשלושת השבועות האחרונים על עצומה מקוונת, והכריזו כי הם מחרימים את חברת ההוצאה לאור "אלסוויר" (Elsevier), שבבעלותה כ-2000 כתבי עת מדעיים, במחאה על דמי המנוי המופרזים שהיא גובה ועל מדיניות השיווק שלה.
ראשיתה של הפרשה היא בפוסט שפרסם המתמטיקאי טימותי גוורס מאוניברסיטת קיימברידג' בבלוג שלו, ב-21 לינואר. בפוסט הצהיר גוורס כי הוא מחרים את הוצאת אלסוויר בשל ארבעה טעמים: (1) ההוצאה גובה דמי מנוי גבוהים משמעותית מדמי המנוי הממוצעים של כתבי עת מדעיים; (2) ההוצאה לא מאפשרת לספריות אקדמיות לבחור לאילו כתבי עת הן ירכשו מינויים, אלא מאפשרת רק רכישה של חבילות מינויים גדולות, כך שספריות המוצאות כתבי עת מסויימים של ההוצאה כהכרחיים נדרשות לשלם גם עבור כתבי עת רבים אחרים; (3) ההוצאה מגיבה "באכזריות" לנסיונות משא ומתן של ספריות, וחוסמת להן את הגישה לכל כתבי העת שלה; (4) ההוצאה תומכת בניסיונות חקיקה שמטרתם להצר את צעדי תנועת "הגישה החופשית" להוצאה לאור, או להחמיר את חוקי הקניין הרוחני, כדוגמת SOPA.
תוך יומיים מפרסום הפוסט עלה לרשת האינטרנט אתר בשם "The Cost of Knowledge", שבו קראו 34 מתמטיקאים בכירים - ביניהם שלושה זוכי מדליית פילדס, שאחד מהם הוא גוורס עצמו - להימנע מלפרסם מאמרים בכתבי עת של הוצאת אלסוויר, להימנע מלהשתתף בשיפוט עבודות מדעיות המוגשות להוצאה, ולהימנע מלשרת במערכות של כתבי העת של ההוצאה. נכון לשעת פרסום ידיעה זו, כ-5800 מדענים וחוקרים ממגוון תחומים הצטרפו למחאה.
כמעט כל הפעילות של מערכות כתבי עת מדעיים – לא רק של אלסוויר – נעשית בידי חברי אקדמיה שלא מקבלים על עבודתם גמול ישיר כלשהו. רווחיה של הוצאת אלסוויר בשנת 2010 הסתכמו בלמעלה ממיליארד דולר. ההוצאה טוענת כי הטענות המופנות כלפיה אינן נכונות עובדתית, וכי שולי הרווח הגבוהים שלה (36%) הם "תוצאה של התנהלות יעילה של החברה".
|
קישורים
|