כתבתה של אסתי אהרונוביץ' במוסף "הארץ" מספרת על חברה המכשירה אנשים בעלי תסמונת אספרגר להיות בודקי תוכנה, ומשימה אותם בחברות הייטק.
את החברה הקימה אסתי צבר, ששאבה השראה מהחברה הדנית Specialisterne, החלוצה העולמית בתחום זה. הרעיון בהכשרת אספרגרים כבודקי תוכנה הוא שחלק מהתכונות המאפיינות אותם - ירידה לפרטים, דיוק, ויכולת לעשות את אותו דבר שוב ושוב, מתאימות מאוד לבדיקת תוכנה. רוב הלוקים באספרגר אינם עובדים, או עובדים בעבודות בשכר נמוך כמו קופאים ומחסנאים.
צבר מלמדת את חניכיה על קצה המזלג את תחום אבטחת האיכות בהייטק, ושותפתה ענת בן־מאיר מכשירה אותם במידת מה לתפקוד חברתי במקום עבודה. כמו כן, הן שוקדות על השמה אישית שלהם, ובכלל זה הדרכת המעסיקים. הדרכה זו לשני הצדדים נועדה לגשר ככל האפשר על בעייתם הקשה ביותר של האספרגרים - קושי בתקשורת רגשית ובהבנת סימנים בין־אישיים. לדברי צבר, מרבית בוגריה הצליחו להשתלב במקום עבודה. יש לציין כי הן אינן מקבלות את כל הפונים לקורס - לעתים הן מעריכות מראש שבעיות התקשורת שלהם לא יאפשרו השתלבות.
מנגד, יש אספרגרים המעדיפים שלא לנסות להשתלב בחברת אנשים רגילים. חן גרשוני, שכתב ל"אייל הקורא" את המאמר "אני, איש הספקטרום" עבד כמה שנים כבודק תוכנה, אך פרש לאחר שהרגיש "אאוטסיידר". הוא מעדיף לנסות לגבש קהילות של אספרגרים ואוטיסיטים אחרים בתפקוד גבוה.
מודל העסקה אחר, שמתאים אולי לאנשים כמו גרשוני, מציגים בני הזוג וייצברג משיקגו, ישראלים לשעבר. הם הקימו חברה המעניקה שירותי בדיקת תוכנה לחברות אחרות, ומעסיקה 13 אספרגרים. לדברי משה וייצברג העבודה בחברת אנשים הדומים להם תורמת מאוד לתפקודם והרגשתם של העובדים. מחצית מהכנסות החברה הן משירותי הבדיקה, והשאר מתרומות.
|
קישורים
אני, איש הספקטרום - מאמרו של חן גרשוני ב"אייל הקורא"
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש