 |
|
חקר האושר מגלה עתיד טוב יותר
|
|
| חברה וכלכלה • המערכת • יום ה', 10/2/2011, 20:00 |
|
כתבה שהתפרסמה באקונומיסט הלונדוני סוקרת את השפעתם של גורמים שונים על רמות האושר בחיינו, זאת בהסתמך על מספר גדול של מחקרים שנערכו במדינות רבות ולאורך עשרות שנים. אחת התוצאות המעניינות שמחקרים אלו מגלים היא שעם גיל המעבר, בנוסף לשינויים בחיצוניות, ירידה בחיוניות ולעיתים גם בבריאות, מתחיל שינוי נוסף.
ניתן לחלק את הגורמים הקובעים את מידת ההנאה שאנו מפיקים מחיינו לארבע מחלקות עיקריות: מגדר, אישיות, נסיבות חיים וגיל. כדי לאמוד את רמת האושר, נשאלו אנשים בגילים ובתקופות שונות על תחושות האושר והסיפוק שלהם מן החיים באופן כללי, אך גם שאלות נקודתיות יותר, כגון מצב רוחם המדוייק יום קודם לכן. בחינה סטטיסטית של הנתונים גילתה למשל שהורות מביאה אותנו לתפוס את חיינו באופן חיובי יותר, אך גם מעלה את רמת התחושות השליליות המיידיות.
בחינה מפורטת של ארבע המחלקות הניבה את התוצאות הבאות:
מגדר: נשים מאושרות יותר מגברים, אך נוטות לשיעור כפול של דכאונות, מה שמצביע גם על נטייה גברית למיתון תחושות, לטוב ולרע.
אישיות: ניתן, באופן גס, לחלק את בני האדם לשני טיפוסי אישיות: נוירוטי, הנתון לתחושות של אשמה, חרדות וכעס, שגם נוטה לעבוד לבד ולהסתגר בבית לעת ערב, ואקסטרוורטי – המעדיף עבודה בצוות, יציאה מן הבית ונוכחות של אחרים בסביבתו. כצפוי, המחקרים מאשרים שהטיפוס האקסטרוורטי, מאושר יותר מזה הנוירוטי. זה גם מסביר את נטייתם הפחותה של סינים ויפנים לאושר, לעומת הבריטים, הנוטים יותר לאישיות אקסטרוורטית.
נסיבות חיים: נישואין משפרים את רמת האושר. ילדים לעומת זאת מורידים אותה, ואבטלה מצניחה אותה. גם רמת ההכנסה הבאה עם השכלה, משפרת את רמת האושר, אם כי על השאלה עד כמה, עדיין ניטש ויכוח.
גיל: בניגוד למה שמעריכים בני 70 ובני 30 כאחד, מסתבר שדווקא הקבוצה הראשונה היא המאושרת יותר. בני ה-30 לעומת זאת נמצאים, מבלי דעת, בעיצומה של ירידה ארוכה ברמת האושר, שתגיע לשפל מירבי בין גיל 35 (שוויץ) ל-62 (אוקראינה). הממוצע העולמי של גיל השפל המירבי וראשית העליה, הוא זה הבריטי - 46. החל מנקודה זו, נע האושר הממוצע בהתמדה כלפי מעלה, עד לרמות (ממוצעות) אותן טרם חווינו כאנשים בוגרים.
התנהגות זו של עקומת האושר התבררה כעקבית לאורך 40 שנות מחקר ועל פני 72 מדינות, כך שאין מדובר בתולדה של נסיבות תקופתיות או מקומיות. בחינה סטטיסטית של הנתונים שללה גם את האפשרות שמאחורי מגמה זו עומדים גורמים הכרוכים בגיל, כגון השתפרות המצב הכלכלי, עזיבת הילדים את הבית ונושאי תעסוקה. נראה אם כן שאין מדובר בגורם חיצוני המביא לעלייה באושר, אלא בשינוי פנימי. המאמר מזכיר ניסיונות להסביר את מהותו של שינוי זה, כדוגמת היכרות טובה יותר של אדם את העולם ואת עצמו, מיתון השאיפות, שיפור סדרי עדיפויות והעליה בשליטה הרגשית. הוא גם מציין יתרונות של העלייה במצב הרוח, כגון עמידות משופרת למחלות זיהומיות, הגלדה מהירה של פצעים וביצועים משופרים בעבודה. בונוסים אלו, הנובעים מתחושות טובות, מקזזים במידת מה חלק מן השינויים הפחות פופולריים אותם אנו עוברים בגילים מתקדמים.
|
קישורים
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש