מתוך מאמר שהתפרסם ב-Technology Review:
תרופה נסיונית שפותחה על־ידי מדענים מאוניברסיטת אדינבורג שיפרה את זכרונם של עכברים שסבלו מירידה בזכרון שקשורה לגיל מבוגר. הקשר בין הורמונים מסוג glucocorticoids (סטרואידים שמופרשים בתגובה למצבי עקה) לבין ירידה בתפקוד הזכרון ידוע כבר זמן רב, אך נסיונות לטפל בבעיה על־ידי הפחתת כמות ההורמון בדם נתקלו בקשיים שכן הם שיבשו תגובות נאותות במצבי לחץ וכן איבדו את האפקטיביות שלהם עם הזמן.
הטיפול החדש מבוסס על הפחתה בכמות אנזים שמאפשר את פעילות ההורמון במוח כמעט ללא השפעה על כמות ההורמון בדם, ובכך נמנעות תופעות הלואי האלה.
מנגנון הפגיעה בזכרון אינו מובן, אך הדעה הרווחת היא שחשיפה ממושכת להורמוני עקה אלה מורידה מחוסנם של חלקים מסויימים במוח. מסיבה זאת, היתה הפתעה גדולה לגלות שטיפול קצר טווח הצליח לשפר את מנגנון הזכרון של העכברים בדיעבד. אמנם נושאי המחקר עד כה הם עכברים, אבל רמות גבוהות של ההורמון קשורות להתדרדרות הזכרון מושפעת גיל גם אצל בני אדם.
רבע מהאנשים מעל גיל 75 סובלים מרמות גבוהות של גלוקוקורטיקואיד, שקשור כנראה גם לסכרת מבוגרים. הזכרון הפגוע הוא, בעיקר, זכרון הצהרתי כלומר יכולת ללמוד ולזכור עובדות חדשות (למשל נסיון לזכור מספרי טלפון). מסתבר שלטיפול באנזים החדש יש השפעה לטובה גם על הרגישות לאינסולין ועל רמות הסוכר בדם, כלומר על מחלת הסכרת, שהיא לכשלעצמה גורם סיכון לאלצהיימר.
|
קישורים
|