דו"ח שפירסם המרכז הארצי לבחינות והערכה על תוצאות המבחנים הפסיכומטריים בשנת 2009 מגלה שהפער בין ממוצע ציוני הגברים לזה של הנשים ממשיך לעמוד על כ-40 נקודות. לדברי כרמל אורן, ראש מדור המחקר של המרכז, אחת הסיבות להפרש זה היא שאחוז גבוה יותר של נשים מאשר גברים ניגש לבחינה, כאשר התוספת היא בעיקר מתחתית ההתפלגות. סיבה נוספת להפרש נעוצה באחוזן הגבוה של הנשים מן המגזר הערבי הניגשות למבחן. הדו"ח מצביע על הפרש של 108 נקודות בין הציון הממוצע שהשיגו יהודים לבין זה של ערבים בשנה זו.
בקרב האוכלוסיה היהודית השיגו אלו שהוריהם ילידי ישראל והמערב ממוצע הגבוה בכ-30 נקודות משל אלו שהוריהם ילידי המזרח. בפילוח לפי סוגי ישובים קיבלו בני הקיבוצים את הממוצע הגבוה ביותר, שגבוה ב-46 נקודות מזה של יושבי הערים, בעוד שאת הנמוך ביותר קיבלו בני כפרים. בפילוח לפי השכלת ההורים נמצא כי ילדים להורים אקדמאים השיגו ציונים הגבוהים ב-150-200 נקודות מאלו של ילדיהם של בעלי השכלה יסודית בלבד.
בהתייחסה ליכולות האינטלקטואליות השונות בין גברים לנשים, טוענת נשיאת האוניברסיטה הפתוחה פרופ' חגית מסר־ירון, שהיתה גם המדענית הראשית במשרד המדע, שהבחינה הפסיכומטרית מאבדת מתקפותה מאחר שהיא בודקת באופן זהה קבוצות בעלות מאפיינים שונים של יכולת. היא השוותה את המצב לתחרות בין קוף לאיילה בטיפוס לצמרת עץ. מסר־ירון טוענת גם שהישגיהם של הנשים המעטות שבחרו ללמוד מקצועות כמו פיסיקה והנדסת חשמל גבוהים מאלו של הגברים, מה שמצביע על כישלון של המבחנים הפסיכומטריים שתפקידם לנבא זאת.
קבוצה שעשויה לקבל בעתיד מבחנים מיוחדים היא אוכלוסיית החרשים. לטענת האירגונים המסייעים ללקויי שמיעה, חירשים אינם מצליחים להתקבל למחלקות הלימוד היוקרתיות עקב חוסר התאמת המבחנים למגבלותיהם. עידו גרנות, מנכ"ל ארגון "בקול" טוען שהעברית היא רק שפתם השניה של חירשים, לאחר שפת הסימנים, ואילו אנגלית היא שפתם השלישית, מה שפוגע בהישגיהם במבחני שפה כגון אלו הקשורים במילים נרדפות. גם הכללת מושגים מתחום המוזיקה פוגעת בהישגיהם של נבחנים חירשים בבחינה. המרכז הארצי לבחינות והערכה הבטיח לחקור את הנושא במטרה להתאים את הבחינות לציבור החירשים.
ציבור נוסף המשיג תוצאות נמוכות במבחני הערכה עוד קודם לבחינה הפסיכומטרית הם התלמידים ממוצא אתיופי. לאחרונה הודה משרד החינוך כי המבחנים אותם הוא עורך כיום לשם איתור ילדים מחוננים הם תלויי שפה ומוטים תרבותית. בניסיון לנטרל מרכיב זה, יחל בעוד מספר חודשים אבחון דינמי של פוטנציאל לימודי בכמה ישובים שבהם אחוז גבוה יחסית של יוצאי אתיופיה, בתהליך שאותו פיתח לפני עשרות שנים חתן פרס ישראל לחינוך, פרופ' ראובן פוירשטיין. המבחן הדינמי שם דגש על הערכת הפוטנציאל הלימודי של התלמיד באמצעות סדרה ראשונית של מבחנים שלאחריה מונחלות לנבחן אסטרטגיות למידה לשיפור יכולותיו. החוזה של משרד החינוך עם מכון פוירשטיין העורך מבחנים אלו טרם נחתם.
איבחון דינמי מופעל כיום באופן נרחב בדרום אפריקה ובאמריקה הדרומית. בישראל השיטה פועלת בארבע השנים האחרונות לצורך קידום חיילים ממוצא אתיופי אשר קיבלו ציונים נמוכים במבחנים הפסיכוטכניים של צה"ל. לדברי מנהל מכון פוירשטיין, הרב רפי פוירשטיין (בנו של מפתח השיטה), הם הצליחו להביא שיעור ניכר של מתגייסים ממוצא אתיופי בהם הם טיפלו ליחידות יוקרתיות מאלו שאליהן הם התקבלו מלכתחילה. בשנת הלימוד הקרובה יחלו 18 סטודנטים ממוצא אתיופי שעברו תהליך זה את לימודיהם באוניברסיטת בר־אילן, בין השאר בחוגים למשפטים, פסיכולוגיה וקרימינולוגיה.
|
קישורים
אין מידה למשכל - מאמרה של נגה אדמון על הבדלים במנת המשכל בין קבוצות אתניות
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש