ממשלת יוון הגיעה להסכם עם קרן המטבע הבין־לאומית ועם האיחוד האירופי על קבלת חבילת סיוע בסך 110 מיליארד אירו. מצידה התחייבה יוון, שהגיעה בחודשים האחרונים אל סף חדלות פירעון, לבצע קיצוצים כבדים בתקציב המדינה. הקיצוצים צפויים לכלול העלאות מיסים ולפגוע במשכורות ובפנסיות הסקטור הציבור, בתקציב הביטחון ובבתי החולים.
כלכלת יוון, שבאופן כללי סובלת מתחרותיות נמוכה ומשחיתות פוליטית וכלכלית גבוהה, נפגעה גם היא מן המשבר העולמי האחרון וב-2009 אף עברה לצמיחה שלילית, לראשונה מאז 1993. ראש ממשלת יוון, יורגוס פפנדראו, הודיע בישיבת הקבינט: "אנחנו רוצים להראות שיוון משתנה ועוברת לידה מחדש. אנחנו מדברים על שינויים היסטוריים".
בגרמניה, שמכיסה אמור לצאת רובו של הסיוע, קמה התנגדות עזה להסכם עם היוונים, הנתפסים שם כמפונקים וחסרי אחריות ומוסר עבודה, בין השאר בשל התנאים המופלגים להם זוכים העובדים היוונים.
בתגובה להסכם הצפוי פרצו ביוון שביתות נרחבות והפגנות אלימות בהן הותקפו שוטרים בבקבוקי תבערה, נשרפו מכוניות והושחתו חנויות, בנקים ומלוֹנות.
החשש הגדול במדינות גוש האירו הוא שמשבר דומה יפקוד גם את ספרד הסובלת כבר עתה מ-20.1% אבטלה ומגרעון ממשלתי של 11.4%. בימים האחרונים הורידה סוכנות דירוג האשראי S&P את דירוג האשראי של ספרד בשל מה שתואר כיכולות יצוא נמוכות של המדינה, חובות גבוהים של הסקטור הפרטי ושוק עבודה לא גמיש. בשל גודלה של האוכלוסייה הספרדית (פי ארבעה מזו של יוון) עשוייה למשבר כזה להיות השפעה ניכרת על חוזקו של המטבע האירופי.
|
קישורים
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש