בשנים האחרונות מתרבה הביקורת בצבא ארצות הברית כנגד השימוש במצגות פאוור פוינט. חלקה האחד של הביקורת עוסק בזמן הרב המושקע בעריכת הנתונים במצגות אלו, בעיצוב השקפים ובאפקטים הנלווים. מפקד מחלקה בעיראק הודה בשנה שעברה שהוא מבלה את מירב זמנו בהכנת המצגות. ואולם עיקר הביקורת שהשמיעו בכירים כנגד המצגות היא שהן מהפנטות את הקהל ומעודדות רדידות מחשבתית מסוכנת ביוצרן אשליה של הבנה ושליטה, בהשטיחן בעיות מורכבות לכדי רשימות של נקודות וסיסמאות, במקום פירוט מילולי רהוט ואנליטי שהוא המתאים יותר לתיאור וניתוח בעיות מורכבות. "מצגות הפאוור פוינט הופכות אותנו למטומטמים" אמר החודש הגנרל ג'יימס מאטיס בוועידה צבאית בארצות הברית, בנאום נטול מצגות שהוא נשא שם.
טענות דומות נשמעו בעבר גם בצה"ל. כבר ב-1999 הגיע שר הביטחון דאז, משה ארנס, למסקנה שהמציגים התאהבו בטכנולוגיה והתקשו להציג סוגיות מורכבות בעומק הנדרש. בשל כך אסר השר על בכירי מערכת הביטחון להציג לפניו סקירות באמצעות מצגות פאוור פוינט. לפני כשנה, כינה עוזר הרמטכ"ל, אל"מ ארז וינר במאמר ב"מערכות" את המצגות: "נקודת חוזק שנהפכה לנקודת תורפה", שמשטיחה את רמת הדיונים ואת עומק הלימודים. הוא אף דרש הוראות חד משמעיות מלמעלה כדי לעקור את מה שתיאר כנגע ש"פשה בקירבנו והגיע עד לעצמות".
גם על השימוש במצגות כאלו בנאס"א נמתחה ביקורת חריפה, על־ידי יועץ סוכנות החלל האמריקנית אדוארד טאפט. הוא טוען כי לשימוש קלוקל במצגות היה תפקיד מרכזי באי־מניעת אסון מעבורת החלל קולומביה ב-2003, וכינה את המצגות כ"טובות אך במעט מפראבדה של 1982" מבחינת האינפורמטיביות שבהן.
|
קישורים
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש