 |
למה להיות יזם? למה להקים חברת סטארט־אפ? ובכלל - למה להקים עסק? האם אדם קם בבוקר ומחליט שהוא סטרטאפיסט? ולמה לא כולנו יזמים?
|
|
| חברה וכלכלה • עמית גל • יום ה', 12/11/2009, 4:31 |
|
 |
|
| (צילום: burienundressedblog) |
|
בחירות, אימפולסיביות והרגלים
איך הופך אדם ליזם? הספרות המחקרית כמעט תמיד מציגה את השאלה הזו כשאלה של בחירה - אדם בוחר להקים עסק בעקבות בחירה מושכלת. פלוני קם בבוקר, מפעיל מערכת שיקולים כזו או אחרת, ומגיע להחלטה להקים עסק או להקים סטארט־אפ. אבל האם אכן מדובר בבחירה? הפילוסוף ג'ון דיואי (John Dewey) חילק את הגורמים המשפיעים על התנהגות האדם לשלוש קטגוריות: אימפולס, הרגל, ואינטליגנציה. כשהוא אומר אינטליגנציה הוא מתכוון למה שאנחנו היום קוראים קוגניציה פחות או יותר, אימפולס בשבילו זה הצד הרגשי, וכוחו של הרגל הוא כוחו של הרגל. החשיבות של החלוקה הזו היא בכך שהיא שוברת את הדיכוטומיה בין שכל לרגש על ידי הוספת גורם שלישי למשוואה. לענייננו, דיואי מציג את האפשרות שלאו דווקא השכל הופך אנשים ליזמים, אלא אולי דווקא הרגש. אנשים שהם יזמים פשוט קמים ועושים דברים כי זה נראה להם. ההסבר הזה נתמך גם בעובדה שאין הבדל מהותי באחוזי ההצלחה בין יזמים שתכננו את העסק שלהם ובנו תוכנית עסקית מפורטת ובין כאלה שלא עשו כן. ובכלל, רק חלק קטן מאד מהיזמים המצליחים בארה”ב באמת תכננו את העסקים שלהם מלכתחילה. רובם פשוט קמו ועשו. דיואי היה אומר על זה - כוחה של אימפולסיביות. האמנם?
אימפולסיביות יכולה אולי להסביר למה ילד בן 16 העונה לשם ריצ’רד ברנסון עוזב את בית הספר ומקים עיתון שנקרא Student ואחר כך הולך ומתחיל למכור תקליטים שקנה בזיל הזול (ומכר קצת יותר ביוקר, אבל עדיין בזול). אבל כשהיוזמה הקטנה הזו הופכת לחברת וירג’ין, וכשאותו ברנסון חולש על עסקים בתחום המוסיקה, התעופה, ועוד מיליון דברים אחרים חשובים יותר או פחות - אז כבר קשה להגיד שמדובר באימפולסיביות. הרבה יותר סביר שבשלב כזה או אחר מדובר בכוחו של הרגל. נסיוני מראה לי שיזמים נוטים להיות סדרתיים. ואולי חוץ מאותו נסיון ראשון בודד, בין אם מוצלח ובין אם כושל, אנשים לא הופכים להיות יזמים, אלא אם יש להם את ההרגל המגונה הזה ליזום, לעשות, לבנות, ליצור יש מאין. כלומר - המסקנה היא שיזמות היא הרגל. לא בחירה.
למה להיות יזם?
גם אם להיות יזם זו בחירה, הרמה הבאה של הדיון היא על בסיס מה מתקבלת ההחלטה. מהם המדד או הערכים על פיהם נמדדת הכדאיות. התשובה האינסטינקטיבית היא שיזמים בוחרים את דרכם כי הם חושבים שככה אפשר להרוויח הרבה כסף. לצאת לגמלאות בגיל צעיר עם חשבון בנק מרופד ונוח. הם מוכנים לקחת הרבה סיכונים, לחיות באי ודאות מתמדת, רק כדי להרוויח יותר מאשר לו היו עובדים משמונה עד חמש במשרד ממשלתי. אבל האם זה באמת ככה? לא אצל היזמים שאני מכיר. אני מכיר רוח אחרת, אנשים שהיה להם חזון טכנולוגי. שחשבו שאפשר לשנות את פני התחום בו הם עוסקים. אם אפשר לעשות כמה גרושים מהצד, אז מה טוב, אבל כסף? מה זה חשוב, אני הרי הולך לשנות את העולם.
על אף שרוב המחקרים מתבססים על הנחת הרווח, ישנו מחקר שבדק יזמים במערב קנדה והגיע למסקנה שתאוות בצע היא לא המניע העיקרי של יזמים בהחלטתם להיות יזמים. יותר מכך, השאיפה לרווחים מבדלת בין אנשים ששקלו פעילות יזמית ובחרו בה, לבין אנשים ששקלו פעילות כזו ודחו אותה. אלה שלא הפכו יזמים מחשיבים כסף ורווחים כגורמים חשובים בהחלטתם, ואילו יזמים חושבים פחות על כסף.
אז למה לא כולנו יזמים?
נניח שהחלטנו שכסף זו הסיבה העיקרית ליזמות, ויזמים הם כאלה כי הם החליטו שמבחינה כלכלית עדיף להם לפתוח סטארט־אפ על פני לעבוד כפקידים בקופ”ח. למה לא כולם עושים את זה? מה מבדיל אותי, עבד הייטק ממוצע (לשעבר), חסיד גדול של משכורת גדולה, קבועה וחסרת סיכון (לשעבר) מהמנהל שלי (לשעבר) שפתח לפחות שלושה סטרטאפים (חלקם לשעבר וחלקם לא). ההבדלים יכולים להיות בשלושה מישורים: הבדלים באישיות: למשל אני יותר חושש מלקיחת סיכונים מאשר מישהו אחר. כמו שאתם יכולים לנחש רוב המחקר מראה שיזמים הם אנשים שנמנעים פחות מסיכונים ואי ודאויות. ההבדלים יכולים להיות בחברה הסובבת. למשל במזרח אסיה התרבות היא כזו שדי “מסוכן” מבחינה חברתית להיכשל. אם ניסית להקים עסק ונכשלת, כנראה שלא תמצא עבודה בשארית חייך בגלל סטיגמת הכשלון. בארצנו הקטנטונת זה פחות קיצוני. ההבדלים יכולים להיות גם בסביבה העסקית ובסוג הפעילות. בתחומים דינמיים ועתירי שינויים יותר קל ליזום ולהצליח מאשר בתחומים בהם הכל יציב וסטנדרטי ידוע וברור לכל, וקשה לבדל בין מוצר אחד לשני באותו תחום. כמובן, שצריך לבחון את השילובים בין שלושת המישורים, ולזכור שלכל כלל יש יוצא מן הכלל.
לסיכום, השאלה מדוע יש יזמים היא שאלה מורכבת. לא ברור שמדובר בבחירה מודעת. וגם אם מדובר בבחירה, לא בטוח שהכסף מדבר, וגם אם הכסף מדבר, מה שמשפיע על הבחירה יכול להיות תכונת אישיות כזו או אחרת שתגרום לנו לקבל החלטות שונות לחלוטין. ויש לזכור שיש אי שם הרבה יזמים מסוגים שונים, שהגיעו לשורה התחתונה שלהם (של “להקים עסק”) במסלולים שונים לאורך הדיאגרמה הרעיונית שהצגתי כאן.
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש