 |
שמתם לב שלאייל שלנו יש כובע יום־הולדת? האייל הקורא בן שנה! איפה היינו ומה נעשה?
|
|
| טור אישי • דובי קננגיסר • יום ג', 12/9/2000, 13:03 |
|
| |
איפה הייתם לפני שנה בדיוק? קשה לזכור, נכון? אני יכול לעזור לכם קצת - לפני שנה בדיוק כנראה נחתם בבית בחופשת ראש השנה שלכם. אני, לעומת זאת, הייתי עסוק בבדיקות היסטריות אחרונות של האתר ושל המאמרים הראשונים שהעלנו עליו. אז, כשהכל היה בסדר והרגשנו מוכנים לקול קריאתו הראשונה של האייל, חיברנו את כל מה שהיה צריך לחבר, אישרנו את כל מה שהיה צריך לאשר, ולקול איוושתו של משב היסטוריה קל, האייל הקורא היה שם, בחלל האלקטרוני הגדול הזה שאנחנו קוראים לו רשת האינטרנט.
וזהו. זה בערך כל מה שהוא עשה.
לפני הקמת האייל הקורא היה בדף הבית הפרטי שלי עמוד שכלל מאמרים בנושאים שונים שכתבתי בהזדמנויות שונות. אנשים קראו אותם. לפעמים. היו אפילו שניים שלושה ששלחו לי דוא"ל בתגובה. אבל זהו.
אחד המניעים האנוכיים שבהקמת האייל היה לתת במה קצת יותר פומבית לדעותי שלי, וגם לדעות של אחרים, שאילולא האייל היו יושבות, במקרה הטוב, באתרים דומים או בפורומים קצרי־מועד (או במקרה הרע - לא היו מגיעות לידי ביטוי כלל). ככל שגדל האייל הקורא, וצבר לעצמו עוד ועוד כותבים בתחומים השונים, גיליתי שנשאר לי הרבה פחות מקום למאמרים שלי, ולא פעם דחיתי מאמר שרציתי לכתוב מפני מאמרים דחופים יותר, רלוונטיים יותר, או פשוט טובים יותר. איכשהו, הדבר גרם לי לחייך חיוך גדול מאוד. דומני כי את המטרה הזו ביצענו היטב. וי.
עד מהרה התחלתי לשלוח הודעות ב-ICQ ובדוא"ל פחות או יותר לכל מי שאני מכיר, ודחקתי בהם לספר גם לאחרים. אפשר להגיד שזה היה הספאם הראשון ששלחתי אי פעם. במשך תקופה לא קצרה התמדתי במשלוח הודעות לרשימת ה-ICQ שלי בכל פעם שהעליתי מאמר לאייל - "יש מאמר חדש באייל! רוצו לקרוא ולהגיב!" כתבתי להם.
עד שבאחת הפעמים הללו שלח לי אחד מחברי הודעה בתגובה - "אני יודע. כבר ראיתי". אז הפסקתי לשלוח את כל ההודעות הללו. כשם שמספיק להצית זרד אחד קטן כדי לשרוף מדורה שלמה, כך ידעתי שכבר אפשר להשען לאחור. עכשיו זה רק עניין של זמן.
דיון ציבורי הנו המטרה המוצהרת והעיקרית של האייל הקורא. דיון ציבורי מצריך כמות נכבדה של אנשים מחלקים שונים של הציבור. אתר שכל באיו הם חילונים שמאלנים לא ייצר דיון ציבורי נרחב במיוחד, ומה שכן יווצר (כי אי אפשר לשים שני ישראלים ביחד בלי שימצאו נושא להתווכח עליו) לא יהיה רלוונטי לכלל האוכלוסיה. במשך זמן לא קצר חששתי שהאייל יוצג בפני הקוראים כאתר מגמתי, אולי אפילו מגוייס. ניסיתי בכל כוחי להביא לאייל עוד אנשים, ממגזרי האוכלוסיה השונים בישראל.
כיום קוראים את האייל הקורא אלפי אנשים מדי יום. בין המשתתפים הפעילים ישנם נציגים של כל הקשת הפוליטית, ושל כל (או לפחות רב) חלקי המגזר היהודי. המשימה הבאה - קוראים פעילים מהמגזר הערבי.
הדיונים באייל, אם תרשו לי להעיד על עיסתנו המשותפת, הנם בעלי ערך רב. השיחות המעמיקות המתפתחות תדיר באתר, גם אם אינני משתתף בהן בעצמי, נקראות על־ידי בשקיקה, ולמדתי לא מעט מדברים שנאמרו. כלל הדעות ורוב חלקי העם מיוצגים בכבוד, והדיון הציבורי זוכה למקום נרחב משהוצע לו בעבר. וי.
לפני מספר חודשים נזדמנתי לאוניברסיטה העברית. בזמן ההמתנה, ניגשתי לאחד ממסופי המחשב המצויים במקום המחוברים לאינטרנט. לחצתי פעמיים על סמל הדפדפן, ומיד עלה לפני הדף שהוגדר כדף הבית של המחשב. האייל הקורא. בקושי הצלחתי להחניק את קריאות השמחה שעלו בגרוני. כל שאר היום הסתובבתי עם חיוך מרוח על פני.
מדי פעם, כשאני פוגש במקרה מי מקוראי האייל או כשאני מקבל דוא"ל עם פידבק חיובי מקוראים, אושר מציף אותי. זה עושה לי את היום. הצלחנו, כולנו, ליצור כאן דבר מה שהוא לא רק חשוב ומעניין, אלא גם מהנה. זה, לטעמי, ההישג העיקרי. ללא אלמנט ההנאה האתר לא היה שורד, ולא היה מגיע לו לשרוד. בסופו של דבר - כולנו באנו להנות. וי.
אך לא אנשים כמונו ינוחו על זרי הדפנה. טוב, רק קצת. יום אחד. מחר - מתחילים שוב לעבוד. ויש לנו תוכניות לא קטנות בשבילכם. טל כהן, מתכנת הבית שלנו, עמל בזמן האחרון על שיפורים ניכרים בשירות שהאייל מגיש לכם, על מנת להקל עליכם את הקריאה באתר ולהפוך את הדיונים לקלים יותר למעקב. פרטים - בקרוב.
כמובן שנמשיך בכל עת לשאוף לספק לכם חומר איכותי ככל שניתן, במגוון נושאים נרחב, ולעסוק בכל נושא שמעניין את הציבור הישראלי. אנחנו שמחים תמיד לקבל ביקורות והצעות לשיפורים. לא מעטות מהצעותיכם שהגיעו אלינו זכו לישום באתר, ואנו מודים לכל מי שמנסה לתרום ולעזור. אנחנו פה רק ההנהלה - האתר זה אתם.
במהלך המאמר לא נתתי קישורים למאמרים קודמים. קשה לי להצביע על מאמר זה או אחר ככדאי לקריאה יותר מהאחרים. מדובר כאן, בסופו של דבר, בטעם אישי ובדעות אישיות. אני מוכן להמליץ על כלל המאמרים שהתפרסמו באייל בשנה האחרונה. אם יש לכם המלצות ספציפיות יותר, אתם מוזמנים לחלוק אותן עם שאר הקוראים.
אך מכיוון שאי אפשר באינטרנט בלי לתת לפחות לינק אחד, אזכיר לכם שוב שבכל עת האייל הקורא מקבל מאמרים לפרסום. כל שעליכם לעשות הוא לכתוב את המאמר ולשולחו לכתובת העורך. תודה מראש.
לכבוד השנה הראשונה למילוי תפקידי כעורך, הענקתי לעצמי חופשה ללא תשלום (זה בסדר, אני גם עובד ללא תשלום). בשלושת השבועות הקרובים אשוטט לי בערבות קנדה ואחפש איילים קוראים אמיתיים, ואם באמת ישעמם לי - אנסה לחבוש להם כובעי יום־הולדת. בינתיים יתפקדו במקומי העורכים המחליפים טל כהן וניר יניב (שהוא, בין שאר פועליו, גם עורך מגזין האינטרנט של האגודה למד"ב ופנטזיה). כתובת הדוא"ל של העורך נותרה כשהייתה, וכל מה שישלח אליה יגיע בבטחה אליהם.
תודה לכולכם!
קריאה מהנה ויום־הולדת שמח,
דובי קננגיסר, עורך ראשי.
|
קישורים
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש