 |
|
רבים וטובים הלחינו ממילותיו של אריאל. רבים וטובים אחרים שרו מילים אלו. אבל רק אחד הצליח להלחין ולשיר אותם כמו שצריך, וזה מאיר אריאל עצמו.
|
|
| מוזיקה • ירדן ניר-בוכבינדר • יום א', 12/9/1999, 23:02 |
|
 |
|
מאיר אריאל, ז"ל, שנפטר לפני למעלה מחודש, כתב טקסטים רבים שהולחנו והושרו על ידי מיטב המלחינים והמבצעים בישראל, אך טרם קם מלחין שילחין טקסט של מאיר אריאל, או זמר שישיר שיר של מאיר אריאל, יותר טוב ממאיר אריאל. למעשה, לעיתים נדמה כאילו בכלל בלתי אפשרי שמישהו ילחין או ישיר שיר של אריאל בצורה מספקת, פרט לאריאל עצמו.
הדוגמה הקיצונית היא "שלל שרב" ("תם השרב הגדול"). יהודה פוליקר כתב לחן נפלא, ושירתו של גידי גוב, כמו גם העיבוד, למרות היותם חסרי השראה, לא מקלקלים מבחינה מוזיקלית. אז אם הכל כל כך טוב, מה רע?
הרע הוא שיש בשיר גם מילים יפות, שהתבזבזו לחלוטין. שימו לב, וקראו לאט:
"ובשדרות הרעד עובר, גובר,
בחצרות הפחד נובר, צובר,
פתאום היא מתרגשת נורא -
סף מאורע -
זה יקרה -
זה קרה..."
ושוב, הלחן כאן יפה, אלא מה? הוא עולה היכן שהמילים דורשות לרדת, יורד היכן שהמילים דורשות לעלות, ובכלל, מדביק את המילים לרצף אחד, כשכל מילה דווקא זועקת למרחב נשימה משלה.
דוגמה הרבה פחות קיצונית, ובכל זאת מאלפת, היא "הולך בטל" עם הלחן של אריאל זילבר (בביצוע "תמוז"). כאן בהחלט אי אפשר לומר שהמוזיקה הולכת נגד המילים - בכל זאת, אריאל ז. מצטייר קצת כאחיו הרוחני של מ. אריאל. ובכל זאת, משהו בקופצנות של הלחן, בקליטות שלו, מעלים את המילים. וזה עוד שיר מוקדם ופשוט של מאיר אריאל - השירים שלו החל מתקליטי הסולו (1978 והלאה) כל כך מלאים בסלסולים מילוליים בארוקיים, שלחן כמו של "הולך בטל" פשוט לא יעבוד. כל הפסקה הזו נכונה גם ל"סוף עונת התפוזים" (לחן: זילבר ושלום חנוך).
דוגמה ללחן של אריאל שבוצע ע"י מישהו אחר היא "נשל הנחש" בביצוע ערן צור (כרמלה גרוס ווגנר). האמת היא שגם הביצוע המקורי יכול להיות מייגע אם שומעים אותו הרבה. ההעתק מייגע כבר בשמיעה ראשונה.
יש לומר כי בפופ/רוק העברי נפוץ העניין של "שירי משוררים", וכמעט כמעט תמיד זה לא עובד - המוזיקה בולעת את המילים, ולמרות שנוצרו כך לא מעט יצירות מופת (מצד המוזיקה), נותרת התחושה שיותר טוב לשיר היה להשאר בלי הלחן. אבל מאיר אריאל לא היה בדיוק משורר, אלא משהו בין פזמונאי־בדרכו למשורר־בדרכו. והמילים שלו כן יכולות לעבור היטב - כשהוא מלחין ומבצע אותן. הלחנים שלו עוטפים את המילים ברחמים, בצניעות, מעוגלים במקומות הנכונים. והשירה, הנוטה לדיבור, לעתים קרובות פשוט מספרת סיפור, לא באה אלא לשרת את המילים. ברור שכל אחד אחר שינסה לשיר ככה את השירים האלה יישמע פאתטי - זה חייב להיות זה שכתב אותן.
יש כאן אולי איזה טרייד־אוף עם המוזיקה - בעצם אין לו אף לחן, אני חושב, שאפשר להגיד עליו "הורס". מצד שני, מלחינים מבריקים יש לנו הרבה, ומישהו כמו מאיר אריאל, רק אחד (ועכשיו גם זה לא). מי שאוהב אותו מפיק ממנו הנאה מוזיקלית, רק מסוג אחר קצת.
ויש גם יוצא מהכלל לתיזה: דורי בן זאב, "סוף שבוע בכפר". אני לא יודע מי הלחין, אבל אני מנחש שמאיר אריאל עצמו. נכון שאפשר לדמיין אותו שר את זה? ושזה בעצם לא יהיה שונה הרבה מדורי בן זאב? ואולי אני לא מדמיין בכלל, ואריאל שר את זה בהופעות? זה לא לגמרי מפתיע, כי גם דורי בן זאב, בתוכניות הרדיו שלו כמו גם בכמה משיריו, הוא מין מספר סיפורים ומלהטט במילים על סף השירה.
בקרוב בטח תהיה הופעה ו/או אלבום לכבודו של מאיר אריאל, ותהיה הזדמנות לבדוק את התזה.
|
קישורים
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש