כלת פרס ישראל, הזמרת שושנה דמארי, הלכה הבוקר (ג') לעולמה בגיל 83.
שושנה דמארי נולדה בעיר דמאר שבתימן בשנת 1923 ועלתה ארצה בגיל צעיר עם משפחתה. כבר כנערה החלה להופיע במסגרת סטודיו "שולמית" ושרה גם בתכניות שונות ב"קול ירושלים" המנדטורי. בשנת 1939 הופיעה לראשונה כסולנית. בשנת 1943 הצטרפה לתיאטרון "לי לה לו" שאת מרבית פזמוניו כתבו המשורר נתן אלתרמן והמלחין משה וילנסקי, ונודעה במיוחד בביצוע השיר "כלניות" שהפך להיות מזוהה איתה.
היא המשיכה לעבוד עם וילנסקי, שהלחין רבים משיריה בעלי הנופך התימני, בהם "בכרמי תימן" ו"מרים בת ניסים". לאחר מלחמת העולם השנייה יצאו דמארי ווילנסקי למסע הופעות מרגש במחנות העקורים באירופה. במלחמת העצמאות ביצעה דמארי שירים למילותיו של חיים חפר, שהפכו להמנונים מוכרים, כגון "הקרב האחרון", "בת שבע" ו"היו זמנים".
בתחילת שנות החמישים שרה בכל שבוע פזמון חדש שהלחין משה וילנסקי לתוכניתו "פזמון וזמר" ב"קול ישראל", בהם "משלט עזוב", "הרועה הקטנה מן הגיא" ו"לאור הזכרונות". היא נהגה גם לבצע שירים שנכתבו ללהקת הנח"ל על ידי יחיאל מוהר ווילנסקי בהם "הורה ממטרה" (1955), "כיתה אלמונית" (1956), "בלדה על מעיין וים" (1959), "רחל רחל" ו"מול הר סיני". היא הופיעה בסרטים "גבעה 24 אינה עונה" ו"באין מולדת", ובשנת 1957 כיכבה במחזמר "שולמית". בשנות השישים והשבעים הופיעה רבות בארץ ובעולם.
במשך תקופה ארוכה לא הקליטה דמארי שירים חדשים עד שבשנת 1987 הקליטה את הדואט "לשיר איתך" יחד עם בועז שרעבי. שנה לאחר מכן הוציאה את האלבום "אור" וזכתה בפרס ישראל. בטקס הענקת הפרס ביצעה ירדנה ארזי את השיר שנכתב לכבודה: "עגילי דמאר". ובשנת 2001 נערך לכבודה מופע הצעדה מיוחד בהשתתפות מיטב אמני ישראל. בשנת 2005 שרה דמארי שני שירים באלבום "ממעמקים" של הפרויקט של עידן רייכל.
במשך שנים טיפחה התקשורת "יריבות" בין דמארי לבין יפה ירקוני, אך למעשה, היחסים בין השתיים היו טובים.
בסוף השבוע שעבר אושפזה דמארי בבית החולים איכילוב בתל אביב במצב קשה, והבוקר הלכה לעולמה.
|
קישורים
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש