 |
בין עשרות אלפי העובדים הזרים שהגיעו לארץ בשנים האחרונות, מצויה גם קבוצה לא שגרתית של כמאה וחמישים גולים כורדים מטורקיה. האו"ם מכיר בהם כפליטי מלחמה והם היו רוצים לקבל אזרחות ישראלית, אך משטרת ההגירה רואה לפחות בחלק מהם טרוריסטים. סיפורם יוצא־הדופן של הפליטים הכורדים בישראל.
בשיתוף עם 
|
|
| חברה וכלכלה • אמיר תיבון • יום ו', 14/10/2005, 15:45 |
|
| |
ק' הוא בן 37, נמוך ושרירי, בעל שיער שחור ופנים עייפות. הוא מתגורר בדירת חדר זעירה בדרום תל־אביב, בה נמצאים טלוויזיה מקולקלת, מקרר קטן ומיטה. "הייתי רוצה לגור בדירה גדולה יותר", הוא אומר. "אני צריך מקום להסתובב בו בלילה".
הוא צריך מקום להסתובב בלילה בגלל נדודי השינה. בשנתו הוא חווה סיוטים המחזירים אותו אל מרתפי החקירות של שירותי הביטחון הטורקיים, שם היו קושרים אותו לכיסא ומחברים אלקטרודות לאיבריו הרגישים. למרות שהוא דובר מעט מאוד עברית, הוא מצליח להסביר את מקור סיוטיו: "הם היו מחשמלים לנו את הביצים".
בדירתו החמה והצפופה של ק' אני פוגש שמונה גברים כורדים. הצעיר ביניהם הוא סעיד, בן 21, שהגיע לישראל דרך מצרים בשנה שעברה. המבוגר הוא חוסיין, בן 41, שהגיע לישראל ב-1996 בטיסה ישירה מאנקרה. הוא לא מהסס לומר שנכנס לישראל עם דרכון מזויף שקנה מהמאפיה הטורקית. "כולם כאן עם דרכון מזויף, אחרת לא היו מצליחים לברוח מטורקיה."
במדינת ישראל נמצאים כיום קרוב למאה וחמישים כורדים. האו"ם מכיר בהם כפליטים על רקע המצב הפוליטי בטורקיה, ומדינת ישראל מעניקה להם אשרות עבודה המאפשרות להם להתפרנס בדוחק. משפחותיהם פזורות ברחבי אירופה. שניים מאחיו של ק', לדוגמא, הם פעילים מרכזיים בתנועת השחרור הכורדית, המתגוררים בגרמניה. "החלום שלנו הוא להתאחד ולהיפגש שוב בטורקיה באחד מהימים", הוא אומר.
מיהו טרוריסט
האם הכורדים הם עם? לאום? לאחר ויכוח קצר מחליטים השמונה על "קבוצה לאומית־תרבותית". "מצבם של הכורדים קצת מסובך", אומר ח'אלד, בן 24, פועל בניין שהגיע לישראל לפני כשנתיים; אחיו כלוא בטורקיה, לאחר שהורשע בתכנון פעולות טרור.
הכורדים מתגוררים מזה אלפי שנים באיזור הררי המשתרע בין צפון־מערב איראן, דרך צפון עיראק וצפון סוריה, לבין דרום־מזרח טורקיה. "טורקיה, עיראק, סוריה ואיראן ניסו לחסל את הכורדים. להגיד, אין כזה דבר כורדים. המנהיגים של המדינות האלה אמרו, ואומרים עד היום: יש איראנים, יש עיראקים, יש סורים ויש טורקים. אנחנו מסכימים, אבל בכל אחד מהעמים האלה יש גם כורדים, ואי אפשר למחוק את הזהות שלנו", אומר חוסיין.
הריכוז הגדול ביותר של כורדים נמצא בטורקיה, בה חיים כ-13 מיליון כורדים, המהווים קרוב לרבע מאוכלוסיית המדינה. מוסטפה קאמל אתא טורק, האב המייסד של טורקיה המודרנית, חשש שהכורדים הטורקים ינסו להתאחד עם אחיהם הסורים, העיראקים והאיראנים, ולהקים מדינה שתגזול מטורקיה קרוב למחצית משטחה. החוקה הטורקית, שחוברה ב-1923, היתה מבחינתם של הכורדים אסון. היא לא התייחסה כלל לזכויותיהם של מיעוטים לאומיים, אך אסרה על "דיבור חתרני". הממשלה הטורקית החליטה שעצם הדיבור בשפה הכורדית הוא "דיבור חתרני" שענשו מאסר, ומערכת החינוך הטורקית החליטה למחוק לחלוטין כל סממן של הזהות התרבותית הכורדית. לפי הערכות של ארגוני זכויות אדם, אלפי בני־אדם נכלאו בטורקיה רק משום שדיברו בשפה הכורדית.
בסוף שנות השישים חלה התעוררות לאומית בקרב הכורדים בטורקיה, בעיקר בין סטודנטים צעירים שמאסו בדיכוי הטורקי. במה שנראה כיום כשגיאה איומה, הממשלה הטורקית דיכאה ביד קשה את פעולות המחאה הדמוקרטיות של הכורדים. כל ניסיון לארגן הפגנה, לפרסם עיתון או להעלות את הבעיה הכורדית לסדר היום בתקשורת, נתקל בדיכוי אלים. המשטרה ירתה על מפגינים ושרפה בתי־דפוס, ומספרם של הפעילים הפוליטיים הכורדים בבתי־הסוהר הלך וגדל.
ב-1978 הוקמה באנקרה מפלגת ה-PKK, "מפלגת הפועלים של כורדיסטן", אותה הנהיג צעיר כריזמטי בשם עבדולה אוג'אלאן. המפלגה הוצאה מחוץ לחוק ביום בו הוקמה, ועד מהרה פתחה במלחמת גרילה כנגד הצבא הטורקי. ה-PKK תקף בסיסי צבא ומשרדי ממשלה טורקיים, והשלטונות, בתגובה, החריפו את הדיכוי – עוד מאסרים, עוד מעצרים מנהליים, והחל משנות השמונים, גם הרס בתים כאמצעי ענישה.
הסכסוך התעצם בתחילת שנות התשעים, לאחר שה-PKK ביצע סדרת פיגועים בנציגויות טורקיות במערב אירופה. הממשלה הטורקית הגיבה בחריפות, והורתה לצבא להרוס כפרים שלמים כעונש על כל פיגוע. על־פי הערכות האו"ם, למעלה מ-2.5 מיליון כורדים הפכו לפליטים בין השנים 1991 ו-1995, ולמעלה מ-20 אלף כורדים נהרגו בידי הצבא הטורקי.
אוג'אלאן ברח מטורקיה והסתתר באזור הכורדי שבצפון סוריה, משם ניהל את מבצעי ה-PKK. לאחר שגורש מסוריה נדד ברחבי אפריקה, עד שנתפס בניירובי ב-1999 במבצע משותף של שירות הביטחון הטורקי, ה-CIA והמוסד. הוא הועמד למשפט בטורקיה ונידון למאסר עולם. האיחוד האירופי, בית־הדין הבין־לאומי בהאג ונציגים של מדינות רבות בעולם טענו כי לא זכה להליך משפטי הוגן, וכי המשפט היה משפט ראווה פוליטי.
לאחר מאסרו של אוג'אלאן ציפו רבים להחרפה במאבק הכורדי־טורקי, אך בהכרזה מפתיעה, קרא אוג'אלאן לחברי ה-PKK לזנוח את המאבק המזוין ולעבור למחאה פוליטית לא אלימה. בשנת 2004 הכריז ה-PKK על הפסקת אש חד־צדדית, שהחזיקה מעמד עד ספטמבר 2005.
מה דעתכם על עבדולה אוג'אלאן?
ק': "עבדולה אוג'אלאן הוא המנהיג של הכורדים, וכמו הרבה מנהיגים אחרים בעולם, הוא לוחם בשביל העם שלו."
אבל באירופה, בארה"ב וגם בישראל, האיש נחשב לטרוריסט ורוצח.
השאלה מעוררת בשמונה כעס. חוסיין עונה: "כשבן־לאדן רוצח אנשים, כל העולם קורא לזה טרור; כשארגון החמאס רוצח אנשים, כל העולם קורא לזה טרור; כשה-PKK הורגים חיילים טורקים, כל העולם קורא לזה טרור. אבל כשטורקיה רוצחת נשים וילדים והורסת למיליוני אנשים את הבית, לזה הם לא קוראים טרור. בעיראק חוטפים אנשים וזה נקרא טרור, אבל טורקיה חוטפת וכולאת אנשים בלי משפט, וזה לא טרור? הטרוריסטים האמיתיים הם הטורקים. עבדולה אוג'אלאן נלחם נגד חיילים, כמו גבר, והם נלחמים נגד נשים וילדים וזקנים, כמו פחדנים."
בשלב הזה מתערב בשיחה נוח. נוח הוא לא כורדי, אלא טורקי סוציאליסט שהצטרף למאבק הכורדי. המהפך האידיאולוגי ארע אצלו כאשר ראה, כחייל, כיצד הצבא הטורקי כופה על צעירים כורדים להתגייס לשורותיו ולהילחם נגד אחיהם. מי שמסרב להתגייס, עובר עינויים קשים. בטורקיה קושרים את נוח לשורת מעשי חבלה של ה-PKK. "הרבה אנשים אומרים שהדרך של אוג'אלאן לא היתה נכונה, הדרך של הנשק, שצריך היה לנסות בדרכים אחרות. אבל מה יש להם להגיד על מה שהמשטרה עשתה למנהיגה שלנו, לילה זאנה?"
זאנה היתה האישה הכורדית הראשונה שנבחרה לפרלמנט הטורקי. פשעה היה שהיא אמרה משפט בכורדית מייד לאחר שנשבעה אמונים לפרלמנט, ובעטיו ריצתה 10 שנות מאסר. נוח מדבר על זאנה בהערצה. "היא האישה האמיצה ביותר בטורקיה. השלטון בטורקיה הוא מאוד צבאי, רק גברים, גנרלים. ופתאום באה האישה הזו ומדברת בכורדית בפרלמנט. הם לא האמינו שזה קורה. לילה זאנה היא גיבורה."
הגלות כברירת מחדל
ק' מתגעגע למשפחתו, ודואג לשלומו של אחיו, שישב בכלא הטורקי במשך שנים, עבר התעללות מינית ממושכת, וכיום מאושפז בבית־חולים לחולי נפש. נוח מתגעגע לאשתו ולבנו בן השנתיים שהשאיר בטורקיה. חוסיין חושש לגורלם של החברים שהשאיר מאחור.
הם מתעוררים מדי בוקר בשעה חמש ויוצאים לעבוד בבניין, ניקיון או אבטחה. השכר זעום, שעות העבודה ארוכות, אבל יותר מהכל, מפריע להם הזלזול של המעסיקים ושל החברה. השמונה הם גברים משכילים; א', למשל, היה סטודנט מצטיין לארכיטקטורה באוניברסיטה באיסטנבול. הוא סולק מהלימודים לאחר שהשתתף בהפגנות של תנועת הסטודנטים, ושכר הלימוד שחסך במשך שנים ירד לטמיון.
מה דעתכם על ישראל?
ק': "הרבה אנשים מאוד נחמדים, אבל המעסיקים לא בסדר, לא משלמים בצורה הוגנת."
נוח: "ישראל היא שותפה של טורקיה, וגם עזרה ללכוד את עבדולה אוג'אלאן. במשך הרבה שנים ה-PKK היה נגד ישראל ובעד הפלשתינאים; היו גם אנשים ב-PKK שתמכו בחיזבאללה בלבנון. אבל אנחנו רואים מה קרה עכשיו בעזה, ומבינים שהיתה טעות גדולה ביחס כלפי ישראל. ישראל היתה מוכנה לוותר בשביל השלום, דבר שטורקיה אף פעם לא היתה מוכנה לעשות. זה מוכיח שאתם באמת רוצים שלום, בניגוד לטורקיה."
כולם מסכימים ש"יש בישראל אוכל טוב ובחורות יפות", אבל ברור שהם נמצאים כאן רק משום שאין להם מקום אחר. חברים ובני־משפחה באירופה שולחים להם ספרים ועיתונים של קהילת הגולים הכורדים, ובכסף שחסכו במשותף במשך שנים, הם קנו צלחת לוויין שבאמצעותה הם צופים בערוץ הטלוויזיה הכורדי, המשדר מבריסל.
קאזם, בן 41 שהגיע לארץ באופן חוקי לחלוטין, מועמד לגירוש מהארץ. האו"ם העניק לו מעמד של פליט, אבל משרד הפנים הישראלי רואה בו טרוריסט ומסרב להתיר לו להמשיך לעבוד. "למה מדינת ישראל רואה בי טרוריסט?" הוא שואל. "מאז שהגעתי לכאן לפני ארבע שנים הדבר היחיד שאני עושה זה לעבוד בבניין ולקנות לעצמי אוכל. בטורקיה נחשבתי לטרוריסט פשוט בגלל שדיברתי את השפה שלי והשתתפתי בהפגנות למען הזכויות שלי. חשבתי שישראל מאמינה בדמוקרטיה."
מה תעשה כשהשוטרים ידפקו על דלתך?
"אני לטורקיה לא חוזר, לא הולך לכלא. אני אבקש שישלחו אותי למדינה אחרת, אולי שם יתחשבו בזה שהאו"ם מכיר בי כפליט. אבל האמת היא שאני באמת לא יודע מה לעשות. אני מיואש. פניתי לארגונים משפטיים שונים ואני מקווה שזה יעזור. ב-3 באוקטובר יש לי משפט ברמלה."
משטרת ההגירה מטילה עליהם אימה, ומזכירה להם את הברוטליות המשטרתית בטורקיה. כמעט כולם חוו בארץ מעצרים, חקירות והשפלות. "משטרת ההגירה שוברים דלתות וחלונות של דירות סתם ככה. הם שמים אנשים במעצר שעות, לפעמים כל הלילה, בלי שום סיבה". במקרים נדירים מאוד, האו"ם מתערב לטובתם והם משתחררים אחרי כמה ימים, אבל היו כבר פליטים כורדים שבילו במעצר כמה שבועות, "אכלו אוכל של עכברושים" וספגו השפלות אין־ספור.
ק' לא מבין מדוע המשטרה מתנכלת להם. "כבר כמעט עשר שנים אני כאן, ומעולם לא עברתי על אף חוק. אני יודע שאני אורח כאן, ולכן מכבד את החוקים שלכם. אבל אני לא מבין למה משטרת ההגירה כל־כך אלימה, זה נראה כאילו אם אשתו של השוטר הציקה לו בבוקר, הוא פשוט עוצר את האדם הראשון שהוא רואה ברחוב ומכניס לו מכות רצח."
הייתם רוצים להיות אזרחים של מדינת ישראל?
ק': "האחים שלי בשוויץ ובגרמניה הם שומרי חוק ולכן זכו לקבל אזרחות במדינות שלהם. אני חולם על אזרחות ישראלית, יש לכם מדינה נהדרת."
ח'אלד: "בטח, איזו שאלה. אנחנו מוכנים לתרום למדינת ישראל אם צריך. היהודים והערבים כאן צריכים להפוך לאחים ולאהוב אלה את אלה. וביום שזה יקרה, אז למה לא גם הכורדים?"
|
קישורים
PKK - מפלגת הפועלים של כורדיסטן
לילה זאנה - מתוך אתר אמנסטי אינטרנשיונל
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש