לאחר שבע שנות ניסוח נכנסה היום (ד') לתוקף אמנת קיוטו למאבק בהתחממות כדור הארץ. האמנה, עליה חתומות 141 מדינות, נוצרה במטרה לעצור את העלייה בטמפרטורות הנגרמת בשל פליטת גזי חממה לאטמוספירה.
לפי האמנה, מדינות מפותחות מתחייבות להקטין בשנים 2008-2012 את פליטת הגזים, בעיקר דו־תחמוצת־הפחמן, מתחנות כוח, מפעלים ומכוניות - בכחמישה אחוזים פחות משיעורי 1990.
נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש הודיע כבר בשנת 2001 כי ארצו, המייצרת כ-30% מכלל כמות גזי החממה הנפלטים לאטמוספירה, פורשת מהאמנה. בוש תיאר את האמנה כיקרה מדי ומוטעה. במדינות המפותחות גם מחו על כך שהאמנה אינה הוגנת, לדעתם, בשל העובדה שהיא לא כוללת מדינות מתפתחות גדולות כמו הודו, סין וברזיל, בהן נמצאים יותר משליש מאוכלוסיית העולם.
על פי תחזיות, המשך פליטת גזי החממה ועליית הטמפרטורה הממוצעת של כדור בארץ ב- 1.4-5.8 מעלות צלזיוס עד שנת 2100 תגרום להפשרת קרחונים שתביא לעלייה בגובה פני הים, הקצנת אקלים שתביא להתייבשות גוברת בכדור הארץ, שטפונות וסערות, הכחדת בעלי חיים וצמחים, פגיעה חמורה בחקלאות העולמית (בפרט בדיג), והתפשטות חרקים מזיקים ומחלות. ההערכה היא שיישום אמנת קיוטו יפחית רק עשירית מעלה מההתחממות הצפויה.
|
קישורים
הנשיא בוש ואפקט החממה - מאמרו של עמית מנדלסון באייל הקורא
|