הָעֵינַיִם הָרְעֵבוֹת
הָעֵינַיִם הָרְעֵבוֹת הָאֵלֶּה שֶׁכָּכָה תִּתְבַּעְנָה,
הַשְּׂפָתַיִם הַצְּמֵאוֹת הָאֵל הַשֹּׁאֲלוֹת: נַשְּׁקֵנוּ!
הָעֳפָרִים הָעֹרְגִים הָאֵלֶּה הַקּוֹרְאִים: תָּפְשֵׂנוּ!
חֲמוּדוֹתַיִךְ הַצְּפוּנוֹת שֶׁשָּׂבְעָה כִשְׁאוֹל לֹא־תֵדַעְנָה;
כָּל־עֲתֶרֶת הַגְּוִיָּה הַזֹּאת, שִׁפְעַת חֶמְדָּה מְלֵאָה,
כָּל־הַשְּׁאֵר הַלָּזֶה, כָּל־הַבְּשָׂרִים הָאֵלֶּה שֶׁכָּכָה
הִלְעִיטוּנִי מִמְּקוֹר תַּעֲנוּגִים, מִמַּעְיַן הַבְּרָכָה –
לוּ יָדַעתְּ, יָפָתִי, מַה־קָּצָה בָּם נַפְשִׁי הַשְּׂבֵעָה.
זַךְ הָיִיתִי, לֹא־דָלַח הַסַּעַר רִגְשׁוֹתַי הַזַּכִּים
עדַ שֶׁבָּאת, יְפֵה־פִיָּה, וּבְרוּחֵךְ נָשַׁפְתְּ וְנִדְלַחְתִּי.
וַאֲנִי, נַעַר פֹּתֶה, לְרַגְלַיִךְ בְּלִי־חֶמְלָה הִשְׁלַכְתִּי
תֹּם לְבָבִי, בֹּר רוּחִי, כָּל־פִּרְחֵי נְעוּרַי הָרַכִּים.
רֶגַע קָטָן מְאֻשָּׁר הָיִיתִי בְּלִי־חֹק, וָאֲבָרֵךְ
אֶת־הַיָּד הַחֹלֶקֶת לִי מַכְאוֹב הָעֹנֶג הֶעָרֵב;
וּבְרֶגַע קָטָן שֶׁל־תַּעֲנוּג, שֶׁל־אֹשֶׁר וָגִיל, עָלַי חָרֵב
עוֹלָם מָלֵא – מַה־גָּדוֹל הַמְּחִיר שֶׁנָּתַתִּי בִּבְשָׂרֵךְ!
על "העיניים הרעבות" לח"נ ביאליק, מאת אסף ברטוב
נתבקשתי לבחור שיר של ביאליק למדור השירה החודשי של "האייל הקורא", לציון שני אירועים: מעבר כתבי ביאליק לרשות הציבור עם תפוגת זכויות היוצרים עליהם בסוף שנת 2004, וכן העלאת רוב כתביו של המשורר למאגר המקוון באתר פרויקט בן־יהודה. כחובב שירת ביאליק, היה לי קשה להסתפק בשיר אחד בלבד בנסיבות כאלו. ויתרתי מראש על השירים המוכרים ביותר, בין בגרסתם המושרת ("הכניסיני תחת כנפך" וכו') ובין בגרסא דינקותא שסיפק לרובנו משרד החינוך ("לבדי", "על השחיטה", וכו'), ונותרה לי עדיין בחירה לא קלה.
החלטתי לבסוף לבחור בשיר "העיניים הרעבות", כיון שהוא שיר פחות ידוע של המשורר, ופחות מתאים לפרסונה הציבורית שלו ולמודוס ה"לאומי" בשירתו ("אכן חציר העם", "ראיתיכם שוב בקוצר ידכם", "בעיר ההרגה", וכולי). השיר מציג נושא שירי אוניברסלי, לא־עברי ולא־יהודי דווקא, היינו היחס האמביולנטי לתאוות הבשרים ולמושא התשוקה (כאן נקבה), כמקור חסד וכגורם מחטיא ומשחית. ביאליק, כמובן, מלביש את הנושא לבוש עברי למהדרין.
העברית הנגישה של השיר הנחתה אף היא את בחירתי: אין כאן צירופים מוקשים במיוחד, ואין מליצות שמקורן נידח, ודומני שאין צורך בביאורים כדי להבין את השיר.
הרגש שמביע הדובר כאן:
...כָּל־הַבְּשָׂרִים הָאֵלֶּה ...
לוּ יָדַעתְּ, יָפָתִי, מַה־קָּצָה בָּם נַפְשִׁי הַשְּׂבֵעָה.
[..]
וּבְרֶגַע קָטָן שֶׁל־תַּעֲנוּג, שֶׁל־אֹשֶׁר וָגִיל, עָלַי חָרֵב
עוֹלָם מָלֵא – מַה־גָּדוֹל הַמְּחִיר שֶׁנָּתַתִּי בִּבְשָׂרֵךְ!
מזכיר לי טיפול אחר, מחוספס יותר אך נקי מפאתוס, ברעיון הזה, בשיר "יום נפלא לפני נפרש" לחנוך לוין:
"אוֹכַל ואשתה ויהיה לי טוב,
מבשר האשה היה לי די והותר,
[..]
(הוי בשר, בשר, בשר,
אתה מנהל גדול ושׂר,
[..]
כי זה הבשר הוא אדון גדול,
ואני משרת בעל אופי רך.
[..]
העולם מלא אמנות ופילוסופיה,
ורק אני שוקע בעסק בשרי. [..]"
(חנוך לוין, "יום נפלא לפני נפרש", בתוך "מה אכפת לציפור", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987)
אך בעצם רציתי להציע רעיון: על ביאליק, למרות מאמצי משרד החינוך מחד ומרדדי השפה מאידך, טרם אבד הכלח; וגם אם שירים מסוימים נכתבו לצורכי השעה ואין עוד קהל למסר הגלוי שלהם, הרי שגם בהם ניכר מגעו המבריק של ביאליק, אמן השפה העברית, וניתן למצוא בהם מכמנים נהדרים בדמות צירופים ודימויים מרהיבים.
לעומת שירים כאלו, הנה "העיניים הרעבות" שהבאתי לעיל, אשר מבטא עמדה שאינה ייחודית למשורר, ושעולה מאחד הניגודים הבסיסיים בתרבות המערב, הניגוד בין בשר ורוח - יכול במלואו לפנות בהצלחה אל כל קורא בכל תקופה. בערב "ביאליק עכשיו" ננסה לתאר ביתר פירוט את הרלבנטיות של ביאליק לתרבות העברית בשנת 2005.
על ערב "ביאליק עכשיו"
לציון העלאת כתבי ביאליק לאינטרנט, ייערך ערב תרבות בשם "ביאליק עכשיו", באודיטוריום לורבר ב"שנקר", ביום חמישי, 27 בינואר 2005, רח' ידע־עם רמת־גן, בשעה 19:00. הכניסה חינם; יש להירשם מראש.
בתוכנית ארבע הרצאות קצרות (אורך כל אחת כרבע שעה), משולבות בביצועים אמנותיים (קריאה אמנותית וביצוע שירים מולחנים). בין הדוברים והמבצעים: פרופ' עוזי שביט, המשורר והסופר אריה סיון, מר אלכס אנסקי, ואחרים.
על פרויקט בן־יהודה
"פרויקט בן־יהודה" נוסד בשנת 1999 ע"י אסף ברטוב, שמשמש גם היום עורכו הראשי, לצד הילה ברטוב כעורכת משנה. הפרויקט מתקיים הודות למלאכתם של עשרות מתנדבים מסורים, מכל שכבות הגיל ותחומי העיסוק, אשר מקלידים ומגיהים יצירות עבריות שאינן מוגנות בזכויות יוצרים. באחרונה התאגדה עמותה רשומה (עמותה למחשוב ספרות עברית (ע"ר)) אשר נוטלת את ארגון הפרויקט על עצמה, תוך מחויבות לערכים שהנחו אותו עד כה.
פרויקט בן־יהודה הפיק מהדורה אלקטרונית של כתבי ביאליק – שירה, פרוזה, מאמרים והרצאות – ומגיש אותה לקהל הרחב ברשת האינטרנט, בחינם; לעולם לא יידרש תשלום תמורת השימוש במאגר, ולא תוצגנה פרסומות בדפי האתר. המאגר הינו חופשי בשימוש, והיצירות שבו הן ברשות הרבים ואינן מוגנות בזכויות יוצרים. פירוש הדבר שאין צורך לתאם כל שימוש בחומר עם פרויקט בן־יהודה. כבר היום משתמשים באתר סטודנטים, חוקרים, מורים, תלמידים, וחובבי ספרות באשר הם.
כתבי ביאליק מצטרפים למאגר הקיים בפרויקט זה מכבר, אשר כולל למעלה מאלף יצירות אחרות, מאת יוצרים עבריים מכל התקופות, משירת ימי הביניים, דרך י"ל גורדון ואברהם מאפו מתקופת ההשכלה, דרך א"נ גנסין, י"ח ברנר, אחד העם, ומ"י ברדיצ'בסקי של תקופת התחיה הלאומית, וכלה ברחל המשוררת. יצירות חדשות מצטרפות למאגר מדי חודש בחודשו, הודות למלאכת המתנדבים. המעוניינים להתנדב, נא פנו לדף "איך לעזור".
בשאלות נוספות, נא פנו לדף השאלות הנפוצות. נשמח לקבל תגובות, הצעות לשיפור או לשיתוף פעולה, ושאלות בדואל.
|
קישורים
אסף ברטוב עורך "פרויקט בן־יהודה"
להירשם מראש לערב "ביאליק עכשיו"
איך לעזור לפרויקט בן־יהודה
דואל לתגובות, שאלות, הצעות לשיפור ולשיתוף פעולה, ועוד
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש