הדחף לחפש הוא מתכונות היסוד האנושיות, ונושאי החיפוש הם לא רק גשמיים אלא גם רוחניים באופיים. החיפוש הבסיסי ביותר אצל האדם, אחרי הפעולה החייתית־אינסטינקטיבית של חיפוש מזון ובן/בת זוג, הוא זה של שטח ארץ, מקום מחיה. תוך כדי חיפוש כזה הגיעו אבותינו הפרימיטיביים ממין "האדם הזקוף" (Homo erectus) לסין ויאווה, וראשוני מיננו, "האדם הנבון" (Homo sapiens), הרחיקו לכת עד אוסטרליה. מחפשי הארץ נודדים ועוברים בדרכם קשיים ומכשולים רבים עד הגיעם לארץ מתאימה להתיישבות שיש בה מקורות מחיה; אך לעתים, כשהארץ אינה עונה על כל הדרישות, מנסה האדם גם לרפא אותה ולהתאימה לצרכיו. כיום, לאחר שכל שטחי כדור הארץ התגלו, מחפש האדם מרחבי מחיה נוספים בחלל החיצון, ואחת המחשבות על ריפוי הארץ מבוטאת ברעיון להפוך את המאדים לראוי להתיישבות אדם.
אחד המיתוסים הקדומים, המספר על השאיפה לרפא את הארץ, הוא סיפורם של יאסון והארגונאוטים, שיצאו למסע ארוך ומלא מכשולים כדי להחזיר ליוון את גיזת הזהב. הגיזה השתייכה לאיל הזהב שעליו רכב הגיבור פריקסוס בהימלטו מארצו כדי להימנע מלעלות קרבן; הזהב מציין כי האיל וגיזתו מקודשים לשמש. לפי המסופר, הגיע פריקסוס לארץ קולכיס שבצפון הים השחור, שם מת מבלי שהגיע לקבורה נאותה על פי מנהגי יוון, ולכן נודדת רוחו בעולם וגורמת לבצורת ומגיפות. כך לפחות טוען המלך, דודו של יאסון, ששולח אותו לקולכיס כדי להחזיר את רוחו של הגיבור הקשורה בגיזה, ולרפא את הארץ על ידי קבורה יוונית הולמת. יאסון מצליח להתגבר על דרקון איום השומר על הגיזה בעזרת מדיאה הקוסמת, נסיכת קולכיס שמתאהבת בו, והוא נמלט משם אחרי שהיא רוצחת את אחיה, בן המלך.
פוסידון מציל את יאסון והארגונאוטים, ציור מאת האוורד דיוויד ג'ונסון (באדיבות הצייר)
אחרי חזרתם ליוון מכינה מדיאה תבשיל קדירה, שהשטובל בו מרפא את גופו ומחדש את נעוריו. סיפור זה מתקשר עם הפואימה הוולשית "השלל של אנוון", שבה מסופר על קדירת שפע אותה גנב המלך ארתור מאנוון, השאול הקלטי, ובעזרתה חידש את נעוריו והיה לבן אלמוות. בספרו "מיתוסים יווניים" מקשר גרייבס את סיפור הגיזה עם סיפור הקדירה, וקובע כי הארץ אליה הגיע יאסון אינה קולכיס שבצפון הים השחור אלא אזור בצפון הים האדריאטי, ארץ מוצאם של הקלטים לפני הגירתם לצפון־מערב אירופה. אזור זה נודע בענבר שהפיקו בו. גונו הצהבהב של הענבר דומה לזהב, וכמו הזהב גם הוא היה מקודש לשמש.
סיפור הקדירה קשור גם למיתוסים השונים המספרים אודות החיפוש אחרי הגביע הקדוש. מציאת הגביע היתה אמורה, בדומה להשגת גיזת הזהב, להביא לריפוי הבצורת והמגיפות שתקפו את הארץ ולהביא לה רווחה. במיתוסים הקלטיים הקדומים, המספרים איך יצאו אבירי השולחן העגול לחפש את הגביע, הוא מזוהה עם אותה קדירת שפע שנגנבה בידי המלך ארתור מהשאול למטרת חידוש הנעורים. בהקבלה להרפתקאות והמכשולים שעברו הארגונאוטים בשיט הימי בדרכם להשגת גיזת הזהב, היה החיפוש אחרי הגביע הקדוש כרוך במעבר מסוכן דרך יער עבות וסבוך.
גם החיפושים הנזכרים באגדות האחים גרים מלאי מכשולים, וגם שם קיים קשר בין עושר לתרופות. לדוגמה, בסיפור "מי החיים" מסופר על מלך שחלה, ולשלושת בניו נאמר שימות אם לא יביאו לו את מי החיים. לאחר ששני אחיו הגדולים נכשלו בהבאת המים, יוצא הבן הקטן לדרך, מתגבר על קשיים ומכשולים רבים, ולבסוף מוצא את מי החיים וגם זוכה באהבתה של נסיכה אותה גאל מכשפים, ובעושר רב. לעומת זאת, בסיפור "שני אחים" מופיע הזהב כבר בראשית הסיפור. שני ילדים מבית עני זוכים במטילי זהב ובורחים מזעמו של דודם, צורף זהב עשיר. לאחר שטופחו בידי צייד, רכשו את ידע מקצוע הציד וידידים בדמות חיות שונות, נפרדות דרכיהם. אחד האחים תועה ביער עבות, הורג שבעה דרקונים, זוכה בידה של נסיכה אך מותקף וראשו נכרת. החיות מוצאות שורש שמרפא אותו ומחזיר לו את ראשו, הוא חוזר ומציל את הנסיכה מידי תוקפו, מולך אתה על הארץ וחוזר ונפגש עם אחיו.
הזהב מסמל מימים ימימה עושר גשמי אולטימטיבי. רעיון זה בא לידי ביטוי באירועי ה"בהלה לזהב", שהתרחשו במאות התשע־עשרה והעשרים ברחבי העולם – אפריקה, אוסטרליה ואמריקה. לעתים, אדם שמצא כמה גרגרי זהב אמיתי כבר נחשב בעיני עצמו לעשיר גדול. בהלה כזאת למציאת זהב מופיעה באחד מסיפוריו של אדגר אלן פו. שם הסיפור The Gold Bug, והתרגום המקובל הוא "חיפושית הזהב" כי העלילה עוסקת בחפץ עשוי זהב בצורת חיפושית. אבל למעשה יש לתרגם זאת כ"ג'וק הזהב", כי לגיבור הסיפור "נכנס ג'וק בראש" בדמות רעיון על אוצר זהב; אפילו חיפושית זהובה מעוררת בו כמיהה למציאת האוצר. גיבור סיפורו של פו מוצא כתב חידה, שבעזרתו הוא מגלה אוצר שטמן שודד ים ידוע. כמו במעשה גיזת הזהב, גם כאן כרוך הסיפור במעשי רצח, ולצד אוצר הזהב מגלה האיש גם שלדים של אנשים שנרצחו כדי להגן עליו.
סמליות הזהב אינה רק גשמית, אלא גם רוחנית. במיתולוגיות השונות מסביב לעולם מתקשר הזהב בשמש, וכמוה הוא מאיר מעצמו באור שאינו חדל, אינו מתכהה ואינו מחליד. האור הזה מסמל גם תכונות כגון טוהר, חכמה, אצילות, כבוד, אלוהות, הארה, ואף אלמוות. העמידות הפיזית של החומר מסמלת עמידות רוחנית. אבל המושג הרוחני האולטמיבי שהוא מסמל – הבא לידי ביטוי בחיפוש אחרי מטמונים מסוגים שונים – הוא מושג האמת. בספרו של דייויד האנט "סיפורו של קוסם" מובא סיפור קצר הקשור בחיפוש מסוג זה. אדם יוצא לחפש מטמון, נודד במשך עשרים שנה בעקבות רמזים שמכוונים אותו בדרכו בכל העולם, ולבסוף הוא מגיע בדרך עקלקלות חזרה למקום סמוך לנקודת מוצאו. הוא מוצא אבן, שעליו להרים, ומגלה שעל תחתיתה רשומות האותיות א – מ – ת. רק אז מתברר לו כי האמת היא הדבר רב־הערך ביותר בעולם. הסיפור הזה מביא אותנו למושג המודרני של "מחפשים את המטמון", ולמשחק בהדרכתו של דן חמיצר, שנערך בעקבות כתב חידה מלא רמזים, וחיפוש אחר אוצר שאינו אלא אמת מסויימת.
מחפשי אמת נודעים הם אנשי המדע, ומפורסמת קריאת הניצחון של ארכימדס, מצאתי!, לאחר שגילה את האמת על משקלם הסגולי של גופים בהיותו באמבטיה. אחד הידועים בין אנשי המדע של הזמנים המודרניים הוא לואי פסטר, שעל ימי נעוריו כתב ינוש קורצאק את ספרו "הנער העקשני". חיפושים אחרי מקום מגורים ואפשרויות פרנסה היו מנת חלקה של משפחת פסטר מראשיתה. כאשר הנער לואי גדל, הוא מחפש מקום הולם ללימודיו, ולאחר מכן מקום הראוי למחקריו; אפילו מקום מתאים למעבדה עליו לחפש ולמצוא לעצמו. לאחר מכן מתחילים חייו כמלומד חוקר, שהחיפושים הם חלק בלתי נפרד מהם. כך אומר המחבר על החיים האלה: "המלומד מחפש, הוא תועה… מתחיל וחדל, עוזב והולך וחוזר, טועה ומתקן… מנחש ומוצא, ומראה את הדרך לרבים".
פסטר מוצא את האמת במקומות ובדרכים שונות. הוא מגלה את מבנה והתהוות הגבישים; את מחלת זחלי המשי; את מקורם של החיידקים המתסיסים את היין והבירה והגורמים להחמצת החלב; ואת החיידקים הגורמים למחלות אצל האדם ובעלי החיים. ולא רק זאת, אלא הוא גם מחפש ומוצא את התרופות למחלות, ואת הדרך לחסן אותם בפני מחלות אלו, ואפילו איך לחסן את האדם בפני מחלת הכלבת הנגרמת על ידי נגיפים שאותם אפילו אינו מסוגל לראות במיקרוסקופ. "פסטר," כותב קורצ'אק, "מצא אמת שאנשים חיפשו במשך אלפיים שנה." הוא ניצח לא רק במלחמה על מציאת האמת אלא גם במלחמה על הוראת האמת לעולם הגדול.
הסיפור על פסטר מדגים את היסודות הנחוצים על מנת לפתור את חידת המטמון: רכישת ידע וחכמה, והשאיפה והמאמץ לגלות את האמת. גם תפקידם של אנשי מקצוע אחרים מוליך אותם באותו כיוון. כאלה הם הבלשים, בחיפושם אחרי פושעים ופיתרונות למעשי פשע, וכזה הוא גם הבלש הספרותי אלייג'ה ביילי של אייזק אסימוב. ברקע לספרו "רובוטים של שחר" מופיעה שוב נטייתו של האדם לחיפושי ארצות חדשות, הפעם בחלל החיצון. באחד מכוכבי הלכת שבהם התיישב האדם (הקרוי "אורורה", כלומר, "שחר"), אירע מקרה של חסימה אלקטרונית של רובוט אנדרואיד בשם ג'אנדר; משמעותה המעשית של חסימה כזאת היא מותו של האנדרואיד, ותפקידו של ביילי הוא לגלות מי ה"רוצח". בדרך לגילוי הפושע, על הבלש לרכוש קודם כל ידע רב ככל האפשר על תכונות כוכב הלכת אורורה, על אופיים של תושביו והיחסים ביניהם, וגם על פעולתו של האנדרואיד. רכישה זו אינה באה לו בקלות, כי בכל מקום הוא נתקל בדרכו במכשולים שעליהם הוא צריך להתגבר. ביילי מחפש את האמת על מעשה הרצח, מילה המודגשת פעמים רבות בספר. רק לאחר התגברות על קשיים רבים והליכה סחור־סחור במבוך של מחשבות נסתרות, מצליח ביילי לפתור את חידת מותו של ג'אנדר.
סודות רבים חייבים להתגלות גם בספרו של בארי יוגארט, "גשר ציפורים", לפני שיוכלו גיבוריו להגיע אל פיתרון חידת המטמון שאותו יצאו לבקש. הספר מכיל את כל היסודות הקשורים בחיפוש מטמון שהוזכרו לעיל. הסיפור הוא בעל אופי אגדי וברקעו סין הקדומה והמיתולוגיה המסובכת שלה; אבל יש בו גם התייחסות לספרויות מאוחרות יותר ולמציאות הממשית המודרנית. העלילה נפתחת במגיפה הפוגעת בילדי כפרו של הגיבור, בדומה למגיפות הנזכרות במיתוסים על גיזת הזהב והגביע הקדוש. המגיפה היא חידה כשלעצמה – איש אינו מסוגל להבין את מקורה ואת תופעותיה. לפני שגיבור הספר יוצא לחפש תרופה למגיפה, עליו למצוא אדם חכם שיסביר לו את חידתה. החכם מגלה כי המגיפה נגרמה מאכילת עלים מורעלים של עצי התות שעליהם גדלים זחלי המשי, המשמשים מקור מחייה לאנשי הכפר. המקרה מזכיר את מחקרו של פסטר במחלת זחלי המשי בצרפת. החכם גם מוצא כי התרופה העשויה להושיע מהמגיפה היא "שורש העוצמה הגדול" של צמח הג'ינסנג – בהקבלה לשורש הרפואי המופיע באגדה על שני האחים מתוך ספרם של האחים גרים.
כריכת הספר "גשר ציפורים" (עברית: רחביה ברמן, הוצאת אופוס, 2002)
כבר מראשית פגישתו של הגיבור עם החכם מודגש עניין האמת, שיש לחשפה לעין כל כדי לפתור את החידה. השנים יוצאים לדרך עקלקלה, מלאת מכשולים, חידות ואפילו מבוך אמיתי אחד, מלא סכנות שאינן פחותות מסכנת המינוטאורוס השוכן במבוך של כרתים – כל אלה מאלצים את הגיבור והחכם ללכת סביב־סביב כדי להגיע לפיתרון הסופי. גם לחיפוש אחר עושר יש תפקיד חשוב בספר, כי הוא אמצעי להשגת דברים רבים כמו מידע וידע, מקור מחיה, ודרך התקרבות אל גיבורת הספר.
מציור קיר המשמש ככתב חידה הם לומדים על נערה כפרייה שמלכת הג'ינסנג הפכה אותה בעזרת כתר זהב לאלה, כדי שתנישא לאל. אך כתר הזהב אבד, הנערה חזרה להיות כפרייה פשוטה ומלכת הג'ינסנג נמצאת בגלות. משימתם של הגיבור והחכם היא לגלות את מקום הימצאו של הכתר, להכיר בכך שהכפרייה המוכרת להם היא זו שבעזרת כתר הזהב תשוב להיות אלה וכלתו של האל, ולמצוא את "מלכת הג'ינסנג", שאינה אלא הלב של "שורש העוצמה הגדול" האמור לסייע להם בריפוי הילדים.
כל הסיפורים והמיתוסים שנזכרו לעיל (מלבד "חיפושית הזהב" של אדגר אלן פו) עוסקים בחיפוש למען אנשים אחרים או אפילו למען האנושות כולה. אך ישנם גם סיפורים על חיפוש אישי שאין לו קשר עם הציבור בכללותו, על אנשים המחפשים את זהותם העצמית ואת דרכם בחיים. הודו, למשל, שצעירים רבים נוסעים אליה, היא ארץ שחיפושים מעין אלה נערכים בה כמדומה באופן טבעי. אפשר שספרו הנודע של קיפלינג, "קים", שעלילתו מתרחשת בהודו, הוא אחד ממקורות התופעה. בסיפור מחפש קים, נער אנגלי־אירי שגדל כהודי נמוך־כת, את זהותו האמיתית. לאמה, שקים נלווה אליו בדרכו, מחפש דרך לטהר את עצמו, ולשחרר את נשמתו מגלגול הנשמות הנצחי. את איש משניהם לא מניע בחיפושיהם הרעיון של עזרה לציבור, אף על פי שכל אחד מהם עוזר לאנשים אחרים בדרכם על פני הארץ הגדולה הזאת.
אחד החיפושים האישיים הידועים ביותר בסיפורת המודרנית הוא זה של "פר גינט" מאת הנריק איבסן. פר גינט רדוף כל חייו על ידי רעיונות מוזרים ואינו יודע בעצמו מה הוא מחפש. לכל אורכו מציג הספר חיפושים רבים של אנשים שונים. פר יוצא לציד ומחפש את עקבות האייל בשלג, ולאחר מכן את מקום הימצאה של אהובתו אינגריד; הוא מחפש את סולווייג, בעוד שאמו מחפשת אחריו בסערה; סולווייג מחפשת את פר ואת אהבתו, והטרולית ששכב אתה מחפשת אותו אחרי שהרתה לו. באותה עת משוטט פר בין ההרים, רודף אחרי חזיונות שוא ומחפש את הטוהר, ונפגש עם "בויג, העקום הגדול". בויג הוא יישות המדברת עם פר בלשון חידות, ומודיעה לו כי עליו ללכת בדרך עקלקלות לפני שיוכל להגיע אל מטרתו. ואמנם, זה מה שעושה פר – הוא יוצא לשוטט בעולם הגדול. כשאנשים שונים שואלים אותו למטרת נדודיו, הוא עונה כי שאיפתו היא להיות קיסר בעל עושר אינסופי; אבל בשלבים אחרים של מסעותיו הוא מבקש את הבינה ורוצה להיות "חוקר אמיתי". בדרכו חזרה הביתה לאחר שנות נדודים רבות, פוגש פר נוסע מסתורי התר אחר מקור ההזיה במוחו של פר עצמו; ופר נדרש לחיפוש אחרי אדם שיעיד כי תמיד היה הוא עצמו. בסוף הדרך מגיע פר הביתה, רק כדי למות בזרועותיה האוהבות של סולווייג. זהותו ומהותו האמיתית, הנסתרת, של האיש המכונה פר גינט היא זו העומדת כאן לבחינה, וקשה לדעת את האמת עליה גם בסוף הדרך.
המחזה "פר גינט" על הבמה (1867)
מכל הנאמר לעיל אפשר להסיק כי עקרונות חיפוש המטמון הם אלה: מציאותו של צורך דחוף במציאת מענה למצב בלתי נסבל; כתב חידה מסתורי כמדריך בדרך החיפוש; נדודים בדרכים קשות ועקלקלות עם תעייה בדרך ועשיית טעויות, ולעתים גם מעשי רצח; רכישת ידע, בינה וחכמה בדרך לגילוי האמת; ובסוף הדרך, השגת בריאות, אהבה נסיכית ועושר כתוצאה מפיתרון החידה. אבל מסתבר כי השגת הפיתרון אינה תמיד מענה לדחף האנושי להמשיך בחיפושים לשם עצמם. לאחר שסיים יוגארט את ספרו "גשר ציפורים" שבא על פיתרונו, הוא כתב ספר על חיפוש נוסף אחרי אבן מסתורית שערכו אותם שני אנשים, הגיבור והחכם. כי החיפוש, גשמי או רוחני, מעסיק מספר רב של בני אדם כדרך חיים, ואם הגיעו לפיתרון של חידה אחת אין להם מנוחה אלא לצאת לחיפוש נוסף אחרי מטמון אחר. במאמרו "אלדורַדו" ("ארץ הזהב"), מציין רוברט לואיס סטיבנסון כי מה שחשוב הוא הדרך אל פסגת ההר, החיפוש אחרי המטמון, ולא ההגעה לפסגה או מציאת המטמון. אם אדם מצא מטמון, אך לא נמצאה לו חידה אחרת, מוטב לו לשכב ולמות – כי אין לו עוד מטרה בחיים.
|
קישורים
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש