 |
|
בתחילת החודש הקרוב עומדת לפרוץ שביתה בנציבות מס הכנסה. עובד הנציבות מקונן על חוסר הסדר שהפך לנורמה בארגון זה, ועל האבסורדים שהנהיג בו ועד העובדים.
|
|
| חברה וכלכלה • ש. שלום • יום א', 29/8/2004, 12:45 |
|
 |
|
(צילום אילוסטרציה: ליין קולינס, iStockPhoto)
|
|
באחד ביולי השנה נכנס לתפקידו נציב "אגף המיסים המאוחד" (שם זמני). ליתר דיוק, הנציב קיבל לידיו את אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, שכן הוא שימש עוד קודם כנציב מס ערך מוסף.
המינוי החדש־ישן הוא צעד ראשון בדרך להתייעלות מערך אגפי המיסים, אגפים הסובלים מכפילויות רבות (במערך הגבייה למשל) ומחוסר תיאום ביניהם. כנהוג במחוזותינו, עצם הדיבור על התייעלות העביר חלחלה בגוום של ועדי העובדים באגפים הרלוונטיים, והם מיהרו להכריז על התנגדות גורפת לכל צעד של הנציב החדש. כך למשל, לאחר שהנציבות המאוחדת הפיצה סקר לבחירת הסמל החדש לאגף המאוחד, מיהרו ראשי ועדי העובדים לאסור על העובדים להשתתף בסקר. לא מדובר כאן בהתנגדות לפיטורי עובדים, צעד שהוא במסגרת המצופה מראשי ועדי העובדים, אלא על התנגדות גורפת, ואפילו קנטרנית, לכל צעד שמקורו בנציבות. למעשה, הוועדים (ובפרט ועד העובדים של אגף מס הכנסה) מובילים מזה כשנתיים קו לוחמני שלכאורה מתנגד לפגיעה בזכויות העובדים, אולם בפועל תוצאותיו אחרות – וכך גם, כנראה, מניעיו הנסתרים...
בשנתיים האחרונות היו באגף מס הכנסה שלושה מחזורים גדולים של סכסוכי עבודה, שנמשכו מספר חודשים כל אחד. חלק מהסכסוכים נשאו אופי "מקומי" – מאבק של עובדי האגף בלבד, ובחלק נטלו העובדים חלק במאבקם של כלל עובדי המדינה.
לקראת גל העיצומים הקודם (שלהי 2003) הגיע יו"ר ועד העובדים לסיור בקרב משרדי השומה השונים ובפרט באלה שנשאו, אבוי, רקורד של עובדים "מרדניים ומפירי שביתה". יו"ר הוועד כינס (בכפייה, יש לומר) את כל עובדי המשרד, ושם נשא את בשורתו.
לדבריו, האוצר זומם להעביר חלק מהשירותים הניתנים היום במשרדי האגף (תיאומי מס למשל) לגורמים פרטיים. מהלך זה ירחיב מאוד את הנגישות של אותם שירותים לאזרחים (שיוכלו לפנות לכל רואה חשבון בעל גישה למחשב, ולא ייאלצו לעמוד בתור במשרדי האגף). המהלך גם יקל על השימוש בשירותים אלה, ואף יוזיל את ביצועם לקופת המדינה. יודגש כי מדובר בפתיחת אופציה נוספת לטובת האזרח, ולא בחיסול כללי של כל מערך תיאומי המס במשרדים. יו"ר ועד העובדים מתנגד, כמובן, ל"מזימה" זו של האוצר. עוד העלה היו"ר על נס את מלחמתו במחשוב הדו"חות וכן בשורה של נושאים אחרים. מעניין לציין כי המוטיב החוזר בנאום לא היה טענה לחוסר כדאיות כלכלית למדינה (כמו שטוענים עובדי הנמלים למשל), או לירידה ברמת השירותים לאזרח, אלא קבילה על דבר אחד ויחיד: הייעול יביא לפיטורי עובדים, ומכאן שחובה למונעו. למעשה, למאבק העובדים הקודם היתה מטרה מוצהרת אחת ויחידה – למנוע התייעלות, התקדמות, ומחשוב. ספק אם ניתן למצוא עילה גרועה יותר למאבק מאשר מחשוב שירותים. לו היה המאבק סב סביב תנאי הפרישה למפוטרים – היה זה מהלך ראוי. לו היתה תכליתו לוודא קליטה מירבית של העובדים שתפקידם התבטל ביחידות אחרות של האגף – גם זאת ניתן היה להבין. אבל כאן עמד יו"ר הוועד וקבע מסמרות: לא יהיה שום שינוי!
יו"ר הוועד תבע, כמובן, סולידריות מוחלטת של כל ציבור העובדים במאבק, והזהיר כי חוליה או משרד שיפרו את משמעת השביתה והעיצומים ייחסמו בכל קידום אפשרי באגף (יש לציין כי נציגי הוועד יושבים בכל ועדות הקידום). לחיזוק דבריו ידע יו"ר הוועד לציין מקרים של עובדים "שרופים" שקידומם תקוע זה שנים, ועוד הבטיח כי הוועד "ימליץ" שאותם עובדים יהיו הראשונים שישלמו את מחיר הקיצוצים לכשתבוא חרב הפיטורין – בלי תלות ביעילותם ובביצועיהם.
על־מנת להבין לעומק את מהלך העניינים יש לשים לב לעובדה בעייתית: שיעור העובדים באגף הנושאים במשרות ה"מפקחים" (קרי, אלו שמטפלים בפועל בשומות) הוא נמוך ונע בין עשרים לשלושים אחוז לכל היותר. כל השאר עסוקים בענייני מנהלה, קליטת דו"חות, טיפול בפניות, ארכיב וכדומה. כפועל יוצא מכך, הוועד, הנבחר בבחירות דמוקרטיות, מחויב קודם כל לרווחתם של עובדים אלה, ועל פי רוב גם מורכב מאותם העובדים ממש.
המציאות המתוארת הביאה למספר עיוותים. כך למשל, ועד העובדים של אגף מס הכנסה, שהוא משרד רואי החשבון הגדול במדינה, נעדר ייצוג של רואי חשבון. זאת ועוד: ברוב רובו של המשק, ובשירות המדינה בכלל, רכישת השכלה - ובפרט השכלה בתחום העיסוק הספציפי של המשרד - מביאה לשיפור בשכר. אלא שבאגף מס הכנסה הוחלט לרשום פטנט על שיטת תגמול ייחודית: בדרגות הנמוכות (עד דרגה 17 בדירוג האחיד או 38 בדירוג מח"ר), רכישת תואר אקדמי ומעבר מדירוג אחיד מביאים אוטומטית לירידה בשכר. כן, שמעתם נכון: עובד בדרגה 16 למשל, שהצליח להשלים את חובותיו לאקדמיה וזכה בתואר מוכר באחת האוניברסיטאות – מוטב לו שיסווה את התנהגותו הנלוזה ויסתיר את התואר שרכש, פן תיפגע משכורתו.
ויש עוד. למרבית העובדים בתפקידים הרלוונטיים אין תמריץ להתקדם ולהשיג תעודת רואה חשבון – פשוט משום שלמרות כל המאמץ הסיזיפי המושקע בהשגתה, היא לא מקנה להם כל תגמול. קשה לחשוב על אבסורד גדול מזה: במשרד רואי החשבון הגדול במדינה אין תגמול להיותך רואה חשבון (לשם השוואה, במשרד פרטי תעודה כזו מביאה לזינוק בשכר עד כדי הכפלתו).
לזכותו של האוצר ייאמר שהיה ער לבעיות האמורות, ולכן, בשביתה שנערכה בשלהי 2002, הציע לתגמל תגמול משמעותי את העובדים הנושאים במשרות המקצועיות (ה"מפקחים"). אולם הוועד העדיף תגמול דיפרנציאלי ונמוך יותר למפקחים, ותחת זאת השיג תוספות לציבורי עובדים אחרים. כך קרה שהשביתה, שעילתה החוקית היתה החלת הרפורמה במס והדרישות שהביאה ביחס למפקחים (החמרה בתנאים, חובות השתלמויות ובחינות לאינספור), לא הביאה לשיפור כללי בתנאי השכר של כלל ציבור המפקחים (שהיו, כאמור, עילתה החוקית), אלא רק של הוותיקים שבהם. תחת זאת נהנו מפירות השביתה עובדי מנהלה האחראים על עדכון שעון הנוכחות... בתפקידם של אלה, מיותר לציין, לא חל כל שינוי.
האבסורד הגיע לרמות כה גבוהות, עד שיו"ר הוועד התגאה בעובדה שהיום שוב אין לעובדים שום תמריץ לעבור קורס מפרך של 4.5 חודשים להכשרה לתפקידי מפקחים, שכן תנאיהם של המפקחים והמזכירות הושוו.
לא אוסיף ואפרט כאן את כל מעללי הוועד ומחדליו, שהרי הם רבים מספור; די בדוגמאות שהוזכרו לעיל כדי לתת לקורא תמונת מצב כללית.
כאמור, כעת שוב הולכת מתרגשת עלינו שביתה חדשה. אין לי, כעובד האגף וכאזרח, אלא לקוות שהפעם יגלה האוצר יד קשה במו"מ, יתעלם מדרישות הוועד ויצליח להביא לפיזורו. כך אולי יצליח להכניס קצת היגיון ושפיות למערכת יחסי העבודה והתגמול באגף, לתועלת העובדים ולתועלת המדינה כולה.
|
קישורים
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש