הקדמה
זהו סיפור נפילתה של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, הלא היא "הממלכה הפנימית", אשר במרכזה ניצבו מגדלי השן האקדמיים, בהם משלו אדוני הממלכה במשך דורות סמסטריאליים רבים. הדבר היה בימי שלטונו השני של ביבי הראשון, שר המטבעות מטיל האימה. אבל בל נקדים את המאוחר - ראשית נספר את הדברים כהווייתם.
מלכתחילה חשבו הוד מעלתם הפרופסורים כי האוניברסיטאות, אשר בטבורה של הממלכה הפנימית, נבנו, צוידו ואוכלסו במשרתים אך ורק למענם. "חוק ההשכלה הגבוהה", שתוקן בעת התקומה, קבע כי האוניברסיטאות ימומנו על ידי הציבור וינוהלו באופן עצמאי ואוטונומי לחלוטין על ידי ניצי הפרופסורים והמרצים. בתבונתם האין־סופית השכילו הללו – בני האצולה האינטלקטואלית – לבצר את מגדלי השן שבנו עבורם אחרים, ולמגנם בפני פלישה אפשרית של פשוטי העם או של עוברי אורח בממלכה. הדבר נעשה בתבונה רבה, וכתמיד הושתת על זיעת אפם של אחרים.
א. הפתחים
מערכת הביצורים כללה חומה פסיכומטרית גבוהה ועבה שהקיפה את המגדל למרגלותיו, ובה מספר פתחים. מדי שנה הסתופפו עשרות אלפים מפשוטי העם, בידיהם תעודות מעבר ושובר תשלום ראשון, ועיניהם הכלות נישאות מעלה, אל המגדל שראשו בעננים. אחדים מהפתחים אכן הובילו אל תחילתו של גרם מדרגות לולייניות העולה על ראש מגדל השן, אבל רובם הוליכו בדרכים פתלתלות אל כיתות מחשב במרתפים טחובים המוארים במנורות מרצדות. שם שרצו המפלצות עושות דברם של הפרופסורים. היו אלה יצורים דמויי אדם, מגודלים למדי, ועל חולצות הטריקו שלהם אמירות מוזרות שהצחיקו רק אותם. תפקידם העיקרי היה למנוע מהסטודנטים המתדפקים על דלתם מלהשתמש במדפסת הלייזר הצבעונית השמורה רק לפרופסורים. פתחים אחרים בחומה הובילו לספריות מוארות באור אפלולי וגדושות ספרים ישנים. מרבית הספרים היו נטולי כל ערך ושימשו לתמוך ולהסתיר את כתבי הקודש, בהם היו מצויים הפתרונות לכתבי החידה של הפרופסורים. ככל שרבתה התועלת שבכתבי קודש אלו, כך קשתה השגתם. יש ונדרשה המתנה ממושכת עד רדת ליל להשאלת עותק, ובצוק העתים התגודדו סביב עותק בודד סטודנטים רבים. כתבי קודש אחדים נשמרו בחדריהם של הפרופסורים, ושימשו אותם לניסוח כתבי חידה חדשים, אף שרוב הפרופסורים נהגו להעלות באוב חידות קדומות עוד מטרם היות האדם. כך נהגו הם להראות את נחת זרועם ולהפיל חיתתם על הסטודנטים המדוכאים שבתחתית המדמנה. אחדים מהפתחים הובילו לאולמות מעבדות ההוראה. אולמות אלו היו גדושים במכשירים משונים ונוהלו לרוב על ידי נשים רגזניות, אשר ישבו בחדר נפרד בקצה המעבדה וחלשו על מצבורי התחמושת - מחסניות למדפסות הדיו וסוללות חדשות. דומה היה כי הציוד רב הערך, המכשור האופטי והאלקטרוני, לא עניין אותן כלל, ולכן הופקר לרשות הסטודנטים המתוסכלים, לכלות בו את זעמם.
השבילים המובילים לחצרות הפנימיות עברו דרך חדרי המתנה, אשר מושביהם סודרו בשורות כשהם פונים אל לוח ירקרק הניצב על הכותל הנגדי. מאחורי מזבח המדע שלצד הלוח הסבו הפרופסורים ועוזריהם ומלמלו מילים סתומות, לרוב במבטא רוסי. רובם נהגו למשוח את אצבעותיהם באבקת גיר לפני טקס הכתיבה, אך יש שסלדו מן המנהג ונהגו למלמל את תפילתם מקלסרים מצהיבים בשבתם על הבמה המוגבהת, וארשת פניהם עוטה זוהר אקדמי קדום.
שבילים אחדים התפתלו סביב כרי דשא מוריקים, ויש שהובילו לאולמות בהם הוגשו מיני מאכל ומשקה. מרביתם היו בלתי אכילים או מורעלים למחצה, אך מהם ניזונו השוהים בממלכה, אף כי מבקרים אקראיים הדירו מהם את רגליהם מחשש לבריאותם. בהמשכם הובילו רוב השבילים לפתחים אחרים אשר שימשו ליציאה אל העולם החיצון. בפתחים אלו ניצב זקיף כפרי לבחון את צידתם של הבאים. התנועה החוצה התנהלה דרך דלת ברזל הסובבת על צירה בכיוון אחד, ובראשה עוקצים מחודדים מרוחים בשמן סיכה, זכר לקרבות שהתנהלו לפני שנים רבות בין הסטודנטים ופרשי הממלכה החיצונית. למותר לציין שבקרבות אלו לא נטלו חלק הפרופסורים, אף שאחדים מהם השקיפו על הנעשה בגבולות ממלכתם מראש מגדל השן בו התמקמו בימי קדם. בדרך פלא עברו כל השבילים אשר בממלכה הפנימית דרך מדור תשלומים, אף שמעולם לא הצטלבו.
יוצא מן הכלל היה מצבם של הנסיכים בני הפרופסורים, שהשתמשו לרוב במערכת השבילים הלא־מסומנת, אשר שימשה בעיקר את הפרופסורים ועוזריהם. מערכת שבילים זו הייתה כמובן סמויה מעין ציבור הסטודנטים הרחב. הנסיכים לא הכירו את הדודות החביבות ממדור תשלומים והדבר מילא את ליבם צער רב.
ב. המגדל
מבסיסו של מגדל השן הוביל גרם מדרגות לולייניות רחב אל ראשו. בקצה גרם המדרגות הראשון היתה מרפסת רחבה שהקיפה את בסיסו התחתון. כה רחב היה בסיס המגדל, עד כי בתום שלוש שנים של טיפוס במדרגות נוכחו הסטודנטים לדעת, שאף כי טיפסו במדרגות רבות, נותרו קרובים לקרקע, בעוד שראש המגדל נותר הרחק בעננים. בייאושם הרב, ואולי גם בשל האור המסמא, קפצו סטודנטים רבים מן המרפסת, ולאחר חבטה קלה בקרקע המציאות ניערו את האבק שדבק בבגדיהם ונעמדו על רגליהם. משהתנקתה נשמתם מצחנת האוויר הטחוב שבתוככי המגדל והחלו נושמים אויר צח, שמו פעמיהם אל הממלכה החיצונית והצטרפו לאחיהם הכפריים העובדים בשדות.
מגדל שן באוניברסיטת תל־אביב (צילום: באדיבות עודד הס)
הנותרים במרפסת הראשונה, שאור הממלכה החיצונית סימא את עיניהם וברכיהם פקו מפחד הנפילה, חזרו חיש מהר אל צחנת המגדל אליה כה התרגלו. בדרכם מעלה־מעלה, אל ראש המגדל, חלפו ליד גוויות חבריהם שכשלו במסע. אחדים מאותם יצורים לא מתו עדיין, והיו נאחזים בארבע גפיהם במדרגות הרעועות ובמעקה העץ הישן. לעיתים נשמטה אחיזתו של מי מהם, ובהתגלגלו מטה, סרו האחרים הצידה לפנות מקום לנפילתו. אחדים מהפגרים האקדמיים אזרו כוח והמשיכו במסעם. ריחם המבאיש של הקורבנות שבצידי המעברים הקשה את הנשימה בתוככי המגדל, אם כי אותם מתי־מעט, שלימים יעמדו בראש המגדל, כה הורגלו לצחנה עד כי לימים לא יוכלו לנשום אויר אחר. מן המרפסת השנייה נראו השדות ובתי הכפריים קטנים להפליא. לעיתים נהגו המטפסים לעצור לרגע קט ליד חלון ולהקשיב לשירה שעלתה מן השדות, אולם המיית מחרשותיהם וריח זיעתם של הכפריים החרידו את המטפסים ועודדו אותם להמשיך במסעם.
הטיפוס אל המרפסת השלישית נעשה באמצעות חבלים בהם אחזו הפרופסורים מהמרפסות הגבוהות יותר. למרביתם היו מספר חבלים אך היו ביניהם בעלי חבלים מרופטים, והיו פרופסורים שחבליהם נקרעו או שלא היו להם חבלים כלל. הללו נהגו להתבונן בצער בחבריהם הפרופסורים, שתלמידים רבים עלו ברשתם. התלמידים נהגו להביא עמם תשורות קטנות שאספו בדרכם מעלה לאדוניהם הפרופסורים. יש ונשלחה ידו המושטת של אחד האדונים לאסוף את תשורת תלמידו קודם שהגיע מעלה. אירע שכובד משקלם של המטפסים הקשה עליהם את האחיזה בחבל, ובחולשתם שמטו אותו. אחדים מהחבלים נקרעו במהלך הטיפוס, והקורבנות נפלו בחבטה למרפסת השנייה. אולם מרבית המטפסים הגיעו לבסוף ליעדם וחברו לאדוניהם. הפרופסורים התשושים נהגו לחבק בחום את תלמידיהם ולהרעיף עליהם שבחים לרוב.
משהצטרפו התלמידים למוריהם הפרופסורים, נהגו הללו לחקות את אופן דיבורם של מוריהם. למסיבות שנערכו במרפסת השלישית הובא כיבוד מן הממלכה החיצונית והכפריים שקדו על הכנתו לשביעות רצונם של האדונים. בימי קדם, כך סופר בכתבים קדומים, נהגו חלק מהפרופסורים שעייפו מהאחיזה בחבלים, או שתש כוחם בשל גילם המופלג, להשתלשל מטה אל תחתית המגדל ולהגר מן הממלכה הפנימית אל העולם החיצון. לעומתם היו בעלי חבלים משובחים שמאסו במלאכה הקשה והעניקו את ציודם לאחרים בתמורה לטיפוס קצר בסולם זהב אל ראש המגדל.
מגדל אשכול, אוניברסיטת חיפה (צילום: מערכת "האייל הקורא")
מן המרפסת השלישית הבהיק בקו האופק האוקיינוס הגדול והנורא, ומעברו השני של הים אותתו מגדלי שן רבים זה לזה בזרקורים רבי עוצמה. בראש הגבעות הסמוכות הבהיקו מגדלי שן מקומיים, שבראשם הצטופפו תלמידי מחקר ופרופסורים לרוב. הללו נהגו לאותת ולסנוור איש את רעהו עד עיוורון. אורות אלו נראו לכפריים אשר על האדמה כנצנוץ הכוכבים. לעתים כשל אחד האדונים, ובאבדו את שיווי המשקל - נפל מטה. משאירע הדבר, נהגו חבריו לפצוח במחול עליז ולצייץ בחדווה תוך שהם רוקעים ברגליהם בשמחה, מנופפים בידיהם באושר ועיניהם עולצות בגיל למראה גווייתו החבוטה של עמיתם. הכפריים, שלא הכירו מקרוב את מנהגי הפרופסורים, נהגו באדוני הממלכה הפנימית בכבוד והרבו להיוועץ בהם בכל עניין כמו במצביאים ששבו בשלום מהקרבות והיו ליועצים.
ג. אדוני העל
בראש המגדל, הרחק מעל ראשם של הפרופסורים המושכים בחבלים, גרו המושלים בכיפה שהיו אדוני הממלכה הפנימית. חבליהם היו מקופלים בקפידה ושמורים במקום מסתור בלשכותיהם השמורות ומבודדות. אף שלא היו להם תלמידים מטפסים משל עצמם, נהגו להלך אימים ולשדוד את הטובות שבתשורות אשר הביאו המטפסים למגדל, ולכן סרו מרבית הפרופסורים למרותם. בעזרת מכשיריהם החדים והמסוכנים יכלו אדוני העל לשלוט בשיירות האספקה שהובאו למרתפי המגדל שם נאסף זהבם של הכפריים אשר סגדו למושלים בכיפה.
אדוני הממלכה ששו ללמד את הכפריים דעת. ביהירותם הרבה סברו שהם בקיאים בכל עניין, ונהגו להכביר מילים בדברם ובייעצם לכפריים. לעתים אבד יבולו של מחוז שלם או שמאמצים רבים ירדו לטמיון בעטייה של עצת מלומד. בנסיבות אלו נהגו הפרופסורים להוכיח את עמיתם המלומד ולהעמידו על טעותו. כה רמות היו הצווחות שנפוצו מראש המגדל, עד כי הכפריים נאלצו לאטום את אוזניהם או לעבור לגלי צה"ל כדי להימלט מהשאון. יש ובלהט הוויכוח נשמטו לבנים מקירות המגדל והתנפצו לרסיסים למרגלותיו. הכפריים נשאו עיניים משתאות אל המגדל והמשיכו במלאכתם בשדות עד שוך הסערה.
ד. שר המטבעות
הרחק־הרחק בלב האפלה שאפפה את הממלכה החיצונית, נע בזעף שר המטבעות רב האון והעוצמה. דעתו לא נחה ממעשי הביזה של הכפריים ומריבוי שיירות האספקה העושות דרכן למרתפים של מגדלי השן שבממלכתו. עיניו הקטנות ריצדו בחוריהן ברוע ומוחו התחבולני הגה רעיון.
בעמק שלמרגלות מגדלי השן שבממלכה נערכה פגישת חירום של המושלים בכיפה. אחדים מהם עיסו את ישבנם הפגוע שנחבל בנפילה החפוזה כשהשתלשלו בחבלים הרעועים מראש המגדל. המושל הצפוני הראה לעמיתיו תמונות הרס וחורבן של מגדלי השן שצולמו מלוויין הריגול של הטכניון. מושל בר־אילן נאנח, וניגב בכיפתו את אגלי הזיעה שהנצו על פניו. הגמל של המושל הדרומי לעלע בגרונו ובטנו צבתה מרעב. בישיבה לא התקבלו החלטות.
אפילוג
מסיבת סוף השנה של חרב הנאמנים שהתקיימה במגדל השן התל־אביבי הותירה את הקופה ריקה. בישיבת הנהלת מגדל השן הוחלט לקצץ עוד שלושים אחוז באורך החבלים בהם מטפסים תלמידי המחקר. זאת, לאחר שחישובים הראו בבירור כי ממילא רק הגבוהים שבהם מצליחים לטפס. דיקאן המרפסת המזרחית ערך חישובים הנדסיים והציע להחליף את החבלים שהתבלו בחוטים דקים מסוג חדש. פקידיו של שר המטבעות אישרו את ההצעה כחלק מהמלצות ועדת זבנג. בתוך שנה יושמו ההמלצות בכל מגדלי השן שבממלכה. אט־אט כבו האורות בחדרי המדרגות הלולייניות בכל המגדלים. קומץ התלמידים שנותרו בחשיכה המשיכו לגשש את דרכם במעלה המדרגות הרעועות. דלתות פלדה הותקנו בראש המגדל כדי למנוע בעד הפרופסורים הרעבים מהמרפסת הרביעית מלעלות ללשכות אדוניהם שבראש המגדל.
משגברו החבטות על דלתותיהם, ברחו מושלי המגדלים אל מנחתי המסוקים הנסתרים שבראשם. כלי טייס חדישים חילצו אותם ובמהרה הצטרפו הללו לחבורת שר המטבעות. דלתות הפלדה נקרעו מצירם ובאפלולית הלשכות הנטושות חיפשו הרעבים במה לשבור את רעבונם, אך לא מצאו דבר. חיפושיהם אחר דברי־ערך לתת לכפריים בעבור מזון עלו בתוהו - השליטים הקודמים נטלו במנוסתם את סולמות הזהב ושאר ציוד הממלכה.
משירדה החשיכה ולא נראה בסביבה איש שיתבונן, חמקו מטה אלו שנותרו בחיים מהמרפסת הרביעית. חלקם בנו בתי אבן קטנים בסמוך ליישובי הכפריים והתקיימו ממתן עצות. הנותרים במגדלי השן בממלכה הפנימית, שחששו להשתחל מטה, נותרו על מרפסתם. אחדים מהם טיפסו בסולמות עץ קטנים שהתקינו במו ידם אל ראש המגדל הנטוש. תלמידים מעטים המשיכו לטפס במדרגות הלולייניות למרפסות השנייה והשלישית, אבל רובם הפליג אל מעבר לים בתקווה להיאסף אל מגדלי שן מודרניים שנבנו שם לאחרונה. שר המטבעות המשיך בהפחתת המכסים על מכוניות ומכשירי DVD, והכפריים המשיכו לעבד את אדמתם.
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש